ההצגה הטובה בעיר: ברקוביץ' זה הימור, אבל משעמם לא יהיה

רגע אחרי ההודעה של חיים רמון על המינוי המשוגע של אייל ברקוביץ' למנג'ר הפועל ת"א, הרשת התחילה לסעור. לאט לאט ובבטחה צצו המצייצים מכל פינה כשהמגמה ברורה - לעג. לאוהדי הפועל יש את כל הסיבות, חלקן מוצדקות ביותר, חלקן פחות, לצקצק סביב המינוי הזה, אבל הספקנות עוד עלולה להתהפך. דבר אחד בטוח - מה שקרה היום, יהפוך את העונה הקרובה לאחת המעניינות והמסקרנות בעשור האחרון, כישלון או הצלחה - ברקו יספק את הסחורה לאלו המחפשים עניין בכדורגל הישראלי. בדיוק כמו שהוא עשה מאז שהיה בן 18.

על הנהלת הפועל נאמר כבר הכול. ועדיין, סביר להניח שאם נשאל כל אוהד ברחוב אם הוא היה חוזר לימי אלי טביב, סיכוי גדול שכולם היו יורקים לצד השני של המדרכה. זה המצב. רציתם בעלים אחר, קיבלתם. אבל איתו מגיעות גם צרות אחרות. אין ספק, המינוי של ברקוביץ' הוא הימור מסוכן מאוד, אבל גם פתרון יצירתי למצב בעייתי ביותר.

צריך להיות תמים כדי לא להבין שכל מהלך אייל ברקוביץ' נרקם כבר שבועות. הדרישה מבן שמעון לקצץ הייתה רק הדרך לסלק אותו מהמועדון ולתת לברקוביץ' את המושכות. המינוי של אסי דומב תחתיו הוא בסך הכול סימון וי על עמדת המאמן, תסמכו על ברקו שהוא יקבע את ההרכב.

אפשר להיזכר בערגה בימים הכי יפים של ברקוביץ' כשחקן, ואין ספק - הוא הכדורגלן הישראלי הגדול בכל הזמנים. את הכישרון וחוכמת המשחק אי אפשר לקחת לו, אבל הקריירה הענפה והמרשימה בממלכה הייתה רק יריית הפתיחה למופע ההזוי שהוא סיפק בתור שחקן עבר.

זה התחיל עם עונת פרישה בגלאקטיקוס של מכבי ת"א, שהסתיימה בכישלון מהדהד, והמשיך עם הקולות הצורמים מהמינוי שלו למנג'ר מכבי נתניה, תפקיד ממנו פוטר אחרי מספר חודשים. יחסי האהבה-שנאה שלו עם נבחרת ישראל זכו לאלף כותרות והפה שלא הפסיק לדבר ברדיו ובטלוויזיה הפך את דמותו של ברקוביץ' לשנויה במחלוקת.

אבל אולי בעצם ברקוביץ' מתאים בול לאופן הניהול בהפועל ת"א. כל ההחלטות מתקבלות בהינף יד, מבלי לשתף אחרים, ממטרות שפולטות כסף ומילים לכל פינה. אלף מעשה, אפס מחשבה. הפועל מתנהלת כמו המערב הפרוע בשנים האחרונות וברקוביץ' ממש לא מתכוון להיות השריף, הוא רק מתכוון לקחת את הכוכב.

אבל, ויש כאן אבל גדול. מדובר באחת הדמויות הכריזמטיות בכדורגל שלנו. אחד כזה שסוחף אחריו, איש ששחקנים ירוצו עבורו, גם אם זה להביא פיתה מפלאפל ג'ינה. את כל האש הוא יספוג ולשחקנים יהיה שקט מסוים, כמו גם למאמן חסר הניסיון. הוא ידבר וידבר וידבר, ואנחנו נהנה ממופע בידור, כזה שכנראה יהיה לא פחות טוב מהמופע על כר הדשא.  גם בהפועל ת"א הבינו - מכבי הם כבר לא יהיו - אז עדיף להיות הפועל. אין כסף לצוות זר, אין רוכש, אין בעלים, אין ניהול, לכן כרגע זו הקונטרה הכי טובה שהיא יכולה לתת לערן זהבי ושות'.

בשנתיים האחרונות, בעקבות השינוי שקרה במכבי ת"א, התפתחו שתי מגמות אוהדים בכדורגל הישראלי. יש את אלה הרואים במכבי מודל לניהול נכון, אלה שמעריצים את הסדר, הניקיון, הניחוח האירופי שלוקח תארים ומותיר אפס תחרותיות בליגה. יש את הצד השני, אלה שרוצים להתרגש מרוב מתח, אלה שמחפשים את העניין מעבר למה שקורה על כר הדשא, אלה שהסטטיסטיקות והניתוחים היבשים הם לא הסיפור עבורם. ברקוביץ' שייך לחלק השני. הוא לא יביא שקט ושיטות זה בטוח, הוא יעשה רעש.

אוהדי הכדורגל בישראל וגם אוהדי הפועל הספקנים, רק ירוויחו מהמצב הזה. או שהם יעמדו בצד ויגידו "אמרנו לכם", או שהם יעמדו בצד ויהנו מהשואו. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על אייל ברקוביץ'. הוא קשקשן, חסר ניסיון, מתנהל כמו שד פרוע, אין לו מחסומים, אין לו קלאס, הוא בוטה, הוא רואה רק את עצמו וכו'. אבל הוא הכדורגל שלנו, הוא אנחנו. המעט שאפשר לעשות, זה לתת לו את ההזדמנות לחזור לדשא, לשטח, למקום שהוא טוב בו באמת. עכשיו, בואו נראה אתכם מוותרים על כרטיס לבלומפילד.