רז והלל ממשיכים את היום התשיעי בראלי עם "דם, יזע ודמעות". לאחר 12 ק"מ מההזנקה הם נתקלו באותה תקלה מסוייטת מאתמול: המנוע מתחמם והמים נעלמים.בשלב הזה, משהתברר שמשאבת המים, כנראה, לא הייתה הגורם לתקלה, שקלו לחזור לנקודת הזינוק ולבחון המצב בתשומת לב. ההחלטה שהתקבלה הייתה להמשיך בכל זאת.
הם הבינו כי המים "בורחים" כשהמנוע מגיע לטמפרטורה מסוימת ולכן נסעו עם עין על מד הטמפרטורה. בכל פעם שהמנוע הגיע לטמפרטורה מסויימת, כיבו אותו והשלימו מים מהמלאי שלהם וגם ממתחרים שעברו. צוות פוינטר-iGO הגיע למחנה הערב ב-8:30 ורז מספר שהוא עייף ומאוד, אבל מיד מוסיף שבאינרציה הכל זורם.
רמי גלבוע, שהיה בתחילת הסטייג' היום, מספר על 49 מעלות ורז מוסיף שבהחלט הרגיש כל אחת מהן. נראה לו שגם הצהובה הרגישה אותן... הלל כבר סיים הטיפול להערב והם מתארגנים לישון, הלילה יהיו כנראה קצת יותר מארבע שעות שינה.
בינתיים, לא נמצא ממצא טכני שיסביר את ההתחממות החוזרת ונשנית של הצהובה. הצוות החליף בולם אחורי שמאלי וצירייה אחורית שמאלית, הוסיף מים ירוקים למערכת הקירור, ניקה פילטר אוויר, החזיר לחצי אוויר בגלגלים ל-25PSI והחליפו מראת שמאל.השמשה נסדקה אתמול אבל עדיין לא הוחלפה. הם ממתינים ליום שיהיה בו חלון זמן גדול יותר. בשורה התחתונה, המסקנה כרגע היא שצריך ללחוץ פחות את המנוע. מי שמכיר את רז יודע כמה המסקנה הזו קשה לו...
הישורת האחרונה בסטייג' איפשרה למתחרים נהיגה מהירה ואגרסיבית וגם רז והלל לא ויתרו על ההזדמנות לשפר זמנים. בהסכמה משותפת, פתח רז בשעטה, במהירות המקסימלית שהצהובה איפשרה ולמשך הקטע הקצר הזה, שממילא היה קצר מדי מכדי שהמנוע יתחמם מעבר לגבול שהגדירו, הם גם התעלמו מהטמפרטורה העולה של המנוע. המשימה הייתה לסיים כבר את הסטייג' הזה.