רק נראה יקר: עסקת ניימאר היא צעד מבריק

המעבר של ניימאר הוא מהלך מבריק. כשמבינים את המשמעויות הפוליטיות וסכומי הכסף המעורבים, 222 מיליון יורו נשמע בכלל מחיר צנוע. נדב יעקבי על עסקת הענק והניסיון של הקטארים להפוך את פ.ס.ז' למועדון הגדול בעולם. האם הכוכב יצדיק את הטירוף סביבו?

נדב יעקבי
נדב יעקבי  04.08.17 - 19:40
תחילת כתבה

ביום רביעי רכשה קטאר מאיטליה שש אוניות מלחמה וצוללת אחת בשישה מיליארד דולר, אבל על העסקה הזו כנראה שלא שמעתם, למרות שמדובר בסכום הגבוה פי 24 מעיסקת רכישתו של ניימאר ע"י פריז סן ז'רמן, וזה אולי מסביר מדוע היה חשוב כל כך לקטאר, שהיא בעצם הבעלים של פ.ס.ז', להשלים את עיסקת ניימאר.

בעולם הכדורגל 222 מיליון יורו זה סכום דמיוני, במיוחד כאשר מדובר בסכום שבו נרכש שחקן אחד בלבד, אבל עבור מדינה כמו קטאר, זה סכום חסר משמעות. גרושים. קטאר היא אחת המדינות העשירות בעולם בעיקר משום שהיא מחזיקה בעתודות הגז הטבעי הגדולות בעולם. במדינה הקטנה חיים כ-2.6 מיליון תושבים, אולם רובם מהגרי עבודה ורק 300 אלף הינם אזרחים קטארים.

ולהיות אזרח קטארי זה לא דבר פשוט. ההכנסה הממוצעת לנפש היא 127,660 דולר, מקום ראשון בעולם (לפני לוכסמבורג וסינגפור, אם זה מעניין אתכם). רק לשם השוואה, ההכנסה הממוצעת בישראל היא 35,179 דולר לשנה (מקום 34 בעולם). כלומר, בקטאר מרוויחים בערך פי 4 מאשר בישראל. ההערכות מדברות על כך שממשלת קטאר מחזיקה בנכסים בשווי 335 מיליארד דולר בכל רחבי העולם. אז מה זה בשבילם 222 מיליון יורו? באמת כסף קטן.

אבל לא הכל ורוד. לפני כחודשיים החליטו מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית – המדינה היחידה עימה יש לה גבול יבשתי – לנתק את היחסים הדיפלומטים עם קטאר ולהטיל עליה מצור אווירי וימי. הן מאשימות אותה בכך שהיא מסייעת לממן גופי טרור, אבל בינתיים קטאר מתמודדת עם הקשיים. בניית האיצטדיונים למונדיאל 2022 נמשכת בקצב והאיראנים והטורקים מנסים לסייע בכל מה שקשור לאספקת חומרי בנייה בדרך האוויר.

עאדל עבדל ג'עאפר, מראשי הוועדה המארגנת של המונדיאל, אמר השבוע: "מבחינת קטאר, המונדיאל הוא עניין של חיים או מוות. זה נושא של גאווה לאומית ויוקרה בינלאומית. גם אם זה יעלה לנו יותר, לעולם לא נסכים לוותר על המונדיאל". קטאר העמידה תקציב של 200 מיליארד דולר לבניית איצטדיונים חדשים, 35 מיליארד דולר לבניית רכבת תחתית ורכבת עילית והחלה בבניית עיר חדשה שאמורה להיות מאוכלסת ב-200 אלף תושבים. גם שדה התעופה המפואר של עיר הבירה דוחא יוכפל בגודלו כדי שיוכל לקלוט 53 מיליון תיירים בשנה.

כשרואים את המספרים הללו מבינים עד כמה קטאר רצינית בתכניותיה ועד כמה הכסף לא מהווה עבורה בעיה. משום שמדובר במדינה קטנה, שעד לפני כעשור מעטים בכלל ידעו על קיומה, האסטרטגיה הייתה לנצל את הספורט כדי להגיע למודעות עולמית. מצד אחד לארח אירועי ספורט גדולים בקטאר עצמה ומצד שני לרכוש מועדוני ספורט גדולים באירופה – כמו פריז סן ז'רמן - ולחתום חוזי פירסום עם קבוצות פופולריות. למשל ברצלונה.

בשבע השנים האחרונות בארסה הייתה המפרסמת העיקרית של חברת התעופה של קטאר, חוזה שהסתיים השנה, אולם מבחינת הקטארים היה הרבה יותר חשוב שקבוצה שלהם תזכה בתהילה וראש החץ זו פריז סן ז'רמן, שנרכשה ב-2011. עם האבא העשיר לא הייתה לפריז כל בעיה להחתים כוכבים כמו אדינסון קבאני, זלאטן איברהימוביץ' ואנחל די מריה, אבל הם הספיקו רק כדי לזכות באליפות צרפת. בליגת האלופות פ.ס.ז' הגיעה לכל היותר לרבע הגמר.

נאסר אל חאליפי, הנשיא של פריז סן ז'רמן, שמקושר היטב למשפחת המלוכה בקטאר, קיבל משימה: להפוך את סן ז'רמן לקבוצה הטובה בעולם. וכסף, כאמור, לא יהווה בעיה. הרכישה של ניימאר עושה המון גלים בכל העולם. הסיפור פותח מהדורות חדשות ולא רק חדשות ספורט, כי לכל ברור שמדובר בסיפור שהוא פוליטי לא פחות מאשר ספורטיבי.

זה לא שמצרים וערב הסעודית יבטלו מחר את החרם על קטאר. הסיפור הרבה יותר עמוק ומסובך ממה שנראה על פני השטח ויש כמובן גם את המעורבות האמריקנית באיזור – כולל מכירת מטוסי F15 לקטאר ב-12 מיליארד דולר בחודש יוני, אבל מבחינת יחסי הציבור שהמדינה אירגנה לעצמה במהלך הזה, אין ספק שהמעבר של ניימאר, אחד משלושת הכדורגלנים הטובים בעולם, הוא מהלך מבריק. וכאשר מבינים את המשמעויות הפוליטיות, זוכרים את הפרוייקטים האדירים ואת סכומי הכסף המעורבים בהם – 222 מיליון יורו נשמע סכום ממש צנוע.