דידייה דרוגבה מבין שזה עכשיו או לעולם לא. חלוץ צ'לסי, שבחודש מארס הקרוב ימלאו לו 34, אמור להוביל את נבחרת חוף השנהב כנראה בפעם האחרונה בקריירה להצלחה באליפות אפריקה - טורניר בו נוהגים הפילים להגיע כפיבוריטיים, אלא שכמעט תמיד משהו משתבש בדרך. לא הכל יהיה מונח על כתפיו הרחבות של החלוץ. גם הפעם יעזרו לו האחים קולו ויא יא טורה ממנצ'סטר סיטי, חברו לצ'לסי סלומון קאלו, עמנואל אבואה ודידייה זוקורה – כולם נצר לדור הזהב של הכדורגל במדינה, שלמרות המוניטין הרב וסוללת הכוכבים שהצמיח בשנים האחרונות קצר מעט מאוד פירות. עד היום מדברים שם בערגה על הזכיה בגביע היבשתי ב-1992. אולם איך שלא נסובב את זה, גם מדמדומי הקריירה שלו, ימשיך דרוגבה להיות הסמל והתקווה של אימפריית הקקאו העולמית.
בשבת זה מתחיל: זמביה מול סנגל, גיניאה המשוואנית נגד לוב
הרבה מאוד כדורגלנים מפורסמים מנצלים את הכוח, הכסף והמעמד שלהם בארץ מולדתם. בין אם מדובר בפעילות צדקה לארגוני סעד ורווחה ובין אם בהקמה של אקדמיות כדורגל בעיר בה גדלו. ספק אם יש עוד כדורגלן אחר בעולם שהשפיע על החיים הפוליטיים בארצו והצליח לאחד סביבו אומה שלמה כמו דרוגבה. באוקטובר 2005, בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה מדם במדינה, גברה חוף השנהב 1:3 על סודאן והבטיחה את הכרטיס לגביע העולם לראשונה בתולדותיה. החלוץ הכריזמטי ניצל את החגיגות המאופקות בחדר ההלבשה כדי לכרוע ברך ביחד עם חבריו. דרוגבה הישיר מבט אל מצלמות הטלוויזיה וקרא לשני הפלגים הנלחמים לסיים את ההרג הנוראי. לא זאת בלבד שקפטן הנבחרת הצליח במילותיו לרגש מיליוני אזרחים, אלא שהמורדים ואנשי הצבא עשו כדבריו והניחו את נשקם. באפריל 2007 הושג הסכם שלום שהביא לסיום מלחמת האזרחים אחרי חמש שנות קטל.
מה שלא הצליחו הפוליטיקאים לעשות, פתר (לפחות זמנית) דרוגבה בנאום חוצב להבות אחד. "דרוגבה הפך מאז לאייקון במדינה", נכתב עליו ב"וואניטי פייר". "צעירים החלו להתלבש כמוהו, מוזיקאים כתבו עליו שירים ואפילו הבירה המקומית נקראה על שמו". הסלבריטאי הגדול ביותר בחוף השנהב הגדיל לעשות כאשר לחץ על ראשי ההתאחדות להזיז את משחק הנבחרת במוקדמות אליפות אפריקה מול מדגסקר לעיר הצפונית בואקה, שנשלטה על ידי כוחות המורדים. הבקשה נענתה בחיוב, ובכך סלל דרוגבה את הדרך של רבים מתושבי אביג'אן הדרומית, הנשלטת על ידי הממשלה, צפונה למה שנחשב עד לאותו רגע לאיזור העימות. בספטמבר האחרון מונה דרוגבה לעמוד בראש ועדת הפיוס והדיאלוג שתחקור את האירועים שהובילו לחידוש מעשי האלימות בחוף השנהב אחרי הבחירות לנשיאות בנובמבר 2010. "התפקיד שלי הוא לא להאשים אף אחד, אלא להקשיב לאנשים", סיפר החלוץ, שאיבד מספר קרובי משפחה בסיבוב הדמים האחרון שגבה את חייהם של 3,000 אנשים.
