תגיות: איתי שכטר, בית"ר ירושלים, ליגת העל
לפני שנתיים וחצי התחילה אחת מהתקופות היפות בחיי. חזרתי לשחק כדורגל עם חדוות החיים שכל כך התגעגעתי אליה והפכתי להיות שחקן בית"ר ירושלים, אימפריה ענקית. כאן אני חייב תודה ענקית מכל הלב לאלי טביב, שהאמין בי, תמך בי ונתן רוח גבית למעבר שלי לבית"ר. בעודי משחק בקבוצת הפאר הזאת, הפכתי גם להיות הקפטן של הספינה האדירה והמדהימה הזו. הימים חלפו והקבוצה התגבשה והפכה להיות משפחה של כדורגל מלהיב וקצבי, שסחף את הליגה הישראלית. במשך התקופה היו לנו כקבוצה ניצחונות מתוקים והפסדים כואבים, היו אכזבות קשות והצלחות מהדהדות, אבל תמיד היינו מאוחדים כמשפחה וככה אני מרגיש היום וזו לא קלישאה. אני רוצה להודות לכולכם על אותם הניצחונות וגם ההפסדים, וכן על כל שניה שהייתי חלק מהמועדון הענק והמדהים הזה. אני, שהתחלתי את ימי ככדורגלן לפני 15 שנה כילד ביישן בקבוצה בצפון, חלמתי להיות שחקן כדורגל, ובית"ר היא אחת מהפסגות שהגשמתי בתור אותו ילד קטן שמחכה לאימון יום אחר יום, כך בדיוק גם הרגשתי בבית"ר. המועדון אימץ אותי כאילו נולדתי במועדון, ועל כך אני אהיה אסיר תודה לעד. השנה רצנו לאליפות ולגביע, עשינו הכל שזה יקרה, אבל לעיתים ישנם דברים חזקים מאיתנו. אף פעם לא ויתרתי לעצמי, תמיד רציתי לנצח אבל לא תמיד הכל מתחבר וזה הכדורגל. אחד הדברים שכואבים לי הוא שאני עוזב כשלא הצלחתי לסייע לבית"ר לזכות בתואר, שכל כך הגיע לנו העונה. כאן בשבילי הסתיימה לה תקופה ועכשיו מתחילה עבורי תקופה חדשה ומאתגרת לא פחות. אני אוהב את כולכם ומודה לכולם על הזכות להיות חלק קטן מהמועדון הענק והמדהים של אנשי כדורגל שהפכו להיות משפחה בשבילי. אוהב, איתי. 💛🖤 A post shared by Itay Shechter (@itayshechter) on May 22, 2018 at 12:23am PDT
לפני שנתיים וחצי התחילה אחת מהתקופות היפות בחיי. חזרתי לשחק כדורגל עם חדוות החיים שכל כך התגעגעתי אליה והפכתי להיות שחקן בית"ר ירושלים, אימפריה ענקית. כאן אני חייב תודה ענקית מכל הלב לאלי טביב, שהאמין בי, תמך בי ונתן רוח גבית למעבר שלי לבית"ר. בעודי משחק בקבוצת הפאר הזאת, הפכתי גם להיות הקפטן של הספינה האדירה והמדהימה הזו. הימים חלפו והקבוצה התגבשה והפכה להיות משפחה של כדורגל מלהיב וקצבי, שסחף את הליגה הישראלית. במשך התקופה היו לנו כקבוצה ניצחונות מתוקים והפסדים כואבים, היו אכזבות קשות והצלחות מהדהדות, אבל תמיד היינו מאוחדים כמשפחה וככה אני מרגיש היום וזו לא קלישאה. אני רוצה להודות לכולכם על אותם הניצחונות וגם ההפסדים, וכן על כל שניה שהייתי חלק מהמועדון הענק והמדהים הזה. אני, שהתחלתי את ימי ככדורגלן לפני 15 שנה כילד ביישן בקבוצה בצפון, חלמתי להיות שחקן כדורגל, ובית"ר היא אחת מהפסגות שהגשמתי בתור אותו ילד קטן שמחכה לאימון יום אחר יום, כך בדיוק גם הרגשתי בבית"ר. המועדון אימץ אותי כאילו נולדתי במועדון, ועל כך אני אהיה אסיר תודה לעד. השנה רצנו לאליפות ולגביע, עשינו הכל שזה יקרה, אבל לעיתים ישנם דברים חזקים מאיתנו. אף פעם לא ויתרתי לעצמי, תמיד רציתי לנצח אבל לא תמיד הכל מתחבר וזה הכדורגל. אחד הדברים שכואבים לי הוא שאני עוזב כשלא הצלחתי לסייע לבית"ר לזכות בתואר, שכל כך הגיע לנו העונה. כאן בשבילי הסתיימה לה תקופה ועכשיו מתחילה עבורי תקופה חדשה ומאתגרת לא פחות. אני אוהב את כולכם ומודה לכולם על הזכות להיות חלק קטן מהמועדון הענק והמדהים של אנשי כדורגל שהפכו להיות משפחה בשבילי. אוהב, איתי. 💛🖤
A post shared by Itay Shechter (@itayshechter) on May 22, 2018 at 12:23am PDT