לטוני קוקוץ' הייתה קריירת כדורסל מפוארת: 3 אליפויות נ.ב.א עם מייקל ג'ורדן והבולס, פעמיים אלוף אירופה עם נבחרת יוגוסלביה הגדולה, מדלית זהב בגביע העולם ועוד שתיים מכסף במשחקים האולימפיים. ובכל זאת, התחושה היא שהוא נרגש במיוחד לדבר על הצלחה אחרת, לכאורה צנועה יותר: היותו חלק מרכזי מהשושלת הכי מפתיעה שידע הכדורסל האירופי. ב-1989 הדהימה יוגופלסטיקה את היבשת עם זכיה ראשונה מתוך שלוש רצופות בגביע אירופה לאלופות – הישג שאף מועדון לא הצליח לשחזר עד היום. הפורוורד בעל מראה האטריה היה בסך הכל בן 20 בפיינל-פור ההוא במינכן, אבל ליריבות מברצלונה ותל אביב הוא הוכיח מהר: זה לא חלב על השפתיים, זה דם. בראיון מיוחד ל"מגרש פתוח" מספר קוקוץ' על התחושה להיות האנדרדוג שמקלקל לכולם את המסיבה ("בפיינל-פור הראשון שמו אותנו להתאמן אחרונים וגם קיבלנו מלון לא טוב"), על ההערכה לחבורה של צביקה שרף מהעונה ההיא ("יש סיבה שאני זוכר את כולם בשמם עד היום") על כיצד ייתכן שמנהיג על המגרש עדיין סוחב את התיקים של השחקנים הוותיקים ("זה היה משהו שצריך לעשות, אבל זה לא גרע מהכבוד של החברים לקבוצה") וגם כמובן על התקופה המדהימה ב- NBA עם שיקגו בולס והחלום להיכנס להיכל התהילה ("אני אחכה בסבלנות ואראה אם מישהו יזכור אותי"). פרויקט יוגופלסטיקה, פרק שלישי ואחרון.