23:00. החניונים מסביב לבלומפילד ריקים מאדם. כמה שוטרים נשארו לשמור עד שההמולה תתפזר, שני אוהדי מכבי חיפה מוחאים כפיים לאוטובוס שעוזב את האצטדיון. אנדלובו יושב בפנים, מביט בהם ושם אוזניות. הרוח הסתווית מפזרת גזרי דפים באוויר וכל המהומה שהתרחשה פה לפני שעתיים מפהקת והולכת לישון. 5 נערים אוהדי הפועל ת"א עוברים על השביל ושואלים בהומור: "תגידי, המשחק של הפועל כבר התחיל?". הם רק רוצים לשכוח, אבל קצת קשה למחוק קעקועים. הפועל צרבה בד.נ.א של מכבי חיפה את ההתרסקות ההיא בקיזוז, אחר כך הוסיפה חטא על פשע בגביע. אמש - נקמת הירוקים הושלמה, הם חרטו להפועל השפלה על המצח.

"תמיד לפני משחק יש לי תחושה אם ננצח או לא. הפעם, קמתי בלי כלום", אמר אוהד הפועל לפני המשחק. האפאתיות שחלחלה לאוהדים האדומים כנראה טפטפה גם למגרש. כבר לא מרגישים. הפועל ניצחה בבלומפילד העונה פעם אחת בלבד. ביתי הוא מבצרי, עאלק. ועדיין, לקראת מפגש שכזה, ביפו לבשו חג. בחוץ הקימה העמותה דוכנים בהם אפשר היה לתרום ציוד חם לנזקקים. חוברות עם כתבות והכנות למשחק חולקו לאוהדים. "בין מרטין בובר לאולטראס הפועל", נכתב על הכריכה בצורה אופיינית. בהמשך הודפס מאמר: "כדורגל בשפל - תערוכת צילומים, כנס ודיון". שפל, תיאור מדויק.

היציעים מתמלאים. אפילו יה-יה המפקד עזב את הטנק ובא לשבת קרוב לכר הדשא. אני בכיסא 52, בכיסא 53 ישב החלק הכי חסר בפאזל של הפועל - יורגן קולין. בכיסא 51 ישב מג"בניק שרק השתחרר מהצבא ועישן בשרשרת. מצד ימין בלם, מצד שמאל מג"ב. הגנה טובה. "היה לי מנוי לשער 5", הודה החייל לשעבר. "טוב לי פה בארץ", אמר הבלם. "מאז שהתגייסתי לא ראיתי משחקים בכלל, זה המשחק הראשון לי", אמר ושאף. "חבל לי שאני לא משחק. הלוואי והייתי על המגרש", חייך הימני בביישנות.

דקה 11. דמארי שתל חלומות ביציעים. המג"בניק עשה את מה שלמד בצבא - נעמד על החומה הקטנה והניף אצבע משולשת לכיוון הירוקים ההמומים. קולין נשאר מעט מאחור, שמח בחלקו. עוד 11 דקות עברו והאצבע המשולשת נשלפה מהיציע בצד. "נראה לי שאתה חסר להם שם", אמר מישהו לקולין, "לא, לא", הוא צחק ובלם.

2 דקות לפני שער השוויון, הגיעה נקודת המפנה במנטאליות של הפועל. איתי שכטר יכול היה לסגור סיפור, אבל נתן לשראנוב קרדיט על הצלה גדולה. המחשבה הזו שיחקה לו בראש כל המשחק, שיחקה לכולם. האדומים התפרקו כשהם הובילו 0:1. למחצית השנייה הם כבר לא עלו. ראיוס רשם פרק בספרי הלימוד על בעיטות חופשיות, תורג'מן ניצל את התרדמת הכללית.

יצא מהשוק? בן שמעון (אלן שיבר)

ברגע שנשרק הפנדל, קטן ניגש לאבוחצירה, נתן לו את הכדור, חיבק אותו ונתן לו נשיקה קטנה. החלוץ אוהב את בלומפילד. לפני שנה הוא כבש רביעייה לרשת של הפועל במדי ק"ש, אמש הוא התעורר מהמוות הקליני שלו. "9 מחזורים לא כבשתי, מותר לשמוח", אמר החלוץ אחרי המשחק ושפך בקבוק מים על מי שעמד לידי. איתמר צ'יזיק עבר לידו ולא אמר מילה. הוא תפס את ראשו בין ידיו ונשק לו במצח. "מה נשמע, יעקב שחר?", שאלו את הנשיא, "לא יכול להיות טוב יותר", הוא ענה.

אוהדי מכבי חיפה נתנו תצוגת עידוד מדהימה. מהרגע הראשון לא הפסיקו לשיר, לקפוץ, להרעיד את תל אביב. על ההופעה אמש מגיעות להם רק מחמאות, אבל אי אפשר עדיין לשכוח את ההתנהגות שלהם בקרית אליעזר, כשהקבוצה לא הייתה במיטבה. ברור שבהצלחות הם הזמרים הכי טובים, ברור שחיפה עשתה להפועל בית ספר על המגרש, אבל במקום אחד, הירוקים עדיין תלמידים.

"הקהל של הפועל מטורף", אמר אוהד חיפה בדקה ה-89, "לא ראיתי דבר כזה". האדומים פיגרו 4:1 בבית, באחת מתצוגות הנפל הגדולות שידע המועדון והקהל המשיך לשיר: "הפועל אחרייך, כמו עיוור בשמחה ובעצב, נעודד כשתצליחי - וכשלא רק נגביר את הקצב". אמרו וקיימו, אין דבר יותר קשה לאוהד מאשר לעודד אחרי כשלון כזה. "לא נורא הפועל", צעק מישהו בשער 5, "תרימו את הראש, עוד חודש הדרבי מגיע לפה". כן, זה בטח מה שהשחקנים רצו לשמוע. מכבי. עדיף לקבור את הראש באדמה.

חיפה התעוררה אמש וגילתה את סם החיים שלה, אבל אולי היא גם עזרה להפועל. החבורה של רן בן שמעון נרדמה על המשמר וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לקבוצה. חולמנות, רכות וחוסר אכפתיות הן בעיות מנטאליות. לפעמים צריך שוק חשמלי כדי להעיר את המתים. לפעמים צריך מכה אחת גדולה, סטירה מצלצלת, כואבת, כדי להתעורר, מהלומה אחת מוחצת כדי שהלב יעבוד שוב. אולי אז, יהיה אפשר לקום ליום של משחק עם תחושה. לא משנה איזו.

"לא נפסיק לשיר". אוהדי הפועל (אלן שיבר)

הנקמה הושגה: חיפה חזרה לחיים, הפועל נכנסה להלם