אז מה, מכבי תל אביב פגיעה, לא? היא הרי נראיתה רע בחצי הגמר מול מכבי אשדוד, היא מזייפת כבר תקופה ארוכה ביורוליג, ליאור אליהו חסר והבור בעמדה 4 רק הולך ומעמיק. הכל נכון, אבל כנראה שיש דברים שקשה לשנות אותם. למרות הכל, הערב (חמישי) שמעון מזרחי הוסיף עוד גביע לארון התארים השלושה-עשר במספר במשרדי מכבי, כי התריסר הקודמים ודאי התמלאו כבר מזמן. הצהובים ראו מולם את מכבי חיפה המצוינת והתקשו מאוד אך בסופו של דבר יצאו עם כל הקופה: 68:76 על הירוקים, שהבטיח הנפה מספר 40 בהיסטוריה.
כל הביקורות כלפי מכבי יהיו מוצדקות: היא ממש לא הקבוצה הדורסת שהייתה בשנים האחרונות, אבל עדיין - ככל הנראה - גדולה בכמה מספרים על כל יריבה ישראלית אחרת. למען האמת, היו לא מעט דקות שבהן ריח הסנסציה היה באוויר. הקבוצה העיקשת מהכרמל, שפיגרה לאורך כל המחצית הראשונה ואף ירדה למינוס של 14 נקודות, התקרבה מאוד ואפילו הובילה ב-4, עמוק בתוך הרבע הרביעי. אלא שאז, הגיע אולי הנשק העיקרי של מכבי, לאורך השנים. והוא לא בהכרח האיכות הגבוהה, היכולת האישית של השחקנים או חשבון הבנק של דייויד פדרמן: זהו הניסיון.
קור הרוח של דווין סמית', גיא פניני ויוגב אוחיון בדקות הסיום היה זה שעשה את ההבדל. קליעות העונשין, בשילוב של קבלת החלטות טובות במאני טיים, היו הסיבות העיקריות לגביע הרביעי ברצף בו זוכים הצהובים. דייויד בלאט, אגב, שוב ענה לכל מספידי הקבוצה שלו כמו שהוא יודע: עם ניצחון. עם תואר. את הסגל ה"אפור" של ג'רמי פארגו, דורון פרקינס וריצ'רד הנדריקס הוא סחף עד לגמר גביע אירופה וגם בקדנציה הראשונה שלו בהיכל - בעידן פוסט פיני גרשון - הוא הגיע לאינספור הישגים. וכך גם הפעם. בכלל, כמאמן ראשי במכבי הוא טרם שמט אף תואר. 12 מ-12. מדהים.
מי שבלט מנגד הוא דווקא האקס, גל מקל, שכמעט וגנב מתחת לאף של קבוצת נעוריו תואר נוסף אחרי שעשה זאת עם גליל. הרכז של מכבי חיפה היה פשוט בכל מקום וסיים עם לא פחות מ-28 נקודות. אלא שזה לא הספיק לגביע ראשון והיסטורי בכרמל, דווקא בגלל שהוא לא קיבל את העזרה שאותה הוא רגיל לקבל מיתר החברים שלו. פול סטול "הסריח" לחלוטין את הפרקט עם 2 נקודות ו-1 מ-9 בלבד מהשדה. ככה לא מנצחים בנוקיה, ודאי לא את מכבי תל אביב, שמעולם לא הפסידה בגמר הגביע ליריבה שלא קוראים לה הפועל תל אביב או הפועל ירושלים.
עם זאת, אף אחד בצד הצהוב של תל אביב לא יכול לנוח על זרי הדפנה. ההיפך הוא הנכון. בלאט כבר אמר שהשבועות הללו הם החשובים ביותר העונה. בחמישי הבא ברצלונה מגיעה להיכל, במשחק שהפסד בו יסמן את סוף העונה האירופית. אם מקל, עם כל הכבוד, חרך את הקו האחורי בלי יותר מדי בעיות, אז מה יקרה מול ויקטור סאדה, פיט מיקאל ואולי גם חואן קרלוס נבארו? בכל מקרה, יותר מנורה אדומה אחת צריכה להידלק במשרדים ברחוב הירקון בתל אביב.
