לפני שש שנים כאשר חברת "קטאר ספורטס השקעות" רכשה 70 אחוזי מהמניות של פאריז סן ז'רמן, עמדו בפניה ארבע מטרות עיקריות: 1. להחזיר את הקבוצה לפסגת הכדורגל הצרפתי, 2. להפוך את המועדון למותג בינלאומי, 3. לרכוש את השחקן היקר בעולם, 4. לזכות בליגת האלופות. המשימה הראשונה הושגה די בקלות. סן ז'רמן שולטת בשנים האחרונות בליגה הצרפתית וזכתה בארבע מחמש האליפויות האחרונות.
ההצלחה המקצועית ופיתוי כוכבים מהשורה הראשונה כמו זלטאן איברהימוביץ', אדינסון קבאני, טיאגו סילבה ואחרים, איפשרו לה כמובן להגדיל את ההכנסות והרווחים בצורה משמעותית. ההגעה של ניימאר, כך מאמינים בצרפת ובמפרץ, היא השלב השלישי בדרך למטרת העל - להפוך לקבוצה הצרפתית הראשונה מאז מארסיי ב-1993 שמניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות.
הנחתת מגה סטאר כמו ניימאר הייתה אובססיה אישית של הבעלים נאסר אל חליפי בשנים האחרונות לאחר שהבין שליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו מחוץ להישג ידו כמובן. עוד באוקטובר 2016 נוצר קשר בין נציגי פאריז לאביו וסוכנו של ניימאר. ברצלונה כמובן נבהלה ומיד החתימה את הברזילאי על חוזה משופר עם סעיף השחרור המפורסם ביותר בכדורגל העולמי - 222 מיליון יורו.
מבלי להיכנס להשפעות הכלכליות של המהלך והאם פ.ס.ז' עוברת או לא על חוקי הפייר פליי, דבר אחד ברור מעסקת הענק: אם פאריז מצליחה לרכוש כוכב על שנמצא בפיק של הקריירה שלו מקבוצת על, הרי שהיא נכנסת לליגה של הגדולות באמת, בטח ברמה התדמיתית. לברצלונה וריאל מדריד יש מסורת מפוארת יותר, אבל כלל לא בטוח שהן מהוות כעת כוח משיכה גדול יותר. במובן הזה עסקת ניימאר היא הישג אדיר לפריזאים.
ועכשיו לכדורגל. בין השיקולים הגדולים במעבר של הברזילאי היו ההשתחררות מהצל של ליאו מסי, האפשרות להפוך לשחקן המוביל בקבוצת פאר ואולי גם לזכות בכדור הזהב. בראייה כוללת, ניימאר אמור להיכנס לנעליים של זלטאן איברהימוביץ' שעזב את הקבוצה בקיץ הקודם. הן באופי המשחק שיבוסס הרבה על הברזילאי, כפי שהיה בזמנו עם השבדי והן מבחינת הבקעת שערים (113 שערי ליגה בארבע עונות). תפקיד בו ניימאר מצטיין לאורך הקריירה.
האיש שאחראי לרגע השפל של פ.ס.ז', נוחת כדי לאחות את הפצעים (getty)
סוף סוף יש מחליף לזלאטן (getty)
בעונה שעברה, אדינסון קבאני תפס את מקומו של זלטאן בתחום ההבקעות (35 שערי ליגה בעונה שעברה), אבל הסיוע מהבא אחריו (לוקאס מורה 12) היה יחסית נמוך. ניימאר, שהבקיע 109 שערים ב-185 משחקים בארבע שנים בברצלונה, אמור לבטל את התלות בקבאני וסביר להניח שמהבחינה הזאת הברזילאי יעמוד במשימה של לפחות 30 שערים בכל המסגרות.
לעומת זאת, בכל הקשור למערך הטקטי של אונאי אמרי, ניימאר עלול ליצור לא מעט אתגרים. הכוכב החדש אוהב לשחק באגף שמאל של ההתקפה וסביר להניח ששם גם יתופקד ברוב העונה. כלומר בעמדה של יוליאן דרקסלר, שמאז הגעתו בינואר האחרון הראה לא מעט ניצוצות. הבאתו של ניימאר, תגרום ללא מעט "כאבי ראש" למאמן אונאי אמרי, שיצטרך להעביר את דרקסלר או לאמצע או לצד ימין.
