$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שבה הביתה בשלום: על הבעיות בהתקפת מכבי

נתוני הפתיחה לא נתנו למכבי סיכוי במדריד והצ'אנס להפתיע נמוג עם שיתוף לינהארט בחמישייה ומשחקם החלש של סופו וטיוס. אדלשטיין על הבעיות בהתקפת הצהובים

ארז אדלשטיין
ארז אדלשטיין  28.03.15 - 10:51

הפערים בין ריאל מדריד לבין מכבי תל אביב ידועים, ולכן אלופת אירופה בסך הכל רצתה לחזור בשלום לבסיסה – אחרי שכבר ביקרה השנה במוסקבה ובברצלונה, לא מצאה את הדרך להפתיע את יריבותיה וספגה מט. בדרך כלל, כשמכבי מנצחת בצורה לא משכנת, אומרים בקבוצה "העיקר שניצחנו, צריך גם לדעת לנצח משחקים כאלה", אבל יש גם תיאוריה שנייה שגורסת כי החכמה היא לנצח קבוצות טובות ממך.

למרות שריאל לא הייתה במיטבה, נתוני הפתיחה לא נתנו לצהובים שום סיכוי לנצח. מה שכן, הספרדים גילו יציבות בהתאם לסטטיסטיקה העונתית. ריאל, שקולעת 87 נקודות בממוצע קלעה 86 נקודות מול מכבי (גם פאו וצסק"א שיחקו אמש, קלעו 86, וניצחו). ריאל סופגת 74.5 בממוצע וממכבי ספגה 75. ריאל מוסרת 22 אסיסטים למשחק ואמש מסרה 23, והמדד הממוצע שלה הוא 107.5 ובניצחון על מכבי היה 109. אפשר להמשיך לנבור במספרים המרשימים, אבל עובדתית - ריאל הייתה בינונית מאוד והבעיות שלה הם לא ענייננו.

למרות שברבע הראשון בניצחון הגדול של מכבי בבית על ריאל הספרדים קלעו 31 נקודות, אמש הצהובים, ממש כמו בברצלונה, גילו היסוסים, חוסר ביטחון ופחד בדרך לרבע נורא שנגמר 27:13 והלך לכיוון של תבוסה כואבת.

גיא גודס בחר לפתוח עם נייט לינהארט בעמדה מספר 2 משיקולים רבים. העייפות והיכולת הלא משכנעת לאחרונה של יוגב אוחיון עקב השחיקה, הרעננות של לינהארט שלא שיחק בליגה והרצון לעלות עם הרכב גארדים גבוה יותר, שיאפשר חילופים אוטומטיים על כל חסימה. אך אליה וקוץ בה: החילופים האוטומטיים, כמו נגד ירושלים, נועדו לכישלון ונתנו לריאל יתרונות בצבע שנוצלו על ידי איון ורייס. בנוסף, זה השאיר את פארגו כמוביל כדור בודד, בשעה שלתחושתי גם כשאוחיון והיינס לא במיטבם, למכבי יותר נוח עם שני מוליכי כדור בכל מה שקשור לאספקטים מקצועיים כמו ירידה להגנה, התחלת תרגילי התקפה וכו'.

ברבע השני מכבי עברה להגנת המצ'אפ-זון הייחודית שלה, שריאל התקשתה מולה בשנים האחרונות עקב משחק התקפה לא אינטליגנטי ובחירת זריקות גרועה של רודי פרננדס, נוצ'יוני ושות'. מה שכן, הגנה זו נועדה לגרום ליריב לחשוב, להסס, לאבד ביטחון, לצאת מאיזונים מסויימים ולא פעם אמרנו שאתה חייב סוג התקפה שאפשר להתקיף אותו מול שתי ההגנות – גם האישית וגם האיזורית. להבנתי, מכבי עוברת לאישית מהר מדי - כבר בכיסוי הראשון, כבר בחיתוך הראשון - ולא גורמת ליריבה להסס האם זה איזורית או אישית, ועושה את העסק קל יותר. דרך אגב, הגנה זו כמעט ולא מייצרת חטיפות (מכבי חטפה רק שני כדורים) בגלל שהיא נסוגה מדי (ריאל איבדה רק 7, בדיוק כמו בהפסד הגדול בתל אביב) זו הגנה שסוגרת את הצבע ומכריחה זריקות מבחוץ, וגם במדריד, מכבי שמוליכה את הטופ-16 בהורדת היריבות שלה באחוזי הקליעה מהשתיים ל-46 אחוז - הגבילה את ריאל ל-44 אחוז.

