לפני כשנתיים, כשחזר ברק יצחקי מאנורתוסיס הקפריסאית למכבי תל אביב, אף אחד לא ידע איזה חלוץ יקבלו בקרית שלום. הספקות הוסרו מהר מאוד. החלוץ נכנס בהצלחה לרוטציה הצהובה, כבש 7 שערי ליגה ב-16 משחקים (כולל מספרת בלתי נשכחת מול מכבי חיפה) וגם בליגה האירופית היה פקטור משמעותי עבור פאולו סוזה. ואז, הכל נהרס.
ב-27 בפברואר 2014, רגע לפני משחק הגומלין מול באזל, החלוץ סובב את הברך וקרע את הרצועה הצולבת – בפעם השנייה בקריירה, 3 שנים וחצי אחרי הפציעה הקשה במשחק הליגה מול מכבי חיפה. בעונה החולפת, יצחקי לא חזר לשחק וראה מהיציע את חבריו משלימים אליפות שנייה ברצף, אך גם את העונה הנוכחית הוא פתח על אזרחי.
לאט לאט, ובהדרגה, יצחקי חוזר לסגל הצהוב ועד כה עלה מהספסל 4 פעמים בליגה ואף כבש צמד בגביע נגד בית"ר/שמשון ת"א. רגע לפני שהוא משלים את הקאמבק באופן רשמי, ומקווה להתחמק מפציעות נוספות בהמשך הקריירה, העניק יצחקי ראיון בלעדי בו סיפר על הרגע שבו הבין שנפצע בצורה קשה, ההתאוששות וההתמודדות, התמיכה שקיבל מאנשי ואוהדי מכבי ת"א וגם החלום שהוא חייב להגשים.
רק רוצה לחזור לחייך עם החברים (האתר הרשמי)
"אני לא חושב שיש דבר שאני רוצה יותר מאשר לחזור למגרשים, זה משהו שרץ לי כל יום בראש", סיפר יצחקי על הרעב לכדור ונזכר בכאב ברגע הפציעה: "אני זוכר מעולה את הרגע שזה קרה. זה היה לקראת סוף החימום בבאזל. נחתתי לא טוב על רגל שמאל, ואיך שאני נוחת אני מרגיש כמו "פאק" כזה. באותו הרגע ידעתי. אני הולך לרופא ואומר לו: 'אודי, אין לך מה לבדוק אותי, קרעתי את הרצועה'".
"עברתי תקופה קשה, להתמודד עם זה יום-יום, להגיע לאימונים ולראות את החברה מתאמנים, וללמוד ללכת, לרדת מהקביים", שיתף החלוץ בתחושות אבל מצא גם צדדים אופטימיים: "חוויתי במהלך התקופה הזו גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים. שמעתי את כל הדיבורים שזה קשה ושזה בלתי אפשרי. אבל אני מכיר את עצמי, כל הדברים האלו עושים אותי רק יותר חזק ויותר מחושל. זה קרה לי בפציעה הראשונה אבל אני מאמין בעבודה הקשה שלי ובאופי החזק שלי. אני מאמין ביכולות שלי לחזור ולהיות לא פחות טוב ממה שהייתי לפני הפציעות".
"אם אתה כבר נפצע אז רק במועדון כמו מכבי ת"א, שם הצוות הרפואי הכי טוב והכי מיומן שיש. השיקום מורכב ומלווה בהמון כאבים, כל פעם במקום אחר וצריך המון תמיכה. אם אין לך תמיכה יכול להיות שתיפול בדרך, ולי הייתה את התמיכה מהצוות", סיפר יצחקי וגילה צד מעט מפתיע: "מהרגע שנפצעתי הטלפון שלי כמעט קרס, מכל האוהדים. אוהדי מכבי ת"א, הפועל ת"א, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה, בני יהודה. כולם. אפילו בדרבי האחרון ישבנו מאחורי הספסל של הקבוצה, וניגש אלי אוהד של הפועל ת"א והיו מאחוריו עוד אוהדים, והוא אמר לי "תרגיש טוב אנחנו רוצים אותך במגרשים, אתה חסר לליגה". כיף לשמוע דבר כזה, במיוחד מהיריבה העירונית ואתם יודעים מה היריבות בין מכבי להפועל. את התמיכה שקבלתי מהקהל של מכבי לא ניתן לתאר במילים. זה מטורף. שלטים ביציע, בכל משחק שרו לכבודי. הם לא שכחו אותי, אם אני רוצה להחזיר למישהו יותר מכל זה לאוהדי מכבי ת"א. הדבר היחיד שאני יכול להחזיר להם זה ברגעים יפים על המגרש. ואעשה הכל כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר".
יצחקי כובש בגביע נגד בית"ר ת"א/רמלה. חוזר לעניינים בהדרגה (אלן שיבר)
זהבי חוגג, יצחקי ברקע. החלוץ בישל את שער הניצחון מול חיפה (אלן שיבר)
אבל לא רק יצחקי סבל מפציעתו. שותפו לחדר, גל אלברמן, נאלץ למצוא במשך כמעט שנה שותף חלופי בכל נסיעה. "די ג'יי אלברמן אני קורא לו, אני אוהב אותו באופן אישי כחבר וכשחקן. אנחנו הרבה שנים ביחד, וגם ישנים ביחד בכל נסיעה. מסכן - כבר 8 חודשים שבכל פעם הלבישו לו מישהו אחר. אבל זהו, השותף שלו חוזר", סיפר החלוץ.
מלבד הקהל והצוות הרפואי, יצחקי מחמיא גם למנהל הספורטיבי שלו:" צריך לתת המון קרדיט לג'ורדי קרויף. הוא עשה דברים מדהימים וידע לנתק את הקבוצה מהתקשורת - שזה הדבר הכי חשוב וטוב שקרה במכבי. האימונים סגורים, אף אחד לא יודע מה קורה בתוך חדר ההלבשה ועובדה שעד היום יש הצלחות. המערכת מאוד בריאה. אם משהו לא טוב, ג'ורדי ייכנס בך - אבל הוא גם יהיה מאחוריך בכל בעיה שתהיה אם תלך איתו וכל השחקנים יודעים את זה".
"המטרות הן כל תואר אפשרי. אנחנו הקבוצה הכי טובה בליגה וזה מחייב בכל אימון כי אתה מבין איפה אתה נמצא. אין דבר יותר כיף מלזכות בדאבל, דבר שלא קרה במכבי כבר המון שנים. אנחנו שמים דגש גדול השנה גם על הגביע", סיפר יצחקי על המטרה הקבוצתית, אך הבהיר שיש מטרה אישית שגם אותה הוא מתכוון להשיג: "ליגת האלופות זה מקום שאני חייב להגיע אליו לפני שאני פורש. זה חלום של כל שחקן. אם נמשיך בדרך הזו, אין לי ספק שזה יקרה. קודם נגשים את החלום של לדרוך על הדשא ואז נמשיך צעד אחרי צעד. די, הספיקו הפציעות".
לסיכום, יצחקי סיפר מי היה השחקן אחריו הכי אהב לעקוב בצעירותו: "אליל הילדות שלי הוא רונאלדו הברזילאי, השמן. איזה שחקן! הייתי יושב שעות ורואה אותו. כל השחלה והשחלה".
צילום וידאו: סטודיו אדידס
אלברמן. השותף האידיאלי? (אלן שיבר)
"כל השחלה והשחלה"