חברה בליגה הערבית

השייח' הקטארי רכש את מלאגה מידי לורנסו סאנס ביוני 2010 ומאז השקיע למעלה מ-80 מיליון יורו על רכש, כשהמטרה שעומדת לנגד עיניו היא להפוך את עיר הולדתו של פאבלו פיקאסו ביום מן הימים למעצמת כדורגל. בעולם אכזרי שבו חלוקת העושר והתארים בספרד מתקיימת בעיקר בין שתי קבוצות, ההשתלטות הקטארית על מלאגה אינה דבר של מה בכך והיא הרבה יותר ממשכך כאבים לחולה הגוסס במיטתו.

מדוע נבחרה דווקא מלאגה? מבחינה עסקית, ברכישת קבוצת כדורגל מהמרכזים הגדולים (ברצלונה ומדריד) אין שום היגיון כלכלי. ולנסיה ולה קורוניה היו אופציות ריאליות, אבל מצבן הפיננסי מצריך להכניס את היד עמוק מדי לכיס. הקבוצות הבאסקיות ירדו גם הן מהפרק בשל ההשפעה הסוציו-תרבותית המעטה שלהן. כך הפך מחוז אנדלוסיה, בו שוכנת מלאגה, לאלטרנטיבה הטובה ביותר. אל מלאגה נוהרים בכל שנה כ-5 מיליון תיירים. והצעד הראשון שעשה שייח' עבדאללה, בטרם ניגש לפעילות הספורטיבית, היה השקעה של כ-400 מיליון יורו בשיפוץ ובניה מחדש של איזור המרינה בעיירה הסמוכה מרבייה. המטרה הייתה להגדיל את הפוטנציאל התיירותי ולפתח את המקום כ תחליף ראוי למוקדי התיירות המובילים באירופה: אמאלפי (איטליה) וקוט ד'אזור (צרפת). מבחינה דמוגרפית מדובר בעיר קוסמופוליטית, בעלת מהגרים רבים יוצאי צפון אפריקה ובעלת קשר היסטורי-תרבותי אדוק לארצות ערב (800 שנה של השפעה מוסלמית), משם מגיע כמובן הבוס החדש.

בניגוד לפאריס סן ז'רמן או מנצ'סטר סיטי שנרכשו גם הן על ידי אנשי עסקים מהמפרץ, במלאגה לא מיהרו לפתוח את הברזים. לאחר שנחתם הסכם המכירה על סך 36 מיליון יורו ומלאגה נוקתה למעשה מכל חובות העבר שלה, החלו גלגלי המהפכה לפעול בהילוך נמוך. המאמן הפורטוגלי ז'סואלדו פריירה, שמונה בקיץ שעבר, לא עמד בציפיות והקבוצה מצאה עצמה מתחת לקו האדום בשלב מוקדם של העונה. הפורטוגלי שילם את המחיר ובמקומו הוצב מנואל פלגריני עתיר הניסיון. יחד עם מאמן ריאל לשעבר האנדלוסים החלו במסע רכש מכובד (28 מיליון יורו נשפכו, בין היתר על ז'וליו באפטיסטה ומרטין דמיצ'ליס המנוסים) ובפיניש נהדר ה"אנשוביס" סיימו את הליגה במקום ה-11, לאחר שהפכו לקבוצה הרביעית בטיבה בסיבוב השני. ההבנה בתום העונה שסגל כזה אינו מספיק על מנת להתברג בצמרת חלחלה מהר מאוד ובקיץ האחרון הונחתו לא פחות מ-9 שחקנים חדשים בעלות של 60 מיליון יורו. למעשה, רק פאריס סן ז'רמן (84 מיליון) הוציאה הקיץ יותר ממלאגה. בין הכוכבים החדשים בדרום ספרד ניתן למצוא את רוד ואן ניסטלרוי (המבורג), חואקין (ולנסיה), ז'רמי טולאלאן (ליון) והיהלום שבכתר סנטי קאסורלה (ויאריאל).

