$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הכוונה נותנת אמונה: עטר חוזר להוביל בחיפה

אחרי שנה קשה במכבי חיפה, בה נעלו לו את הלוקר והוא התעמת עם אוראל דגני ואופיר קריאף, אלירן עטר יכול לצאת לדרך חדשה. הצוות הניהולי מחבק, רוני לוי שלא הסתדר איתו כבר איננו והחלוץ השתקם מפציעה. האם הוא יחזור לככב הערב ב-21:00 מכבי ת"א?

אור ריטר
אור ריטר  24.10.16 - 13:00

בקיץ האחרון אלירן עטר עמד בפני צומת דרכים מאוד משמעותי בקריירה שלו. הוא אמנם זכה עם מכבי חיפה בגביע המדינה, אבל סבל מאוד במהלך העונה שעברה כולה. הוא לא הסתדר עם המאמן רוני לוי ואם זה לא מספיק, שני החברים הקרובים ביותר אליו בקבוצה, יוסי בניון וטאלב טוואטחה, עזבו בתום העונה.

עטר חשב והבין שאין סיכוי שהוא נשאר במכבי חיפה, כל עוד רוני לוי ממשיך כמאמן. לכולם היה ברור שזה הרצון שלו וזה גם המסר שהוא דאג להעביר לכל מקורביו ולאנשים בתוך במועדון. הוא פשוט לא הסתדר עם לוי והמאמן גם הוא לא חיבב אותו יתר על המידה. הגישות שלהם היו שונות, הם מיעטו לשוחח באימונים והשיא היה כשרוני לוי נעל לעטר את הלוקר האישי שלו במתחם האימונים בכפר גלים.

זה קרה אחרי מחזור אחד בלבד בעונה שעברה ובו מכבי חיפה הושפלה 3:0 לבני יהודה בבית. עטר הגיע כהרגלו לאימון הבוקר למחרת, הבחין שהארונית שלו נעולה וכי הוא אפילו לא קיבל בגדים לאימון. רוני לוי עצמו אפילו לא טרח להודיע או להסביר לו מה הסיבה והחלוץ הבין שהוא "מושעה עד להודעה חדשה".

אחרי חצי עונה נהדרת תחת מרקו בלבול, עטר לא אהב את המינוי של לוי. בגלל אי ההבנות ביניהם, החלוץ הפך משחקן מפתח, כפי שהיה אצל בלבול, לשחקן ספסל. במהלך הפגרה ובזמן שהיה פצוע, עטר שמע רחשים מכל כיוון עד כמה מכבי חיפה לא רוצה אותו ומנסה להיפטר ממנו ואלו גם המסרים שהעביר לו סוכנו, אבי נמני.

בפועל, מי שלא רצה את עטר במכבי חיפה היה רוני לוי. הנשיא יעקב שחר, לעומתו, מאוד האמין בחלוץ ורצה שיישאר. כפי שכבר פרסמנו כאן באתר, שחר אפילו לקח את עטר לשיחה בארבע עיניים אחרי שמכבי חיפה שינתה פאזה והבינה שהיא לא מוכנה לוותר על כוכב בסדר גודל כזה. הירוקים החלו במסע שכנועים שכלל את שחר עצמו, סגנו עוזי מור, המנכ"ל אסף בן דב ומנהל הקבוצה רפי אוסמו.

עטר שמע ולא ממש התרשם. "הם לא רוצים אותי, אז אני אלך למועדון אחר", הוא הסביר אז למקורביו בנחישות. ברקע הייתה התעניינות רצינית מאוד ממכבי ת"א, שאיבדה את ערן זהבי לסין, אבל שחר הוריד אותה מסדר היום כשדרש לא פחות מ-2.2 מיליון יורו על עטר והבהיר לחלוץ שאין סיכוי שהוא משוחרר. מיץ' גולדהאר כעס על הדרישה, מכבי ת"א ירדה מהשחקן ועטר נשאר במכבי חיפה, כשגם הקהל לחץ מאוד שימשיך בירוק.

מעבר להישארות של עטר, ההתעקשות של מכבי חיפה עליו היא גם מסר למכבי ת"א. בדיוק כמו במקרה טאלב טוואטחה שחוזר נמרצות על ידי ג'ורדי קרויף, גם כאן הירוקים הבהירו לצהובים שאין להם שום כוונה להעביר אליהם שחקני מפתח, או בכלל. מקצועית, חיפה אמנם רחוקה ממכבי ת"א כיום, אך בניגוד להפועל ת"א, היא מוכיחה שהיא עדיין מועדון לא פחות גדול, עוצמתי וחזק שיודע להשיג את מה שהוא רוצה ולשמור על הנכסים שלו.

