רק שש שנים חלפו מאז דני עמוס פרץ לתודעה. השוער האלמוני היה חלק מאחת הקבוצות המרגשות שסיפק הכדורגל הישראלי, עירוני קרית שמונה של 2011/12, שזכתה באליפות היסטורית וסידרה לו את תואר שחקן העונה. מאז ידעה הקריירה שלו עליות וירידות, אבל הוא לא הצליח לבסס את עצמו כשוער מוביל בליגה. עד העונה. מכבי נתניה סיפקה לו את הבמה הטובה ביותר ועמוס פורח יחד עם החבורה המלהיבה של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה.
בראיון ל"בוקר ספורט" טוען עמוס לעובדה שהקריירה שלו לא נסקה אין סיבות מקצועיות. "אני השוער הכי טוב בליגה והשוער הישראלי טוב ביותר", הוא מצהיר, "הטעויות שלי לא היו מקצועיות, אלא בבחירות סוכן או בדרך שהתנהלתי עם התקשורת, אבל אני נמצא במקום טוב ושמח. איפה אני הכי צריך להשתפר? ברשתות החברתית. הגעתי לראיון הזה כי הדובר ביקש. אני לא קורא תקשורת. יכול להיות שזה פגע לי בקריירה כי השם שלי לא היה בפה של אנשים. יש דברים שככה עובדים בכדורגל הישראלי. להארדן לא הציקו על הזקן כמו שהציקו לי".
בנתניה עמוס למד להכיר את תופעת ערן לוי מקרוב. "כשהגעתי לקבוצה, היו לי ולערן קצת תאקלים, אנחנו אוהבים להיות בפרונט, היו צעקות ומילים באימונים", הוא מספר, "ברגע שכל אחד הבין את מקומו, נהיינו חברים הכי טובים. חוויה להיות איתו. כל מה שרואים מבחוץ, זה כל מה שהוא לא. יש לו לב גדול. אם אני צריך משהו ב-4 לפנות בוקר, הוא הראשון שאפנה אליו. נוצרה לו תדמית של בעייתי, אבל הוא מקצוען, נותן הכל באימונים. הוא רץ 9 ק"מ במשחק".
החברים הכי טובים (אלן שיבר)
"להארדן לא הציקו כמו לי על הזקן" (אלן שיבר)
גם על דיא סבע יש לעמוס רק מילים חמות: "הוא הפתיע אותי. השיפור שלו מדהים. הוא שקט, צנוע. פתאום הכל התפרץ והוא עושה צחוקים בחדר ההלבשה. הוא שחקן ברמה אירופאית". על צוות המאמנים, דראפיץ' וברדה, הוסיף: "בהתחלה לא ידעתי שהם מתחלפים במחצית. מתרגלים לזה. זה כמו אמא ואבא. אני יכול לפנות לשניהם באותה בעיה. אם לאחד אין פתרון, לשני יש. הם רואים הכל, כל צעד, כל תנועה לא במקום".
"בעל הבית? הוא לא מגיע יותר מדי", סיפר עמוס על אייל סגל, "הוא מקסים, תמיד עם חיוך. הוא אוהד אמיתי. הוא עושה את זה מהלב. זה נותן לנו בטחון".
עמוס כבר נמצא שש שנים בסגל של הנבחרת, אבל עדיין לא רשם הופעה. זה לא מפריע לו להמשיך ולהיות מחוייב למדים הכחולים-לבנים: "אני כבר שש שנים בנבחרת ישראל, כולם קיבלו דקות, אני לא. לא יודע למה. זאת לא החלטה שלי ואני מכבד את ההחלטות של המאמנים. תמיד אהיה שם בשביל הנבחרת. זה הדבר הכי חשוב שיש בכדורגל שלנו. הלוואי ואנשים אחרים גם יתייחסו אל זה ככה ונהיה במקום יותר טוב".
דראפיץ' וברדה. "כמו אמא ואבא" (דני מרון)