הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מעבר הכרחי

פלקאו בא מדרום אמריקה, קרע רשתות ושבר שיא היסטורי. אז למה גם הוא יעזוב את פורטו?

דני פורת
דני פורת   18.05.11 - 14:39
Getting your Trinity Audio player ready...
פלקאו חוגג (gettyimages). מה היעד הבא?
פלקאו חוגג (gettyimages). מה היעד הבא?
"מסי היה מדהים", כתב רדאמל פלקאו בטוויטר שלו לאחר שצפה בפנומן הארגטיני מבקיע צמד בברנבאו בחצי גמר ליגת האלופות. יממה לאחר מכן חלוץ פורטו סיפק הופעת יחיד גרנדיוזית, כזאת שמעוררת השוואות אוטומטיות לביצועיו של כוכב ברצלונה נגד ארסנל לפני שנה, כאשר כבש רביעיה במחצית אחת בדרך ל-1:5 על ויאריאל בשלב המקביל של הליגה האירופית. "להבקיע 4 שערים במשחק אחד? זה משהו שתמיד חלמתי עליו", גילה בסיום הסטאר של הדרקונים, שמוביל אותם לעונה קסומה ובלתי נשכחת. פורטו שלו רומסת כל מה שנקרה בדרכה: היא השיבה לעצמה את אליפות הסופר ליגה אחרי שהשלימה קמפיין ללא הפסד (רק בנפיקה עשתה זאת קודם ב-1973) וסיימה בפער מדהים מהמקום השני (21 נקודות). הכחולים-לבנים ניצבים כפסע מהשלמת טרבל, שכולל גם את הגביע הפורטוגלי והקצפת: גביע הליגה האירופית. בתוך כל ההצלחה המרשימה הזאת, פלקאו מגלם את הדובדבן.

הרביעיה ששלף מול הצוללת הצהובה מגדירה מצוין את הכשרון הנוטף מהחלוץ הקולומביאני. השער הראשון שכבש היה בפנדל, אותו סחט בעצמו עם יציאה מהירה מהמקום שהשאירה בעיקר אבק להגנה הספרדית. השני היה קל במיוחד וממטרים ספורים, אחרי שהתמקם טוב לכדור רוחב של הולק. שני השערים הבאים מסכמים את סימן ההיכר הכי בולט של פלקאו - משחק הראש הנהדר. שתי נגיחות אקרובטיות שלו חרצו את גורל ההתמודדות והעניקו לפורטו מעשית את הכרטיס לגמר. הניתור המרשים של פלקאו, למרות שאינו גבוה במיוחד (177 סנטימטרים), מזכיר במעט את היכולות האוויריות הפנומנאליות שהיו למאריו ז'ארדל, כוכב ענק בפורטו בשנות ה-90'. בדרום אמריקה משווים אותו לצ'ילאני איבן סאמורנו, כוכב ריאל מדריד ואינטר בעבר, שנחשב בזמנו לאחד הנוגחים הטובים ביבשת. בגומלין הבקיע פלקאו שער נוסף וקבע שיא חדש במפעל: 16 שערים ב-13 משחקים, אחד יותר ממה שיורגן קלינסמן האגדי השיג במדי באיירן מינכן ב-1996.

למרות שמו הברזילאי למשמע, פלקאו נולד לפני 25 שנים בקולומביה. אביו רדאמל גארסיה, שהיה בלם נבחרת הטריקולור, החליט לקרוא לבנו על שמו של כוכב ברזיל ורומא בשנות השמונים. הבן החל את דרכו בקבוצת הילדים של מיונריוס מבוגוטה. בגיל 15, במקביל לצעדיו הראשונים בנבחרת הנערים של קולומביה, התגלה על ידי ציידי הכשרונות של ריבר פלייט ונחטף מיד לקבוצת הנוער של הענקית מבונוס איירס. עוד בטרם קיבל את החוזה המקצועני הראשון שלו, פצח פלקאו בלימודי תואר ראשון בעיתונות באוניברסיטה של בירת ארגנטינה. מהר מאוד הבין שאת הכסף וההצלחה הגדולה הוא יכול לקצור על הדשא ואחרי שנה פרש מהלימודים כדי להתרכז במה שהוא עושה הכי טוב. בארבע שנים בריבר פלייט הבקיע "אל טיגרה" (הנמר) 45 שערים ב-109 הופעות, כולל צמד במשחק הבכורה שלו. פציעה קשה ברצועות הברך ב-2006 איימה לגדוע לו את הקריירה, אבל פלקאו התאושש וב-2008 גם זכה עם ריבר באליפות הקלאוסורה.

