(התקציר באדיבות ספורט1)
בספר השיאים של מכבי חיפה יש שלושה חוצצים חגיגיים, אחד על כל הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות. כל חוצץ מסכם תקופה של קבוצה גדולה, שהצליחה לגעת פעם אחת בטופ של הכדורגל האירופי. בין כל חוצץ יש רגעים יפים, זכייה באליפויות, כיאה למועדון מפואר. כעת, מכבי חיפה רחוקה 180 דקות משלב בתים שני ברציפות בליגת האלופות והישג שישנה את הסדר בספר השיאים - לא רק עבור המועדון מהכרמל, אלא כל הכדורגל הישראלי.
בדף שאחרי העלייה לצ'מפיונס של העונה שעברה, שמעוטר עם צלחת שלישית ברציפות, החל פרק חדש. כשראיתי בו את התמונה של מסאי דגו, לא האמנתי שמכבי חיפה יכולה לעשות בק-טו-בק. הודעות פרידה מעומר אצילי, מוחמד אבו פאני, דילן בטובינסיקה וגם ג'וש כהן (שאולי עוד יחזור), באמת הרגישו כמו חוצץ לסוף תקופה.
אלא שמכבי חיפה החליטה, כנראה, לכתוב מחדש את ספר השיאים שלה. ריטואל של עלייה לשלב בתים כל כמה שנים לא תגרום לאוהדים לקנות את הספר. אצטדיון סמי עופר הוא אכסניה להרבה שיאים חדשים, ושמות כמו שריף טירספול וסלובן ברטיסלבה רק עברו בו כדי לא להפריע בדרך לשלב הפלייאוף. היה גם מזל, אבל זה חלק מכל שושלת של קבוצות ספורט גדולות.
שחקני מכבי חיפה. ספר השיאים ייכתב מחדש? (אלן שיבר)
אבל כדי שזה יקרה, מסאי דגו צריך לקחת את 20 הדקות הראשונות מול הסלובקים ולהריץ את הקלטת עד העונה של פרד רוטן במכבי חיפה, זו שהלכה לפח עוד לפני שהחלה. הקבוצה שלו נראתה רע וברמות הגבוהות, גם מול יאנג בויז בשלב הבא, מכבי חיפה תיכנס לבור שאי אפשר לצאת ממנו. פה המקום לומר גם מילה טובה לאיתמר ניצן, שהשאיר את הקבוצה במשחק.
בחלק הקדמי מכבי חיפה שייכת בהחלט לליגת האלופות. המהלכים בין צ'ארון שרי לדיא סבע ודולב חזיזה שייכים לרמות הגבוהות. בימים אחרים, הייתי יושב על הכורסא בבית ומתרגש לראות שחקנים מהטופ של אירופה עושים מהלכים כאלה ותוהה איפה לעזאזל יש לנו מקום ברמות הללו. אז כעת יש לנו מקום.
לעבדולאי סק בטוח יש מקום. בעיני, סק הוא בלם טופ אירופאי. לא עוד בלם זר משדרג, אלא כזה שיש לו מקום כמעט בכל מועדון בעולם. זו לא היסחפות, אלא מציאות. המזל שסק בן 30 ואם לא הכסף הגדול מהאמירויות או סעודיה, הוא עשוי להישאר פה.
איך משאירים שחקן כזה? בעיקר עם הרבה כסף. עכשיו הזמן לעשות מהלך ולשמור עליו מאיזה שייח אמירתי שירצה לקנות צעצוע חדש. לראות מה סק מעולל לחלוצים מולו, מעורר רחמים, יעידו על כך כל מי שפגש בו עד היום. אמש מול מאליק אבובקרי זה הרגיש כמו מירוץ בין ברדלס לחתול. זה מרגיש ככה מול כל אחד וזה מה שהופך את סק לכל כך גדול ומשמעותי, תרתי משמע.
סק, יחד עם שרי, חזיזה, סבע, קצת עזרה מפיירו, קורנו, עלי מוחמד ובהמשך, מהרכש החדש "שואו" והבאים אחריו - יכולים לייצר כאן שיאים חדשים, כאלה שיהפכו את ספר השיאים של מכבי חיפה לרב מכר.
סק. איך משאירים אותו? (אלן שיבר)