השדרה הניהולית הבכירה במכבי חיפה השתדלה להבהיר לעטר עד כמה הוא רצוי ועד כמה בונים עליו אחרי שיחזור מהפציעה בכף הרגל, בטח ובטח כשרוני לוי כבר לא במערכת. עטר הפצוע השתכנע אחרי שזכה לשדרוג והארכת חוזהו והחל להגביר את תהליך השיקום שלו. פציעה בכף הרגל היא פציעה מסובכת מאוד, שבצוות הרפואי של מכבי חיפה הכירו אותה מקרוב כי לפני קצת פחות מעשור גם מאור מליקסון, ששיחק אז בקבוצה, היה פצוע בכף הרגל ולא היה יכול לשחק מספר חודשים.

עטר לקח עצמו בידיים. הוא התאמן לבד, עבר שיקום ארוך ואינטנסיבי ואפילו טס לטיפולים ברומניה, הכל כדי לחזור כמה שיותר מהר לדשא ולנסות לפרוח מחדש תחת המאמן החדש, רנה מולנסטיין. והוא אכן חזר. הוא אמנם עלה פעמיים רק כמחליף וקיבל פחות מ-20 דקות בכל משחק, מול הפועל ב"ש בגביע הטוטו וקרית שמונה בליגה (כולל עימות שכמעט נגרר למכות עם עודד אלקיים), אבל כעת הוא כשיר לחלוטין ומוכן לדבר האמיתי. מול אותה מכבי ת"א.

במכבי חיפה אופטימיים לגביו לא רק בגלל החזרה שלו לעניינים, אלא כי עטר הוא גם דמות מאוד חזקה בחדר ההלבשה והדבר הכי בריא שהקבוצה יכולה לבקש הוא שדמות כה מרכזית כמו אלירן עטר תחזור להיות חיובית. נכון, הוא איבד את בניון, טוואטחה וסטויקוביץ', שהיה גם הוא חבר קרוב שלו, אבל לעטר עדיין יש השפעה גדולה בחדר ההלבשה של מכבי חיפה.

עד כמה אתם תוהים? אחרי אחד המשחקים בהם בניון ספג קללות מאוהדים ביציע הצפוני בסמי עופר, חלק מהשחקנים ועטר בראשם החליט שלא להודות לקהל אחרי המשחק. מי שבכל זאת העדיף ללכת לכיוון היציע היה אוראל דגני, שחזר אחר כך לחדר ההלבשה וראה איך עטר פשוט משתולל עליו לעיני שחקנים אחרים.

גם לאופיר קריאף היה עימות זכור מאוד עם עטר. לזכותו של החלוץ ייאמר שהוא תמיד דאג לעמוד מאחורי השחקנים ולעזור להם בבעיות מול הקהל. גם עם האוהדים הוא אף פעם לא הסתבך והם אוהבים אותו מאוד. דגני שתק אז והאירוע חלף לו מתחת לרדאר.

הליטוף והטיפול של מכבי חיפה בעטר הם דוגמא מושלמת לשינוי שמתחולל השנה במועדון מאחורי הקלעים. בעונה שעברה, לא היה אפילו אחד במועדון שידע לגשת לשחקן, לקרב אותו אליו ולתת לו הרגשה טובה ולכן בסופו שלדבר הירוקים "איבדו" את החלוץ. הם לא ליטפו אותו והוא עצמו לא התבייש להפגין חוסר חשק או מאמץ מיוחד. הפעם זה שונה. בן דב, קרלסן, מולנסטיין ואוסמו כולם עובדים קשה בנושא הזה, לא רק מול עטר, ורק כך חיפה באמת יכולה להרוויח מחדש את הכוכב שלה.

שיר העידוד שבחרו אוהדי מכבי חיפה לאלירן עטר מבוסס על "שירו של שפשף" של מאיר בנאי. "יחד, כן ללכת יחד, אל האור...". רק אם מכבי חיפה, כמועדון, תלך יחד עם אלירן עטר, תלטף אותו, תבין אותו ותקרב אותו אליה חזרה - היא תרוויח כוכב כדורגל ואז גם אולי תוכל לראות את האור. אולי.