 

מכבי לא הצליחה לטפל טוב בג'ייסי קארול. בהגנה על קלעי אתה נועל אותו, רודף אחריו על הגב שלו, ומכריח אותו לא לקבל כדור בעמדות קליעה, אלא ללכת עמוק לתוך יער הידיים בצבע. המגן גם יכול להתחיל לשמור עם הפנים לשחקן והגב לכדור ולמנוע ממנו ללכת למקומות שהוא רוצה, ואפשר ברגע קבלת הכדור לקפוץ עליו עם עוד שחקן כדי להוציא את הכדור מהידיים שלו. מכבי בחרה בהמון מקרים בחילופים לא מתואמים, והנזק שקארול עשה לצהובים כבר מזמן לא נראה ביורוליג – 18 נקודות ב-16 דקות כולל 9 רצוף בפתיחת הרבע השלישי.

פרמטר נוסף שהפתיע במשחקו של קארול הייתה ההגנה שלו על פארגו בתחילת המשחק. אם מכבי בתוכנית המשחק שלה ציינה שיש רגעים שריאל נמצאת בהרכבים לא טובים מבחינה הגנתית, וקארול הוא אחת החולשות ההגנתיות, פארגו לא השיג מזה שום יתרון וזה נובע מצורת ההתקפה של מכבי, שלא אחת הרחבנו על הליקויים הקטנים שיש בה.

בהמשך לבעיות שמלוות את הצהובים לאחרונה בקו האחורי, פארגו, היינס ואוחיון לא ביקרו בעונשין אפילו פעם אחת. אנחנו מדברים לא אחת על כך שמכבי לא מגיעה לקו מספיק, והיא לא יכולה לחיות עם נתון כזה, שבו הגארדים שלה לא מושכים עבירות ולא מסבכים את המגנים.

לפני המשחק, דובר המון על בעיות הגבוהים של ריאל אבל איון בחצי ראשון מדהים ורייס ביציבות מרשימה ומחצית שנייה מצויינת חשפו דווקא את הבעיות בצד הצהוב. ידוע שסופו טוב בתל אביב וטיוס במשחקי החוץ, ונתון נוסף הוא שמי שפותח משניהם בחמישייה – הגבוה השני לא מצליח להשתלב טוב. אמש, גיא הרגיש בטוח יותר ללכת עם אלכסנדר ורנדל בעמדות הגבוהים וסופו זכה להתמקדות הגנתית זכר למשחק המצויין בבית. בעיית עבירות לא מחוייבת המציאות (עצירת מתפרצת, דחיפה בריבאונד התקפה) גרמה לאי שקט ומנעה ממנו להיכנס לשטף. גיא העדיף לא להשתמש ביווני בסוף כי אין חכם כבעל נסיון – ואנחנו זוכרים את המשחקים שבהם חזר בדקות האחרונות והייתה התפרקות הגנתית מוחלטת (בבלגרד ובברצלונה).

אצל טיוס לעומתו, אני יכול רק לשער, מיעוט הדקות נבע כמסר שהוא לא שומר ומבצע עבירות זכר לריקודי ליאור אליהו ביום ראשון וגם במדריד סיים עם עבירה אחת בלבד. סיבה שנייה אפשרית למיעוט הדקות היא פציעה שהוא סובל ממנה ואולי גרמה לו לא לרצות לחזור, או שגודס לוקח בניהול המשחק שלו חישובים שהישראלים (כהן, אוחיון וטיוס) ינוחו עקב המעמסה שנופלת עליהם בליגה.

מכיוון שמכבי הרגילה אותנו שכל משחק הופך להיות ה'משחק הכי חשוב העונה', וכזה יהיה גם המשחק מול גלאסטראיי, השאלה היא אם מכבי תתנהל אחרת באולם בחולון מבחינת חלוקת הדקות, בהתחשב בזה שהיא מגיעה אחרי הפסד ליגה במחזור הקודם. ניצחון על הטורקים וניצחון של פאו על אלבה, ייתן לאנשי מכבי לשבת בשולחן הסדר בחירות מחשבתית לקראת ההצלבה. בנוסף, אחרי המשחקים של פנרבחצ'ה (מול לבוראל) וצסק"א הצהוביום יוכלו לדעת מי סביר להניח תסיים ראשונה בבית המקביל, ויוכלו לנסות לבחור את היריבה בשלב הבא. והמבין יבין.