בהנחה שדרקסלר ישחק במרכז, הרי שהקבוצה תאבד מעט מאיזון שלה בקישור (פחות שחקנים שיעשו הגנה). כך גם במקרה שניימאר ישחק כאחד משני חלוצים, כפי שעשה בעבר בנבחרת ברזיל. איפה נכנס אנחל די מריה למשוואה בהנחה שלא יימכר? ומה יעשה כעת דני אלבס שהצטיין בבכורה מול מונאקו בסופרקאפ (שער ובישול) כאשר פתח בצד ימין של ההתקפה? לא ממש ברור.
ההעברה של ניימאר היא שינוי תדמיתי בפאריז (getty)
דראקסלר ישלם את המחיר? (getty)
אם יש עמדה אחת בעייתית במיוחד בפאריז היא בשער ולא בהתקפה. קווין טראפ המשיך ביכולת הלא יציבה שלו במהלך משחקי ההכנה וירד שוב לספסל מול מונאקו בסופרקאפ. אלפונס אראולה הוא שוער לא רע, אבל עדיין לא בטופ העולמי. אמרי ממשיך לבצע רוטציות בעמדה הכי רגישה במשחק הכדורגל. נקודה שמטרידה לא מעט אוהדי פ.ס.ז' שסבורים שהכסף שהושקע בקיץ היה צריך להיות מופנה אל בין הקורות.
בקדנציה של ניימאר בקאמפ נואו, קשה היה להתרשם באמת מיכולת ההנהגה שלו. הוא התחיל לאט, הגביר קצב ובעונה האחרונה חווה ירידה חדה. 13 שערים ליגה בלבד היו לניימאר ב-30 משחקים בעונות 2016/17 אחרי שכבר חצה את גבול ה-20, שנתיים קודם לכן. מעבר לכך, בכל המשחקים בהם מצא את הרשת בליגה אשתקד, בארסה כבשה לפחות שלושה שערים ולמעשה הברזילאי היה אחראי בסך הכל לשתי נקודות ליגה.
השערים של מסי, לצורך ההשוואה, הולידו 22 נקודות ליגה לקטאלונים. בעיקר היתה תחושה שניימאר הצטיין בברצלונה כל עוד חבריו לשלישיית ה-MSN היו בשיאם. למשל, כאשר ברצלונה זכתה בליגת האלופות ב-2015, ניימאר היה חלק משמעותי כשכבש בכל השלבים מרבע הגמר ועד הניצחון על יובנטוס בגמר. אבל היא לא קיבלה ממנו חבל הצלה כאשר נקלעה למשברים.
האיש ששווה מיליונים. ניימאר (getty)
מספיק טוב לרמות הגבוהות? לא בטוח (getty)
בניגוד לקבוצה הקודמת של ניימאר, פאריז כשלה בשנים האחרונות לעבור את שלב רבע הגמר ליגת האלופות. קשה לבוא ולומר שהמחסום לא נשבר בגלל שהצרפתים חסרו כוכב על כזה או אחר או בגלל היעדר מנהיג. ההתמוטטות של פ.ס.ז' בעונה שעברה במפעל היוקרתי לא הייתה קשורה לחלק הקדמי. אחרי ה-0:4 במשחק הראשון מול ברצלונה, אף אחד לא חשב שהשחקנים של אונאי אמרי יתפרקו בקאמפ נואו.
על ה-1:6 המפורסם אחראים כמובן במידה רבה ניימאר (עם משחק שיא) והשופטים (שעזרו לקטאלונים), אבל זה לא מוריד מאות הקלון על הפריזאים שפשוט התרסקו מנטאלית. בשלב שמינית גמר הקודם מול מנצ'סטר סיטי פאריז הודחה לא בגלל היכולת של שחקני ההכרעה, אלא בעיקר בגלל איבוד מרכז השדה (מרקו וראטי נעדר מהמשחק הראשון, טיאגו מוטה נפצע בגומלין) וחוסר יציבות בחלק האחורי.
בימים האחרונים, קרוב ל-60 אחוז מגולשי אתר "לה פריזיאן" ענו שהם עדיין לא מאמינים שפ.ס.ז' מתכוונת להוציא 222 מיליון יורו על ניימאר. כאשר עורכי המהדורה המקוננת של העיתון הנפוץ בבירה הצרפתית יתעוררו מהחלום המופרע הזה, הם יעסקו בשאלות הרבה יותר בוערות ורלוונטיות: האם ניימאר הוא הדמות החסרה בפאזל? האם בכוחו להביא לעיר האורות את התואר הנכסף גביע אירופה לאלופות שלשמו הוא הגיע לפארק הנסיכים? ממש לא בטוח שהתשובה כל כך ברורה.
לא בטוח שהוא הפיתרון. ניימאר (getty)
יצטרך להרכיב את הפאזל. אמרי (getty)