שנה חדשה, תקוות חדשות, חלומות של עשרות אלפים שאולי זאת השנה שלהם. ליגת העל נכנסת לחדר הניתוח, וזה מה שצפוי להיות בסיומה – לגזור ולשמור.
הכיוון: למטה. הכירו את המועמדות לירידה
הפועל עכו, בני סכנין, הפועל פתח תקווה או בית"ר ירושלים – אחת מהן תרד ליגה. לגבי עכו ופ"ת, כנראה לא תרימו גבה. אבל מה לגבי בית"ר? אמנם בגביע הטוטו הם נראו סביר למרות שלא עלו שלב, אבל עדיין עם סגל נחות, ללא מנהיג וללא הגנה של ממש – הקבוצה של מנחם קורצקי תהיה בחלק התחתון ואם לא תיזהר היא תרד. האוהדים וגאוות המועדון הם כמובן היתרון, אבל קיים חשש של ממש שהעונה תסתיים כמו העונה האחרונה של טביב בכפר סבא, דמעות ולא של אושר.
בסכנין מוציאים כל שנה מים מהסלע. התקציב מוגבל, כמו תמיד, ורק המתנות שמעניק יענקל'ה שחר, העונה בדמותו של איסמעיל ריאן, יכולות לתת תקווה לגיא לוי להצליח ולשרוד. כבר כתבתי בעבר שבפתח תקווה אין מקום לשתי קבוצות, וללא איחוד אחת הקבוצות תרד – הפעם זו נראית לי הפועל פ"ת. הקבוצה תנסה לאגור נקודות עם מאמן חסר ניסיון, עם שחקנים שאולי יש להם מקום לליגה שנייה כמו קאלה, אסולין וקובי מוסא, שנה פיננסית שתמשיך, אלא אם יהיו הפתעות, ככל הנראה בליגת המשנה. הפועל עכו עם שוער שיכול להביא לבד נקודות, אבל חוסר הניסיון על הקווים של אלון חרזי, לא יעניק מרווח נשימה לצפוניים.
חגגו, אבל לא לאורך זמן
המושאל השנתי (יוסי שקל)
לא בשר, לא חלב
הראשונה באגף הפרווה, כמו כל עונה, היא אשדוד שתואר האצולה הזה יושב עמוק בארון כבר שנים. ההימור הכי בטוח שיש. רן בן שמעון נדד מבלומפילד חזרה לקבוצות שאין מהן ציפיות כמו מכבי פ"ת. בן שמעון יודע איך להוציא את המקסימום מהקבוצה שלו, וביום בהיר הפלייאוף העליון נראה כמטרה מציאותית. מכבי נתניה הייתה עסוקה הקיץ בהבאה ושחרור של שחקנים על פי המצב רוח התקציבי. ההגעה של אריאל הרוש משדרת יציבות ופנים של עונה באמצע הטבלה. גם הפועל חיפה והפועל רעננה לא צפויות לעונה של תחתית או צמרת, אלא לשנת מרכז טבלה ידידותית.
הקצפת והדובדבן: מה יהיה במאבקי האליפות?
האלופה לא תיקח כנראה אליפות שלישית ברציפות. מכבי תל אביב הבלתי פגיעה, עברה קיץ שיותיר בה טראומות. זה התחיל עם רכש מאוחר של בן בסט ואיגייבור שיועד להצלחה בליגת האלופות, אבל הכישלון טרף את הקלפים וכמות השחקנים (בעיקר החלוצים) בסגל, יכולה לגרום למרמור בספסל ובחדר ההלבשה. העזיבה של אוסקר והגעת פאקו גם הם ייקחו זמן ותהליך שמכבי יכולה לשלם עליו מחיר בקצב צבירת הנקודות. זהבי נראה מתוסכל וכמה הוא יוכל לקחת עוד עונה קבוצה על הגב שלו? בן בסט כחלוץ מטרה (במקום פריצה) יביא את המספרים שלו אבל זה יבוא על חשבון פריצה "הרעב" שאם אני מאמן - לוקח אותו לכל מבצע.
יריבתה המושבעת, הפועל תל אביב, תפתיע ותגיע לחלק העליון וזה רק בגלל הקבוצות הבינוניות שיש השנה בליגה. הפועל ת"א הפכה למכבי חיפה ב', חסרת תקציב רציני להתמודד ובעיקר תלקק על חטאי העונות האחרונות שבהן התנהלה בצורה תקציבית מופקרת. היתרון הענק שלה עדיין זה הקהל הנאמן והתומך של האדומים שבבלומפילד נותן נקודות. קרית שמונה היא הקבוצה הסולידית של ליגת העל. שוער טוב, בלמים ברמה גבוהה לליגה שלנו, רועי קהת ודויד מנגה הם עוגן לקבוצה שתמשיך להכניס את היתד עמוק יותר כמועדון צמרת, קבוצה חזקה עם מאמן כריזמטי שיוביל אותה למקומות 1-4.
ומה עם מכבי חיפה? יענקל'ה שחר אמר בראיון האחרון שלו שהירוקים מועדון על בכדורגל הישראלי (אני כל-כך מסכים) והם ללא תואר בשלוש עונות אחרונות. כעת, הם עשו את הדברים הנכונים מעמדת המאמן ועד השפיץ. בניון, כשיתגבר על הפציעה הלא מתוכננת, יהיה שחקן הרכב קבוע ולא ייקח את כל המשחק עליו אלא ייתן לו לזרום קבוצתי. הוא ייתן דווקא את השקט והמנהיגות בחדר ההלבשה, עם חוד קטלני לליגת העל ו-20 אלף אלף צופים בסמי עופר, הם יתמודדו עם מכבי וב"ש על התואר. הבעיה היא הגנה בינונית שנותרה מהעונה שעברה (חוץ מהשוער) ויכולה להיות עקב אכילס לירוקים.
הפתעה נעימה
יהיו לו סיבות לחגוג?
ואחרונה חביבה נשארה ב"ש. אז נכון שהיא נראתה רע בהכנה ונכשלה באירופה אבל ההימור שלי היא שדווקא הקבוצה של אלונה ברקת תניף צלחת אליפות היסטרית והיסטורית אחרי 40 שנה, ובסטייל. השנה שעברה הייתה ניסוי ותהיה איך מרגישה קבוצת צמרת, והשנה שכר הלימוד יושם והנאיביות תשקע לה עם צעד וחצי יותר מבעונה הקודמת. החיזוק המשמעותי של ארבייטמן ומליקסון הוא בעל משמעות גדולה בליגה שלנו ולא פחות דומיננטי וחשוב זה רועי גורדנה (שחקן 50/50 מהבודדים בארץ). עם הניסיון והמנהיגות של בוזגלו וברדה יחד עם חבורה תוססת של תשוקה ורעב, ומאמן ותיק ומנוסה, אלונה ברקת והפועל ב"ש יהיו אלופי המדינה לעונת 2014/15.