בראשית שנות ה-2000, עוד בטרם הגיע גל דגמי הקרוסאובר הקומפקטיים השוצף את השווקים בארץ ובעולם, מצאו אנשי השיווק דרך לפנות אל הקהל המחפש תדמית ומראה של רכב שטח. במקום לפתח רכב חדש הגו היצרניות מתכון קל, זול וריווחי. קחו דף ועט ורשמו: לוקחים רכב סטנדרטי, רצוי במרכב סטיישן, מגביהים אותו קלות, מוסיפים חצאיות ופגושים שחורים ובולטים מפלסטיק ובוזקים מלמעלה מעט אבק דרכים. הנעה כפולה לא נדרשת, אך ניתן להוסיף לפי הצורך.
הסטיישנים וההאצ'בקים המוגבהים, כדוגמת משפחת הסקאוט של סקודה או האולרואד של פיג'ו, זכו להצלחה נאה באירופה בזכות שימושיותם אבל לא הגיעו לארץ. מעבר לחוסר החיבה המקומית למכוניות סטיישן (דבר שהחל להשתנות בשנים האחרונות), היה ברור כי הלקוח הישראלי לא מתרשם ממכונית שהוגבהה במספר ס"מ. גם אחרוני עכברי העיר רצו "לשבת גבוה" ולהתהדר בסמל סטאטוס של ג'יפון בפקק באיילון.
בינתיים, בעקבות ההצלחה של ניסאן ג'וק ותחליפיו הרבים, יחד עם הסערה שחולל קיה ספורטאז' בשוק המקומי מסתמנת שנת 2016 כשנת הקרוסאוברים, עם זינוק של עשרות אחוזים במכירותיהם. דווקא בתחום הזה נותרה יונדאי בבעיה. ליצרן הקוראני יש נציגות משמעותית כמעט בכל פלח שוק אפשרי והטוסון עושה חייל בקבוצת רכבי הפנאי הבינוניים, אבל אין לה תשובה מקומית לניסאן ג'וק, סוזוקי ויטארה ודומיהם.
ליונדאי דווקא ישנו קרוסאובר קטן בשם סרטה שהוצג כבר לפני שנתיים, אלא שהוא מיועד בעיקר לשווקי מזרח אסיה ונטול תקינה אירופאית. אי לכך, החליט היבואן להביא ארצה את ה-i20 קרוס, גרסת "כאילו שטח" על בסיס הדור החדש של ה-i20 שהגיע לישראל לפני כשנה. מה שמצריך לבדוק האם מדובר בסופר מיני בתחפושת או בקרוסאובר אמיתי.
מרווחת מבפנים
מי (מה?) אתה i20 קרוס?
ביונדאי הלכו לפי המתכון המפורט בפסקת הפתיחה והעניקו ל-i20 חצאיות פלסטיק שחור העוטפות את הרכב ומשתלבות בפגושים המובלטים, כונס אוויר גדול מלפנים עם חלק תחתון כסוף במראה של מיגון גחון, פנסי ערפל עגולים ומוטות גג מאלומיניום שגם משרתים את הצד הפרקטי למי שרוצה להוביל ציוד קמפינג על הגג. בנוסף ישנם גם חישוקים קלים בקוטר "17 (ברמת גימור פרימיום בלבד) הממלאים את בתי הגלגלים ותורמים את שלהם לחזות הקרבית.
הקרוס גבוה ב-6 ס"מ לעומת ה-i20 הרגילה, מהם 2 סנטימטרים שהוקדשו למרווח הגחון העומד על 16 ס"מ. התוספות הקוסמטיות מעניקה לקרוס מראה הרבה יותר צעיר ועליז מה-i20 הרגילה והמיושבת מידי, והדבר בולט במיוחד בצבע האדמדם של רכב במבחן. חבל שהעליזות הזו לא עברה את סף הדלת אל תא הנוסעים, שנותר זהה למקור עם הרבה צבע שחור ופלסטיקה קשיחה ומחוספסת ברובה.
בצד החיובי אפשר לציין את מרווח הפנים הנדיב של ה-i20, שהוא בין הגדולים בקבוצת מכוניות הסופר מיני, זאת לצד תנוחת הנהיגה הגבוהה יחסית מהמקובל שלבטח תתחבב על קהל היעד, אם כי לא מדובר בתנוחה גבוהה ושלטת כפי שמקובל בקרוסאוברים גדולים יותר. גם תא המטען מציע נפח טוב שיספק לטיול סוף שבוע לזוג. שפת ההטענה לעומת זאת מעט גבוהה מידי.
