הטנגו האחרון בפריז: על פיטורי אנצ'לוטי

קרלו אנצ'לוטי התהדר תמיד ביחסים מעולים עם שחקנים וכאוטוריטה ששולטת בקבוצה שלו ובכוכבים שמעטרים אותה. בבאיירן מינכן, לראשונה בקריירה, האיטלקי איבד את חדר ההלבשה והפך למפוטר המהיר בהיסטוריה של המועדון הבווארי. הסיפור מאחורי הטלטלה

דני פורת
דני פורת  29.09.17 - 14:11
תחילת כתבה

קרלו אנצ'לוטי נודע מאז מתמיד כמאמן של שחקנים. האיטלקי שהניף שלוש פעמים בקריירה שלו את ליגת האלופות ניחן ביחסי אנוש מעולים וכמי שיכול להשתלט על סגל נוצץ וחבורה של צעירים בעלי אגו. מאמן שמשדר רוגע ושקט נפשי ובקיצור, דמות שמאחדת את חדר ההלבשה גם ברגעי משבר. יעידו על כך זינאדין זידאן, אנדראה פירלו, זלטאן איברהימוביץ', כריסטיאנו רונאלדו ועוד רבים וטובים. באופן אירוני, אנצ'לוטי נשלח הביתה מבאיירן מינכן, הרבה בגלל קצר בתקשורת עם השחקנים שלו.

כשאריאן רובן נשאל לאחר התבוסה 3:0 לפ.ס.ז' האם כל השחקנים תומכים במאמן האיטלקי שלהם, הוא ענה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים: "אני לא אענה על השאלה הזאת". ההולנדי של הבווארים, שהתייצב לא פעם בקריירה שלו מול עדר עיתונאים צמאי דם, הוא כנראה הסמן הימני לגלריית המתוסכלים בחדר ההלבשה במינכן. את המשחק היוקרתי בפארק דה פראנס הוא פתח על הספסל ועלה רק 21 דקות לפני הסיום. רובן הוא לא היחידי שהופתע מכך, גם פרנק ריברי ומאטס הומלס שכלל לא שותפו. אפילו ג'רום בואטנג הוצא מהסגל, למרות שהיה כשיר לגמרי.

"אני אדם שחושב הרבה לפני שהוא בוחר את ההרכב שלו ואני לא מצטער על הבחירות שלי", אמר אנצ'לוטי פחות מ-24 שעות אחרי שגילה כי הפיאסקו בפארק הנסיכים היה משחקו האחרון על הקווים במינכן. "רובן, ריברי והומלס הם שחקנים טובים וזה תמיד טוב כשיש לך אותם על הספסל. ככה קבוצות גדולות מתנהלות". כמובן שגם בלי אותם כוכבים, באיירן לא היתה צריכה להיראות כה אומללה וחסרת מחץ בפריז, אבל נדמה שהבחירה שלו ללכת נגד המנהיגים של הקבוצה במשחק היוקרתי הראשון של העונה היה צעד אחד יותר מדי.

הטנגו האחרון בפאריז היה הטריגר לסיום הקשר עם אנצ'לוטי, אולם התסיסה בחדר ההלבשה החלה עוד קודם לכן. כך למשל, כשתומאס מולר סופסל בחודש שעבר במשחק מול ורדר ברמן הוא אמר בסיום בראיון טלוויזיוני את המשפט הבא: "אני באמת לא מבין מה הדרישות של אנצ'לוטי ממני". אפשר לראות זאת כפליטת פה, מצד שני מולר כבר מזמן הפך (יש שיגידו בצדק) לקורבן של המאמן ויובש בלא מעט משחקים גם בעונה שעברה. נראה שהגיעו מים עד נפש גם מבחינתו של הומלס שאחרי איבוד הנקודות מול וולפסבורג, מתח ביקורת על המאמן כשאמר: "רצינו מאוד ללחוץ אותם אחרי ה-0:2, אבל השיטה לא התאימה לכך והשארנו להם שטחים פנויים לחזור למשחק".

רוברט לבנדובסקי הוא עוד כוכב גדול עם פה לא קטן. החלוץ הפולני שהתלונן בסוף העונה שעברה שחבריו לא עזרו לו מספיק להפוך למלך שערי הבונדסליגה, לא החמיץ הזדמנות להביע את תסכולו בפומבי גם בפתיחת העונה הזאת. בראיון לדר שפיגל סיפר כי "באיירן צריכה להיות יצירתית אם בכוונתה להמשיך להתמודד על כל התארים. אתה חייב להביא את השחקנים הללו אם אתה רוצה להשתייך לטופ". לבנדובסקי אולי הפנה את הביקורת שלו כלפי ראשי באיירן ומדיניות הרכש שלהם, אך גם למאמן יש חלק עקיף בכך, שהרי מצופה מאנצ'לוטי לשלוט על הפה של שחקניו, מפעם לפעם. לא כך?

היו כמובן לא מעט טעויות מקצועיות שהובילו לזעזוע באליאנץ ארנה. באיירן מינכן גילתה יכולת מעליבה במסע המשחקים שלה במזרח הרחוק שהובילה לתבוסות מול ליברפול ומילאן. הרמה הירודה נחשפה גם במשחקים על כסף אמיתי מול הופנהיים (2:0) ו-וולפסבורג (2:2) בבונדסליגה. נראה שהאלופה הגרמנית כבר לא ממש משחקת באותה אינטנסיביות כמו בעבר, משחק הלחץ פחות אפקטיבי, מולר מתופקד לעיתים רבות בעמדה שאינו מתאימה לו ובמשחק האחרון מול פ.ס.ז', עלה אנצ'לוטי עם הרכב מוזר מאוד, נטול כל מהירות בחלק הקדמי וללא אף קשר אחורי טבעי. מובן שגם פציעתו של מנואל נוייר הורידה את רמת הביטחון בהגנה.

אפשר להטיל את כל האשמה על אנצ'לוטי, אך יהיה זה לא הוגן. להנהלה של באיירן יש חלק לא פחות קטן בביצועים הדלים של השחקנים על כר הדשא. במהלך החודשים האחרונים עבדו אולי הנס וקרל היינץ רומיניגה בעיקר על חידוש החוזים של הכוכבים הגדולים: רוברט לבנדובסקי, אריאן רובן ופרנק ריברי.

הבעיה ששני האנשים החזקים בבוואריה לא הכינו את הקרקע ליום שאחרי שני הקיצוניים הוותיקים שהולכים ומתעייפים. חאמס רודריגס שהגיע על תקן הסטאר של הקיץ הוא שחקן מסוג אחר לגמרי, קינגסלי קומאן לא מגלה מספיק יציבות ונראה שלמרות העושר על הנייר, ההיצע ההתקפי של באיירן הרבה פחות נוצץ ומאיים מבעבר.

ולמרות כל הדברים הללו, יהיה המאמן הבא אשר יהיה, סביר להניח שבחודש פברואר באיירן תמשיך להיאבק על שני התארים המרכזיים: תואר האליפות וליגת האלופות. העובדה שאנצ'לוטי הפך למפוטר המהיר ביותר בהיסטוריה של מינכן מאז פתיחת העונה, רק מלמדת על כך שהתוצאות (שהן עדיין סבירות כאמור) לא היו השיקול העיקרי.

סיום הקשר הוא בעיקר עניין של חוסר התאמה בין המאמן לבין השחקנים, שחגגו רק לפני חמישה חודשים אליפות יחד. בסופו של דבר בבאיירן תמיד הכוכבים קובעים, לא לחינם קראו לה פעם "פ.צ הוליווד".

הדפס >