ז'ולן לופטגי לא תיאר לעצמו שככה ייראה ההפסד הראשון שלו כמאמן נבחרת ספרד. אל מיסטר המוערך, שהעלה את ספרד למונדיאל אחרי תצוגת תכלית והחזיר את האופוריה לאומת הספורט המצליחה, סולק היום בבושת פנים ממחנה האימונים של הנבחרת בקרסנודאר, יומיים לפני משחק הפתיחה במונדיאל מול פורטוגל. להיסטוריה אמנם ייכנס המאמן עם מאזן נקי מהפסדים על כר הדשא (14 ניצחונות ו-6 תוצאות תיקו), אבל בתודעה הקולקטיבית ייזכר המהלך שלו - לקחת את משרת האימון בריאל מדריד, 72 שעות לפני המונדיאל, כמפלה אדירה ומעשה בלתי אחראי וחסר רגישות.
שלא יהיה ספק, בסקנדל הזה אשמים כל הצדדים: המאמן שמצא עיתוי גרוע לקחת על עצמו משרה נחשקת, ריאל מדריד האגואיסטית, שמיהרה להודיע להתאחדות על המינוי חמש דקות לפני שיצאה איתו לתקשורת, וההתאחדות הספרדית שנהגה בצורה גאוותנית ובלתי מתפשרת. העניין הוא שמכל המעורבים בפרשה, נותר עתה רק נשיא ההתאחדות, לואיס רוביאלס, כמי שיצטרך לספק הסברים ואולי לשלם בכיסאו במקרה שהנבחרת תיכשל בטורניר.
רוביאלס מאשים את לופטגי, שקיבל את ההחלטה מאחורי הגב של ההתאחדות ובעצם פגע "בכל הספרדים". מסתבר שנשיא ריאל מדריד, פלורנטינו פרס, פנה למאמן כבר ביום שישי שעבר, כאשר לופטגי השיב בחיוב ביום שני, כעבור שלושה ימים. אתמול הודיעה אלופת אירופה להתאחדות הספרדית על המהלך, שכנראה התבשל ללא ידיעת ראשיה. "לנצח זה דבר חשוב, שיהיה לך את המאמן הטוב בעולם זה מאוד חשוב, אבל הכל צריך לפעול בדרך הנכונה. אולי עכשיו זה קשה, אבל המהלך הזה יחזק אותנו", סיפר רוביאלס, שככל הנראה נכנע ללחץ של גורמים נוספים בהתאחדות לבצע את המהלך הקשה והבלתי פופולרי.
נזרק בבושת פנים. לופטגי (getty)
מעניין לציין כי היו"ר החדש מונה לתפקיד לפני פחות מחודש, אחרי 20 שנות שלטון של אנחל מאריה ויאר. קודמו בתפקיד היה אחד האנשים החזקים בכדורגל האירופי, עד שהסתבך בפרשת שחיתות יחד עם בכירים אחרים בארגון ואף נשלח למאסר. רוביאלס אמור להביא עימו ערכים חדשים וניקיון כפיים ונראה שהוא לקח את העניין הזה צעד אחד רחוק. אולי רחוק מדי, אולי אפילו הרסני.
עד כמה ההחלטה הייתה פזיזה תלמד העובדה שנכון לרגע ההודעה על הפיטורים של לופטגי, לא נמצא מחליף למאמן הסלקסיון, והיירו מונה רק שעתיים אחרי. אצל ויאר היו דברים ומינויים מלוכלכים, אבל לכולם ברור שפארסה כזו לא הייתה מתרחשת במשמרת שלו. בקרקס הספרדי יש הרבה ליצנים, אבל אין מי שינהל אותם ואין גם מספיק זמן.
נניח שפרננדו היירו יתגלה כקוסם. השאלה הגדולה כעת היא איך יגיבו השחקנים? האם זה ישפיע עליהם לרעה? בשעות שלפני מסיבת העיתונאים רצו שמועות לפיהן השחקנים הבכירים סרחיו ראמוס, דויד סילבה ואנדרס אינייסטה מגבים באופן מוחלט את המאמן ולמעשה הפעילו לחץ על רוביאלס כדי למנוע ממנו לשלוח את לופטגי הביתה. למסיבת העיתונאים עצמה לא הופיעו השחקנים, כך שקשה מאוד לדעת מהן התחושות וכנראה שעד למשחק הראשון בסוצ'י מול פורטוגל לא נדע מה מתחולל להם בראש ומה הם שומרים בבטן.
איך השחקנים יגיבו?
ברמת חדר ההלבשה ברור דבר אחד: לופטגי היה מוערך בצורה בלתי רגילה על ידי השחקנים. ראמוס וסרחיו בוסקטס, שחקני ריאל וברצלונה, הרעיפו עליו שבחים לאורך כל התקופה, לא רק על סגנון המשחק והטקטיקה, אלא גם על האישיות היוצאת דופן של הסלקסיונדור. שחקנים כמו איסקו, קוקה, תיאגו, דויד דה חאה ודני קרבחאל שמרו לו אמונים עוד מהתקופה בה הוביל את הנבחרת הצעירה לזכייה ביורו 2013 בישראל. לופטגי היה קונצנזוס וכעת ייאלצו השחקנים להתמודד עם מציאות הזויה. "השחקנים מרוכזים במשימה שלהם והם אמרו לי שהם מחוייבים לתת 100% מעצמם", סיפר רוביאלס.
רוביאלס היה שחקן בעברו ומי שגם הוביל את ארגון השחקנים. מצופה ממנו להבין לרגשות ולתחושות של גיבורי מונדיאל 2010 וזוכי יורו 2008 ו-2012, להם עדיין שרידים בנבחרת הספרדית. ברמה העקרונית אין שום בעיה עם הצעד של רוביאלס, שכן לופטגי הפר הסכם (יש לו חוזה עד 2020) ותקע להתאחדות סכין בגב, אבל ברור שיש כאן משקל לעניין העיתוי והרגישות. אם בכל זאת היו"ר הלך נגד השחקנים הללו בתזמון כל כך גרוע, מדובר בצעד מטופש, יהיר ובלתי מתקבל על הדעת.
בחצי האי האיברי זוכרים מקרה אחד מפורסם של לאדיסלאו קובאלה, שהודיע כי הוא עוזב את הנבחרת שלושה ימים לפני פתיחת יורו 1980 לטובת ברצלונה. השחקנים לא לקחו את הבשורה יותר מדי טוב וצברו רק נקודה אחת במהלך הטורניר, כשלה רוחה הודחה בשלב הבתים. בניגוד לכך, לפני חצי גמר יורו 2008, לואיס אראגונס סיפר כי הוא יעזוב את הנבחרת לטובת פנרבחצ'ה בקיץ וזה לא מנע מהספרדים לזכות בטורניר אחרי 0:1 על גרמניה בגמר בווינה. בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי היו לא מעט פארסות אבל זו, מודל 2018, כנראה הגדולה מכולן.
צעד פזיז של רוביאלס? (getty)