$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"החיים נגמרים בגיל 35? לא נותנים לי לייצג את המדינה"

דלילה חתואל אמנם קבעה את הקריטריון הבינלאומי עוד באפריל, אבל היא בכל זאת לא תהיה בריו. בראיון ל"מגרש פתוח" תקפה סייפת הרומח שהייתה בבייג'ין 2008: "לא נתנו לי הזדמנות שווה. הילדה נתנה לי כוחות, אבל אני לא מבטיחה שיהיו לי בסוף המסע הזה"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  24.06.16 - 16:30

דלילה חתואל כבר חשבה שהיא בדרך לאולימפיאדה השנייה שלה. בגיל 35 וכשהיא אם לילדה בת 3, סייפת הרומח השיגה את הקריטריון הבינלאומי לריו עוד בחודש אפריל, אבל השבוע היא איבדה סיכוי להגיע למשחקים בברזיל. מי שייצגה את ישראל בבייג'ין 2008, קיבלה צ'אנס אחרון לקבוע את הקריטריון הישראלי ולהשיג את הכרטיס לריו, אך היא הפסידה 15:9 ללריסה קורובייניקובה הרוסיה באליפות אירופה ולא הצליחה לסיים בין 16 הראשונות.

"זו סיטואציה בעייתית", סיפרה חתואל בראיון ב"מגרש פתוח", "די הפתעתי אנשים כשחזרתי להתחרות, לא ניתנה לי אפשרות ולא תקציב לקבוע את הקריטריון. אם אנשים קיבלו 10 תחרויות בשנה, אני לא קיבלתי אפילו אחת. לא נתנו לי הזדמנות שווה. ענף הסיוף יכול להיות כבר 8 שנים בלי ייצוג באולימפיאדה, וזה אומר שהוא ענף גוסס. גם ככה אין לו חשיפה גדולה. אני קבעתי את הקריטריון, אבל לא נותנים לי לייצג את המדינה, זה פרדוקס".

על הניסיון להשיג את הכרטיס לריו בגיל 35 אמרה חתואל: "עשיתי קאמבק. אחרי האמהות, הכל קטן עלייך. נכון שעכשיו קשה עם הילדה, אבל היא נתנה לי את הכח. המסע הזה הוא מעבר לספורט. אני יכולה לתת השראה לנשים, לאנשים שחזרו מפציעות". למרות המצב שנוצר, היא עדיין לא מוותרת: "עוד לא פנו אליי. אני מנסה לפנות בכל מיני דרכים, גם לשרה שידועה כאחת שמובילה שינויים בחיים. ספורט הוא לא רק מבחן התוצאה של הקריטריון הישראלי, הרי עשיתי את הבינלאומי - זו גם השראה לאזרחים. איזה מסר זה מעביר?".

חתואל עדיין שומרת על פתח של תקווה לשינוי: "תקדים? כבר יצרו תקדימים, כמו עבור טומי ארשנסקי, ועכשיו צעירים יכולים להיכנס בלי קריטריון ישראלי. אני שואלת את עצמי - האם החיים נגמרים בגיל 35? האם אני לא יכולה להשפיע בגלל שאני לא צעירה?".

הכישלון בהשגת הכרטיס לריו גורם לחתואל לשקול מחדש את צעדיה. "מה זה יעשה לקריירה שלי? זו שאלה טובה, אני צריכה לחשוב על זה", היא אומרת, "לא שוברים אותי כ"כ מהר. הסייפת הכי גדולה בעולם בת 43 ופרשה רק עכשיו. השמיים הם הגבול, אבל אני לא מבטיחה שאחרי המסע הזה יהיו לי עוד כוחות. יש לי את החשק והחוזקה לעשות את זה ברגע הזה ממש".

חתואל הוסיפה: "מה הייתי יכולה לעשות בריו? גילי לוסטיג יודע מי אני, הוא יודע שאני ווינרית, שכבר הייתי באולימפיאדה, לא הייתי באה לעשות טיול. כשאני מגיעה במצב אידיאלי, מה שלא הייתי באליפות אירופה, אני יכולה להפתיע בגדול".

מבחינת הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי, אין כאן שאלה בכלל. מבחינתם, ברגע שחתואל לא עמדה בתנאי הסף הישראליים, היא לא יכולה להתחרות בריו: "הקריטריונים נקבעו כדי לעמוד בהם לא כדי להוות קישוט. גם אליפות אירופה שבה ניתנה לה אפשרות נוספת לקבוע את הקריטריון ניתנה לה לפנים משורת הדין".

עוד הוסיפה חתואל: "אני הספורטאית היחידה במשלחת שעשתה קריטריון בינלאומי ולא את הישראלי. זכיתי במקום ה-1 בתחרות הקריטריון האירופאי טרם באקו וקבעתי גם את התוצאה הטובה מכל משלחת הסייף - רבע גמר באולימפיאדת באקו". בהמשך ציינה: "תקדים טומי ארשנסקי פתח דלת נפלאה לכל הצעירים להכנס ללא קריטריון ישראלי. אני שואלת, אם הספורט שייך רק לצעירים אז מדוע הקימו את אתנה לקידום נשים ונערות בספורט?"