יהיה זה קל מדי, על גבול הקלישאה אפילו, לפתוח בכך שרפאל נדאל הוא הפייבוריט המובהק לזכות בטורניר הרולאן גארוס 2012. אז למה שלא אתן למספרים לעשות את העבודה הזו בשבילי? 1:45 - זהו המאזן המצטבר של המדורג 2 בעולם ברולאן גארוס. 97.8% הצלחה. במילים אחרות, הבנאדם הפסיד לאורך כל הקריירה רק פעם אחת (!) על המשטח האהוב עליו, בשיטת הטוב מחמש מערכות. 6 הוא מספר הזכיות של נדאל באליפות צרפת הפתוחה, שווה לשיא כל הזמנים שקבע בשעתו ביורן בורג האגדי. זה אומר שהשור ממיורקה, שגם ככה מגיע לכל גראנד סלאם דרוך כקפיץ, מקבל זריקת עידוד נוספת (הלו, תרגיעו עם בדיחות הסמים. הכוונה לתוספת מוטיבציה, כן?).
מעבר לכך, לא צריך להתרגש יותר מדי מההדחה של נדאל בשלב מוקדם של טורניר מדריד. החימר הכחול באמת היה פארסה, ופרננדו ורדאסקו, שגבר עליו הוא תמיד יריב מסוכן. ורק כדי להוכיח שזו הייתה מכה קלה בכנף ולא יותר, הספרדי מיהר להתאושש ברומא, עם יכולת נהדרת, ביטחון בשיאו ולא פחות חשוב מכך: ניצחון חלק על נובאק דיוקוביץ' בגמר. אחרי שבעה ניצחונות רצופים של הסרבי, עכשיו רפא רושם לזכותו ניצחון שני ברציפות על נולה.
ומה באשר לדיוקוביץ'? ובכן, גם המדורג 1 בעולם לוטש עיניים אל ספרי ההיסטוריה. אם יזכה באליפות צרפת הפתוחה הוא יהיה השחקן הראשון מאז רוד לייבר לפני 43 שנים, שמחזיק בארבעת המייג'ורים בעת ובעונה אחת. האוסטרלי אמנם הגיע להישג הנדיר הזה בשנה קלנדרית אחת, אבל תסכימו איתי שגם הריצה של דיוקוביץ' מרשימה מאין כמותה. ובכל זאת, אני מעריך שלשם שינוי, הבחור לא יצליח לעמוד הפעם באתגר.
ראשית, בגלל שבחודשים שחלפו מאז זכייתו באוסטרליה מורגשת ירידה כמעט מתבקשת ביכולת הפנומנאלית של הסרבי, שחגג בשבוע שעבר יומולדת 25. שנית, הוא פשוט לא מצטיין על (ולא חובב גדול של) המשטח האדום. ושלישית, בשל ההגרלה. כדי לשחזר את חצי הגמר של השנה שעברה מול פדרר, נולה יצטרך לנצח בדרך, לפחות על הנייר, את לייטון יואיט, יורגן מלצר, ורדאסקו וג'ו וילפריד צונגה. לא בלתי אפשרי, אבל בהחלט מסלול מכשולים מסובך יותר משניתן היה להעריך מראש.ואם כבר הזכרנו את השוויצרי, כמה מילים על הצלע השלישית במשולש הזה. הזכיות ברוטרדם, דובאי, אינדיאן וולס ומדריד העלו את רוג'ר למקום ה-2 בעולם, אך החיוך שלו נמחק מהר למדי. בתוך שבוע בלבד הגיעה הזכייה של נדאל ברומא והסדר העולמי שב על כנו. פדרר בהחלט הציג יכולת מרשימה וגם הרעב לטניס עשה קאמבק מפתיע, אבל נתוני הבסיס לא ממש השתנו. מדובר משחקן שמתקרב בצעדי ענק לגיל 31, בעל נקודות תורפה שכבר מזמן ידועות לכולם וקושי ממשי לשמור על יציבות במשחקים שגולשים לארבע-חמש מערכות, בטח מול שני היריבים המרים שלו. הוא גם נשוי, עם תאומות מקסימות, וכבר הודה בעבר שחיי המשפחה תופסים מקום משמעותי יותר בחייו.
מצד שני, דווקא עמדת האנדרדוג שהוא נאלץ להתרגל אליה בשנים האחרונות עשתה לו טוב. לפחות חלק מהלחץ האטומי שהוא היה מצוי בו פחת לא מעט. אישית, אני בדעה שהשנה הקרובה היא האחרונה שבה פדרר עוד מסוגל להדהים את כולנו שוב. הכוונה שלי היא לזכייה בגראנד סלאם נוסף ו/או לחזרה לפסגה העולמית. ווימבלדון, ארה"ב ואוסטרליה נראים כמקומות ההגיוניים ביותר, כשמבחינתי זהו הסדר הן מבחינת לוח-השנה והן בכל הנוגע לסיכוייו להניף את אחד מהגביעים היוקרתיים. אגב, גם המשחק שלו על חימר השתפר פלאים ובשנה שעברה הגמר נגד נדאל היה המשחק הצמוד ביותר שראינו בין שני הטיטאנים האלה ברולאן גארוס. כך שיש למה לצפות.
לגבי אנדי מארי, עם כל חיבתי אליו, הוא עדיין לא נתן לחובבי הענף סיבה להאמין שיש לו מספיק חוסן מנטאלי כדי לזכות. התקופה עם איבן לנדל אמנם תרמה לסקוטי, אבל באחרונה נדמה שהוא חזר להרגלים הישנים. מורגשת אצלו דעיכה רצינית, כולל הפסדים לטניסאים נחותים ממנו כמו גארסיה לופס וגאסקה. וכאילו שזה לא מספיק, ההגרלה מזמנת לו, אם וכאשר, מפגש עם נדאל בחצי הגמר. אם יצליח להנחיל לספרדי הפסד שני בלבד אי פעם בטורניר, זו תחשב לאחת הסנסציות הגדולות בסבב בשנים האחרונות. שניה רק לניצחון של דודי סלע על ברדיץ' בסיבוב הראשון...