הפעם השלישית שלה: נבחרת צרפת עמוסת הכישרון העפילה אמש (שלישי) לגמר המונדיאל אחרי 0:1 קשה מול בלגיה, ועמדה בציפיות שניבאו לה עוד מלפני המונדיאל. נכון, זה לא היה משחק גדול וגם לא דורסני, אבל הטריקולור רחוקים משחק אחד בלבד מזכייה שניה בהיסטוריה שלהם בגביע העולמי. שחקני צרפת חגגו במשך דקות ארוכות את ההעפלה, כשגם ברחובות פריז אלפים שמחו.
עיתוני צרפת יצאו מגדרם אחרי הניצחון וההעפלה לגמר וב"לאקיפ" חגגו עם כותרת ענק: "בלתי מנוצחים". כאמור, זה הגמר השלישי בהיסטוריה של צרפת. בפעם הראשונה, בשנת 1998 במונדיאל אותו היא בעצמה אירחה, זה נגמר בחגיגה גדולה ובזכייה היסטורית בתואר עם ניצחון על ברזיל. בפעם השניה, זה נגמר בצורה הכי טראגית שיש עם הפסד לאיטליה בפנדלים ואותה נגיחה מפורסמת של זינדין זידאן במרקו מרטאצי.
בכלל, זה הגמר השלישי של צרפת בששת המונדיאלים האחרונים, שזה הכי הרבה גמרים שנבחרת הצליחה לרשום בפרק זמן כזה אי פעם. לפני צרפת, רק חמש נבחרות העפילו לשלושה גמרים או יותר. גרמניה (8), ברזיל ואיטליה (6), ארגנטינה (5) והולנד (3).
אנטואן גריזמן, שבישל את שער הניצחון לסמואל אומטיטי, היה מעורב ב-13 מ-20 השערים האחרונים שכבש שחקן צרפתי בטורניר גדול (מונדיאל ויורו). חוץ מזה, זו הפעם הראשונה מאז שנת 1998 (ליזראזו, בלאן ותוראם) ששלושה שחקני הגנה צרפתיים כובשים שער עבור נבחרת הטריקולור באותו מונדיאל (פבאר, וראן ואומטיטי). הוגו לוריס, שהיה נפלא בין הקורות, רשם הופעה מספר 103 במדים הלאומיים והשתווה ל... דידייה דשאן, המאמן שלו.
"זה משהו יוצא דופן", אמר המאמן דידייה דשאן כשניסה לתאר את התחושות אחרי העלייה לגמר. "אני מאוד מאושר ומרוצה מהשחקנים שלי. הם צעירים, אבל הוכיחו אופי ומנטליות חזקה לאורך כל הדרך עד עתה. זה היה קשה, אבל כבשנו שער יפה, שוב משחקן הגנה, והגיע לנו להעפיל. מנטלית, זה היה קשה מאוד. עבדנו הרבה בהגנה, אבל אני חושב שהיינו שווים אפילו שער נוסף בדקות האחרונות".
"הניצחון הזה מספק לנו הרבה גאווה", הוסיף דשאן. "אנחנו ביחד כבר 49 ימים וזו תקופה מכובדת. אף אחד לא שכח את ההפסד הכואב לפורטוגל בגמר היורו לפני שנתיים, נעשה הכל כדי שהפעם זה ייגמר בצורה אחרת".
כובש השער המנצח ומי שגם נבחר לשחקן המצטיין, סמואל אומטיטי, היה בעננים: "עבדנו כולם ביחד. אמנם אני הבקעתי את השער, אבל כולם עשו מאמץ עילאי. הנבחרת של 1998? הם עשו את העבודה שלהם ואנחנו רוצים לכתוב את הסיפור שלנו ולהיכנס להיסטוריה. עשינו את כל מה שהיה צריך לעשות כדי להיות בגמר ואנחנו כבר מצפים לשריקת הפתיחה של המשחק האחרון".
גם הוגו לוריס הגיב בסיום: "זאת הסיבה שכדורגל זה דבר יפהפה. קשה להיכנע לאופוריה, אבל אין ספק שזה רגע מדהים. סיפקנו משחק יוצא מן הכלל, שיחקנו כמו גברים בכל פרמטר. היה קשה אחרי הגמר ביורו לפני שנתיים, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה לנו שוב".
קיליאן אמבפה אף הוא לא הצליח לעכל את ההעפלה לגמר: "זה בלתי ניתן לדמיון, סוג של חלום. אין לי מילים להסביר. אפילו בחלומות הגדולים ביותר שלי זה לא קרה. אבל אסור לשכוח שזה רק צעד אחד. כל עוד אני יכול לעזור לנבחרת, זה כל מה שחשוב לי. לא אכפת לי מכדור הזהב או דברים כאלה, אני רוצה לזכות במונדיאל".
90 דקות מהגביע. צרפת חוגגת (getty)
פוגבה בטירוף. דשאן גאה בשחקנים שלו (getty)
"הנבחרת מ-1998? רוצים לכתוב את הסיפור שלנו". אומטיטי (getty)
פול פוגבה הקדיש בציוץ את הניצחון לנערים שחולצו מהמערה בתיאלנד: "זה מגיע לגיבורים של היום, כל הכבוד לכם, אתם כל כך חזקים".
רפאל וראן, שיחד עם אומטיטי סיפק משחק הגנה משובח, אמר: "זה המשחק בו נאלצנו לעבוד הכי הרבה בהגנה, והיינו הכי יציבים. זו הייתה עבודת צוות אמיתית. זה היה קצת כמו שחמט, ידענו מתי להשאיר לבלגיה את הכדור, הפרטים הקטנים הכריעו. זה היה המשחק הכי טוב שלי בנבחרת, אבל עזר לי שיש את אנגולו קאנטה רץ בכל מקום, פוגבה שמיירט המון כדורים, ככה תמיד קל יותר להגן. שחקני ההתקפה עזרו לנו המון מבחינה הגנתית, אנחנו יכולים לעזור להם קצת בהתקפה".