בקיץ 2009 חצה הקולומביאני את האוקיינוס האטלנטי תמורת 5.5 מיליון יורו בלבד והוצג בדרגאו. היה עליו להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר אחריו ליסנדרו לופס, שעזב לליון. ההתאקלמות של פלקאו הייתה מהירה מאוד ובעונת הבכורה בפורטוגל הפציץ 25 שערים ב-28 משחקים. "האמת שהופעתי קצת מהזמן שלקח לי להתרגל לכדורגל בפורטוגל ובאירופה", הודה החלוץ, והוסיף: "זה קשור הרבה ללכידות של הקבוצה והאמון שמעניק לי הצוות המקצועי, כמו גם התמיכה של החברים במגרש. הם איפשרו לי לשחק בצורה חופשית ובטוחה כדי שלא אחבל באיזון הטקטי של קבוצה שרצה כבר 4 שנים ביחד". המאמן המוערך אנדרה וילאס בואס מציב את פלקאו כחלוץ המרכזי, כאשר הולק וכריסטיאן רודריגס או סבסטיאן וארלה משחקים באגפים. למרות העמדה מספר 9 הקלאסית, פלקאו יורד פעמים רבות אחורה כדי להתחיל התקפות, זכר לתקופה בריבר פלייט בה הוצב מאחורי החלוץ. אל טיגרה ירד בתפוקה שלו העונה בליגה, אולם 16 שערים ב-22 משחקים זה יבול שכל שחקן בעולם יכול להתגאות בו.

זה רק עניין של זמן עד שהקולומביאני ימצא את עצמו בקבוצה אחרת, ובדיוק כאן גם טמונה הבעייתיות שעימה חיה פורטו בשנים האחרונות. כמו בטבע, כך גם בכדורגל, אלופת פורטוגל ממוקמת בחוליה הלפני-אחרונה של שרשרת המזון. תחת ניהולו המבריק של איש העסקים והנשיא פינטו דה קוסטה, מזהה פורטו כוכבים בפוטנציה בדרום אמריקה, מגייסת אותם לשורותיה, מעניקה להם את הכלים הדרושים להסתגל לכדורגל האירופאי ומשמשת כקרש קפיצה לליגות הבכירות ביבשת. הפורטוגלים עושים זאת במחזוריות מרשימה ומצליחים פעם אחר פעם לשמור על כוחם ולאסוף תארים באופן סיטונאי. 18 אליפויות, 11 גביעים, 2 גביעי אירופה לאלופות ועוד זכיה בגביע אופ"א – זה המאזן המדהים של פורטו ב-25 השנים האחרונות. אפשר רק לקנא.

מרבית הדרום אמריקנים שנחתו בדרגאו המשיכו לזהור גם בתחנות הבאות שלהם. לופס (ליון) ולוצ'ו גונסאלס (מארסיי) נחשבים לכוכבים אדירים בליגה הצרפתית. דקו, אולי השם הגדול ביותר שיצא מפורטו בדור האחרון, הניף עם ברצלונה את ליגת האלופות והשאיר חותם גם בצ'לסי. פפה, שכמו דקו נולד בברזיל, נמכר בסכום עתק לריאל מדריד. לואיס פביאנו התפתח לחלוץ הבכיר של נבחרת ברזיל אחרי שאת המסע האירופאי שלו החל בפורטו. ישנם כמובן גם שחקנים מקומיים שדפקו כרטיס בפורטו ויצאו לחו"ל. ריקרדו קרבאליו הוא הבאנקר של ז'וזה מוריניו בכמעט כל יעד אליו הגיע. הבלם הקשוח ברונו אלבס, שהתפתה לכסף הגדול של זניט סנט פטרסבורג, וראול מיירלש, שבעונתו הראשונה בליברפול הפך לשחקן הטוב ביותר של האדומים, הם רק חלק מרשימת האקסים המוצלחים.

הקיץ של פלקאו יהיה מעניין במיוחד. בחודש יולי יצטרף לנבחרת מולדתו בטורניר הקופה אמריקה שיתקיים בארגנטינה, וינסה לעורר את קולומביה מהתרדמה הגדולה שפקדה אותה ומהבינונית שהפגינה בעשור החולף. מה שבטוח הוא שהציוץ הבא למסי ייעשה על כר הדשא. בזמן שהשניים יחליפו חולצות בשלב הבתים, בוודאי יגלה הנמר לפרעוש על החוזה הבא שסידר לעצמו באחד המועדונים הגדולים באירופה. ופורטו? היא תעשה עליו קופה יפה וכמו תמיד תחפש לו יורש ראוי מעבר לאוקיאנוס. בעניין הזה אפשר לסמוך עליה.

-->