מאסטר שף: על האיש שמאכיל את נבחרות ישראל

ב-2004 החליטו בהתאחדות לכדורגל שנבחרת ישראל צריכה ליישר קו עם נבחרות מצליחות ברחבי העולם ולהצטייד בשף צמוד. בישראל, הדבר נחוץ יותר אולי מכל מדינה אחרת, בשל העובדה שבמשחקי חוץ לא מעט שחקנים שאוכלים כשר בלבד מוצאים את עצמם בבעיה.

בימים אלו, איתן מזרחי משלים 15 שנים כשף של נבחרת ישראל. השחקנים כפופים לתפריט שמזרחי, התזונאים ומאמני הכושר מכינים מבעוד מועד, אלא מעבר לכך ששף צריך לדעת לבשל אוכל טעים מן הסתם, הוא חייב לדעת לאלתר, בעיקר בחו"ל, בטח במקומות רחוקים שאין בהם יותר מדי זמן ללבטים וחומרי גלם.

מזרחי בן ה-55, גדל בחיפה. הבישול והשורשים באו מהבית. גם היום כל הבית עוסק באוכל. אין מקום שהוא לא בישל בו, אין תבלין שהוא לא מכיר. הוא משמש שף במלון 'רויאל ביץ' בתל אביב, בה שוכנת אחת המסעדות הכשרות היחידות בעיר ללא הפסקה – WEST SIDE.

מזרחי, גר במושב בורגתא בעמק חפר ונשוי פלוס שלוש בנות: אחת קונדיטורית שעבודת מסביב לגלובוס ומקיימת אירועים, השנייה מנהלת מסעדה והשלישית הולכת גם כן לענייני אוכל. זו הפעם הראשונה שבכיפור הוא לא נמצא בבית. "יום כיפור הוא החג של השפים", אומר מזרחי, "אנחנו כל השנה עובדים, גם בראש השנה ובפסח, וזה היום היחידי בשנה שאנחנו נחים בו. הפעם לא אנוח, אבל אני עושה את זה באהבה".

זו הפעם הראשונה שהנבחרת נמצאת בחו"ל ביום כיפור. איך נערכים?
"הגעתי יום לפני שהנבחרת נחתה. זה מאתגר, כי אני לא אבשל בכיפור לאלו שלא צמים אז אני צריך להכין את כל הדברים מראש. את הארוחות שלפני, אחרי ותוך כדי. התפקיד שלי זה שהם יאכלו טוב לפני ומיד אחרי, כדי שיחזרו למסלול הכי מהר שאפשר".

אז מה בתפריט?
"לא מעט מרקים, פחמימות ובשר בלי שומן. פחות תבלינים, פחות חריף. אין בשר אדום, רק אחרי המשחקים, לא לפני. הפעם גם לא הבאתי אספרגוס שהם מאוד אוהבים, למה? כי זה מצמיא ולא טוב לפני צום".

היו בקשות מיוחדות?
"לפני הנסיעה פניתי למנהל הנבחרת וביקשתי ממנו לבדוק לי אם יש שחקנים שמעוניינים במשהו מיוחד שהם אוכלים תמיד בארוחה מפסקת. כמו שבשבילי לעשות כיפור בחו"ל עם הנבחרת זה חדש, גם עבורם זה חדש. אחד מהם ביקש מרק חרירה כמו שאמא שלו עושה. במקום בו אנחנו נמצאים יש קהילה יהודית גדולה וקירבה להמון בתי כנסת, כך שהקהילה מסייעת לנו ונרתמת לעזור בכל מה שנצטרך. מרק עוף עם אטריות, בשר מבושל, עוף יותר מבושל, אורז לבן וירקות מאודים. התפריט כמעט ולא משתנה מנסיעה לנסיעה. בפולין חגגנו את שבועות ועשינו ארוחה חלבית, אבל בעיקרון לא משתנה יותר מדי".

לא היה אף פעם שחקן עם דרישות מיוחדות?
"רק מה שקשור למידת עשייה. בניון היה אוכל בשר מדמם, היתר אוהבים שרוף יותר".

זהבי? נאתכו?
"תן לזהבי לחם עם ריבת תות והוא מבסוט. אין כוכבים מבחינה קולינארית בנבחרת".

ומה עושים עם אלו שלא צמים?
"צריכים לדאוג להם במהלך החג. יש פה צוות מקצועי במלון שקיבל ממני הוראות איך לחמם, מה לחמם ואיך לסדר. דאגתי לזה מראש".

קינוחים באים בחשבון?
"רק אם יש יום הולדת למישהו, אז הם זוכים לטעימה מעוגת פרווה. רוב הזמן הם מקבלים פירות. שחקנים שמגיעים לנבחרת, בעיקר מחו"ל, מאוד נהנים. בקבוצות הם אוכלים הרבה דגים ובנבחרת יש להם את הטעמים שהם מכירים מהבית".

15 שנים עם הנבחרת. בטח היית בעשרות מדינות.
"זו אהבה. אני מת על כדורגל, מת על בישול, אוהב לרצות אנשים ובעיקר מרגיש שהנסיעות האלו - למרות שמדובר בעבודה לא פשוטה - מפתחות אותי מבחינה קולינארית גם בגילי. אני רואה שיטות בישול שונות, רואה המון מטבחים וממש נכנס לקרביים ולא בא כתייר לסיור מקצועי".

איפה היה הכי מוזר?
"באיי פארו מבשלים בצורה אחרת. לא היו מוצרים והכל היה מאולתר, אבל הסתדרנו".