בעוד דרוגבה מפלס לעצמו דרך לקריירה פוליטית במולדתו, בפרמייר-ליג מעמדו הולך ונשחק. ז'וזה מוריניו אמר פעם ש"דרוגבה הוא השחקן הראשון שאיתו הייתי הולך למלחמה". החלוץ האפריקני הוא עדיין האופציה המועדפת על יורשו של הפורטוגלי בצ'לסי, אנדרה וילאש בואש, אולם אי אפשר להתעלם מהירידה הגדולה ביכולתו בשנתיים האחרונות. מי שעד לא מזמן הטיל חיתתו על הגנות היבשת, איבד הרבה מאוד מהמהירות והיכולת הקטלנית מול השער. העונה הבקיע דרוגבה רק שלושה שערי ליגה ב-15 הופעות ליגה ומשחק ההתקפה של הלונדונים כבר לא נשען רק עליו. "יש לי עוד שנתיים להישאר בטופ העולמי", התעקש לומר חלוץ הבלוז אחרי הצמד הנהדר שהבקיע מול ולנסיה בליגת האלופות העונה. הערכה היא שבתכנית ארוכת הטווח של רומן אברמוביץ' להבראת הקבוצה והצערתה, בצ'לסי לא ימהרו לחדש את חוזהו המסתיים ביוני, והסטאר מחוף השנהב עשוי למצוא עצמו בליגה הסינית או חזרה במארסיי כבר בקיץ הקרוב.
בנבחרת הלאומית לא צריכים להיכנס למרה שחורה בשל כושרו של הקפטן. ראשית, מכיוון שדרוגבה היה מלך השערים (בצוותא עם ג'רביניו) בקמפיין מוקדמות גביע אפריקה עם 4 כיבושים. שנית, משום שהפילים מגיעים במומנטום מצוין אחרי שניצחו את כל משחקיהם בבית המוקדם. לקבוצה של פרנסואה זאהווי יש את הקאדר האטרקטיבי ביותר בטורניר. יא יא טורה, שנבחר לשחקן השנה באפריקה, נמצא אולי בכושר הטוב בקריירה שלו. ג'רביניו עלה כיתה מאז המונדיאל האחרון אחרי שזכה עם ליל באליפות והתאקלם מהר מאוד בארסנל הגדולה. הקשר האחורי, שייק טיוטה, חווה עונה נהדרת עם ניוקאסל וכבר מבוקש במנצ'סטר יונייטד. לא מספיק? דמיינו את התסריט הגרוע מכל - דרוגבה מתגלה כפלופ של האליפות. עכשיו תחליפו אותו עם סיידו דומביה מצסק"א מוסקבה, שמתעלל בהגנות הליגה הרוסית (24 שערים ב-30 הופעות), והרי לכם נבחרת בעלת עומק ואיכות יוצאת דופן.
רף ציפיות גבוה אינו זר לדרוגבה וחבריו. בשלושת הטורנירים האחרונים ביבשת השחורה הם הוזכרו כמועמדים רציניים לקטוף סוף כל סוף תואר, אלא שפעם אחר פעם ראו את החלום מתנפץ להם מול העיניים. ב-2006 זה הסתיים בדמעות בעקבות הפסד בדו קרב הפנדלים למצרים בגמר בקהיר. שנתיים לאחר מכן הפרעונים הנחיתו עוד מכה על הפילים בחצי הגמר בגאנה (1:4), והבהירו לנבחרת מדרום לסהרה שהיא בסך הכל אוסף של טאלנטים, אבל לא קבוצת כדורגל רצינית. התבוסה הקשה הגיעה דווקא אחרי שחוף השנהב ניצחה בכל השלבים המוקדמים בצורה משכנעת והבקיעה 13 שערים בארבעה משחקים. באליפות האחרונה באנגולה, ניצחה חוף השנהב את היריבה הכי רצינית שלה על התואר, גאנה, בשלב הבתים (1:3), אבל שמטה בצורה רשלנית יתרון מול אלג'יריה בדקה ה-89 והודחה כבר ברבע הגמר בתום הארכה (3:2).
הפעם לא יהיו תירוצים. מהטורניר הנוכחי בגאבון וגיניאה המשוונית ייעדרו כמה מאריות היבשת: האלופה מצרים, ניגריה, קמרון ואלג'יריה הושפלו כבר בשלב המוקדמות, ושם יראו את האליפות דרך מסך הטלוויזיה. חוף השנהב וגאנה הן שתי הנבחרות הבכירות שאמורות לתת את הטון ולהעפיל לגמר בליברוויל ב-12 בפברואר. עבור דרוגבה, שזכה כמעט בכל הפרסים האישיים האפשריים בקריירה, מדובר כנראה בצ'אנס האחרון להביא תואר יוקרתי לבני עמו שרואים בו לא פחות ממשיח. מי שנבחר לפני שנתיים לאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם על ידי מגזין "טיים", לא ירצה להיזכר באותה נשימה עם ז'ורז' וואה (ליבריה), אנתוני יבואה (גאנה), מוסטפה חאג'י (מרוקו), נוואנקוו קאנו (ניגריה) ומיקאל אסיין (גאנה). כולם נחשבים לאגדות כדורגל באפריקה שמעולם לא הניפו את הגביע החשוב ביבשת.