יחדת הנעה מיושנת
בנסיעה
נקודת התורפה של ה-i20 היא בתחום יחידת ההנעה, שם נמצא מנוע 1.4 ליטר אטמוספרי בשידוך לתיבת הילוכים אוטומטית מיושנת בעלת ארבעה הילוכים בלבד. גם הקרוס מגיעה ארצה עם שילוב זה שמייצר ביצועים לא מרשימים.
ה-i20 משדרת תחושה נעימה כל עוד נוהגים בה בעצלתיים, אבל מעבר לכך כל ניסיון לייצר תאוצה גורר הורדת הילוך או שניים היוצרים יותר דציבלים מקמ"שים. לשילוב בין המנוע לתיבת ההילוכים המיושנת יש מחיר גם בצריכת הדלק שעמדה על 10.2 ק"מ לליטר בתנאים לא מאומצים במיוחד. בימנו זה כלל לא מרשים.
בשאר היבטי הנהיגה נראה כי ה-i20 קרוס מסתפקת בציון בסדר ולא מנסה להרשים כמו בעיצובה החיצוני. הצמיגים הרחבים (205/45) מספקים מספיק אחיזה ל-i20 קרוס שבלאו הכי חלשה מידי מכדי לאתגר אותם. ההתנהגות צפויה, אך תוספת הגבוה מדגישה את זוויות הגלגול – עוד תזכורת לכך שב-i20 קרוס עדיף לנסוע בעצלתיים. ההגה הקליל בשילוב קוטר הסיבוב הופך את התמרון בעיר לנוח, אך בנהיגה בין עירונית תחושת ההיגוי מעורפלת וקלה מידי.
נסיעה בשטח? למרות מרווח גחון מוגדל לא צריך להיסחף והעבירות היא לא גבוהה מזו של מכונית רגילה, קרי שבילי קק"ל סטנדרטיים, אלא אם רוצים להסתכן בשבירת שפע הפלסטיקה החיצונית.
סוף מסלול
בסופו של דבר, אם משווים את ה-i20 קרוס ל-i20 הרגילה מגלים כי מעצבי יונדאי הצליחו במשימה והעניקו לסופר מיני המהוגנת מראה הרבה יותר מדליק וצעיר. היא תתקשה לסחוט מבטים ממי שנוהג בניסאן ג'וק, אבל שימו אותה בחניון ליד מכוניות קטנות ומיד ניתן לראות כיצד הקרוס תופסת עליהן גובה, תרתי משמע.
אלא שלמראה הקרוסאוברי יש מחיר, והוא עומד על 7,000 ש"ח יותר מאשר ה-i20 הרגילה שהיא מהיקרות בקבוצתה. מן הראוי להתייחס רק לגרסת הפרימיום שמחירה 116 אלף ש"ח, כיוון שגרסת הבסיס המיועדת לציי הרכב אמנם זולה ב-6,000 ש"ח, אך מאובזרת בדלות (ללא בקרת שיוט, חישוקים קלים, פנסי ערפל ואפילו ציפוי עור להגה).
במחיר של מכונית סופר מיני מאובזרת רגילה (105-110 אלף ש"ח) היה קל ל-i20 קרוס למצוא את מקומה כמכונית קטנה לחובבי עיצוב אופנתי. אלא שמול קרוסאוברים קטנים כדוגמת רנו קאפצ'ור ופיג'ו 2008, הנמכרים במחיר דומה ומציעים יותר פוזה לצד ביצועים וצריכת דלק עדיפים, קשה ל-i20 קרוס למצוא את מקומה וחבל.
בעד: מראה, מרווח
נגד: יחידת הנעה מיושנת, צריכת דלק, מחיר
סיכום: נופלת בין הכיסאות
יונדאי i20 קרוס – מפרט טכני
מנוע: בנזין, 1,368סמ"ק
הספק: 100 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט: 13.7 קג"מ ב-3,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, ארבעה יחסי העברה
הנעה: קדמית
אXרXג: 406.5X176X153 ס"מ
בסיס גלגלים: 257 ס"מ
משקל: 1,115 ק"ג
0-100: 13.6 שניות
מהירות מרבית: 162 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 15.4 ק"מ לליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 10.2 ק"מ לליטר
מחיר: 110 אלף ש"ח (116 אלף ש"ח לרכב המבחן)
ניסיון חדש של החברה הדרום קוריאנית