למה יהלום? מעבר לכך שמדובר ברכש היקר ביותר בתולדות המועדון (20 מיליון יורו), הוצאת קאסורלה מהצוללת הצהובה היא צעד סימבולי. בליגה הנשלטת באופן גס על ידי בארסה וריאל, לראשונה מזה זמן רב מתבצע מעבר של כוכב מקומי לקבוצה שאיננה אחת משתי הגדולות של ספרד או עוזב את המדינה לטובת הכסף הגדול בפרמייר ליג. "בדצמבר האחרון נאלצנו לשכנע שחקנים להגיע למלאגה, עכשיו אין כל צורך בכך", הסביר מנהל הרכש החדש, אנטוניו רודריגס. במלאגה מבינים שהגעתם של שחקני החיזוק הרבים (ביניהם נאצ'ו מונריאל, דייגו בואוננוטה, יוריס מתיסן, איסקו וסרחיו סאנצ'ס) אינה ערובה להצלחה מיידית והשאיפות הן די ריאליות, לפחות לגבי השנה הראשונה.

"קיום סגל איכותי לא תמיד מספיק כדי להביא הצלחות על הדשא, אבל זהו פרויקט ארוך טווח שיהפוך אותנו לאחת הקבוצות הטובות בספרד", הוסיף רודריגס. ואילו קאסורלה סבור כי "המטרה היא להעפיל לאחד המפעלים האירופאיים". גם הבעלים מודע לכך שכדי לנפץ את הדואופול דרוש יותר מכמה בולדוזרים ופנטזיסטים על הדשא. "עד שלא ישנו את חלוקת כספי זכויות השידור, לא נוכל להתמודד מול שתי הגדולות", הבהיר השייח'.

הצצה אל מאחורי הקלעים במלאגה מגלה את הרצינות התהומית של הפרויקט. הקונספט: כדי להביא כוכבים צריך להעסיק כאלה במסדרונות הגבוהים של המועדון. מלאגה מינתה בקיץ את יליד העיר ואחת הפרסונות הכי מוערכות בכדורגל הספרדי, פרננדו היירו, למנהל הספורטיבי. מחבל הבאסקים הונחת כוכב בילבאו בעבר ג'ולן גררו, שמשמש כמנהל מחלקות הנוער. רודריגס, שעבד עם רוברטו מונצ'י בסביליה ולמעשה גילה את דני אלבס וז'וליו באפטיסטה בקדנציה שלהם באנדלוסיה, עובד כמנהל הרכש. ומעבר לשינויים האישיים במלאגה עובדים בעמל רב על שדרוג המתקנים הסמוכים לאיצטדיון לה רוסאלדה וארגון מחדש של אקדמיית הנוער. תכנית העל היא לבנות איצטדיון חדש בשם "קטאר סטאדיום", שיאכלס 65 אלף מקומות ישיבה. מה לגבי הסכם זכויות שידור עם אל ג'זירה, אתם שואלים? גם זה מסודר והחל מהעונה הקרובה לא רק סיטי ופ.ס.ז' יזכו לחשיפה בעולם הערבי. גם הקהל מרגיש את ההיסטריה באוויר. ברוסאלדה יש מקום ל-28,900 איש, מתוכם כבר הבטיחו את מקומם 26,500 חברי מועדון ו-1,000 נוספים נמצאים ברשימת המתנה. מדובר בעליה של כמעט 10 אלפים צופים לעומת השנה שעברה.

"בעיר לא מדברים על שום דבר אחר, פרט לקבוצה החדשה של השייח'", נכתב החודש ב"אל פאיס". "הבאזז שנקרא מלאגה קיים בכל פינה בספרד. אנשים סוף סוף מדברים על משהו אחר שהוא לא ריאל מדריד וברצלונה", טען העיתונאי סיד לואו. יש מהפכות בעולם הכדורגל שאת התוצאות שלהן אנחנו מודדים בצלחות וגביעים. במקרה של מלאגה ייתכן שיעברו עוד שנים עד שתזכה באיזה תואר מקומי. אבל עצם הקמת הפרויקט הנועז הוא כבר הצלחה גדולה. "עבדתי שנים במלאגה ולהחתים שחקנים כמו ואן ניסטלרוי וקאסורלה זה בבחינת חלום ליל קיץ. תמיד היינו במלחמת קיום וכעת הודות להשקעות השייח' אנחנו בונים כאן פרויקט ענק", סיכם בפשטות המנכ"ל חוסה קרלוס פרס. רק שהחלום לא ייגמר מוקדם מדי.