כזכור, גם העונה ישנו משחק אחד על האליפות. וכבר כולנו ראינו, שבערב נתון, מכבי פגיעה. יכולת קצת יותר טובה של חלק משחקני המפתח של בראד גרינברג יכולה הייתה לכפות סיום אחר לגמרי. אבל מכבי, כמו מכבי, תמיד יודעת איך עושים את זה, במיוחד כשהכסף מונח על השולחן. כל סופרלטיב או תיאור אחר יישמע קלישאתי לחלוטין, כי כולם כבר נאמרו ונכתבו. כבר 40 פעם. ועוד 50 פעם אחרי כל אליפות ואליפות. ועוד 5 פעמים אחרי זכיה בגביע אירופה. ואם לא יקרה משהו ממש ממש בלתי צפוי, הם ייכתבו גם עוד 200 פעם. ככה זה.
קלעו למכבי תל אביב: היקמן 15 נקודות, סמית' 13, אוחיון 12, פניני 10, לוגאן 9 (3 מ-6 מהשלוש), ג'יימס 6 נק', 8 ריבאונדים ו-6 חסימות, לנדסברג 5, רוט 4, קיינר-מדלי 2, פלאניניץ' שותף ולא קלע.
למכבי חיפה: מקל 28 (3 מ-3 מהשלוש, 9 מ-10 מהקו), דונטה סמית' 15, קלאת'ס 14, תומאס 7 ו-13 ריב', קאר וסטול (1 מ-9 מהשדה) 2 כל אחד, קוז'יקרו וצ'וברביץ' שותפו ולא קלעו.
מהלך המשחק
יוגב אוחיון, ריקי היקמן, דווין סמית', גיא פניני ושון ג'יימס פתחו בחמישיה של מכבי. פול סטול, גל מקל, דונטה סמית', עידו קוז'יקרו וג'יימס תומאס עלו מנגד. מכבי פתחה טוב יותר. מקל אמנם קלע ראשון, אך שתי שלשות - של סמית' ופניני - שמו את הצהובים ב-4:8. היקמן עוד העלה ל-4:11, אך דונטה סמית' החזיר עד ל-13:10. סל יפה של לדנסברג, מבריבאונד התקפה, שם את הלוח על 10:18. מקל המשיך להיות האיש היחידי בהתקפה החיפאית והשאיר את הירוקים קרוב (23:17) למרות יכולת הגנתית מזעזעת. לאחר 10 דקות לוח התוצאות הראה על 17:25 למכבי.
הרבע השני היה המשך ישיר לזה הראשון: מכבי טיילה וקלעה היטב. סל של רוט פתח פער דו ספרתי, 18:29. קלאת'ס, במתפרצת יפה, הקטין ל-35:26, אלא שאוחיון ענה בחדירה נפלאה מנגד שהחזירה את ההפרש לדו ספרתי. שלשת מומנטום של פניני, אחרי החטאה של סטול מן העבר השני, קבעה כבר 28:42. קליעה מבחוץ של הפורוורד היווני, ממש לקראת סיום המחצית, הורידה את הקבוצות לחדרי ההלבשה ב-31:42 למכבי.
חיפה דווקא פתחה עם הרבה התלהבות את הרבע השלישי, אבל בכל פעם שהיא הייתה יכולה להתקרב, היא בעטה בדלי ואיבדה את הכדור או החטיאה זריקות נוחות. שלוש דקות וחצי בתוך הרבע קלע סטול את הנקודות הראשונות שלו במשחק וצימק ל-46:37. מכבי נדרמה לגמרי ועוד סל במעבר של קאר צימק ל-3 בלבד (46:43) וגרם לבלאט להזעיק פסק זמן. קרב ההתשה נמשך ושלשה של לוגאן עשתה 43:49. מקל ענה בשלשה משלו, אך הגארד האמריקאי השיב בעוד קליעה מבחוץ. 48:52 אחרי 30 דקות.
לוגאן פתח גם את הרבע המכריע עם שלשה ענקית, מטר מעבר לקשת, אך מקל - שוב הוא - ענה בעוד סל מבחוץ. חיפה, עם רוח גבית מדהימה, עלתה ל-57:61, אלא שכאן מכבי התעוררה. שלשה של סמית' סיימה ריצה של 0:9 וקבעה 61:66. חיפה חטפה סוג של פיק ברכיים כאשר קליעות העונשין וקור הרוח של מכבי עשו את העבודה עד ל-68:76 בסיום. מכבי תל אביב היא מחזיקת גביע המדינה.