בודה גלימט היא אחד הסיפורים המרעננים של הכדורגל האירופי העונה. המועדון הצנוע בו משחק השוער הישראלי-רוסי ניקיטה חאייקין הגיע עד חצי גמר הליגה האירופית, כשהוא מדיח את לאציו הגדולה ברבע. אז מה הסיפור של הקבוצה הנורווגית המפתיעה? רגע לפני שהיא פותחת הערב (חמישי) את חצי הגמר נגד טוטנהאם, הנה היכרות קצרה.
המיקום הצפוני שלה הופך אותה למקום מאתגר לשחק בו כדורגל, עם טמפרטורות מתחת לאפס ושלג כבד. עד שנת 1991 השחקנים התאמנו עם מעין "מסמרים" על הנעליים, כשב-2006 הדשא כבר הוחלף לסינטטי. בודו היא אחת משני מועדונים בלבד מתוך 55 המדינות הרשומות באופ"א שממוקמות בחוג הארקטי. השנייה היא טרומסה הנורוגית גם כן. בין השתיים קיימת יריבות עזה למרות 322 הקילומטרים המפרידים בינהן. הן נחשבות לשתי הקבוצות הצפוניות ביותר בעולם בליגות המקצועניות.
בודו וטרומסה היום קבוצות מובילות בליגה הנורווגית, אך זה לא תמיד היה כך. עד 1972 נאסר עליהן להשתתף בליגה הבכירה מתוך תפיסה של המארגנים שהן אינן מסוגלות להתחרות. הצהובים הם הנורווגים הראשונים שמעפילים לחצי גמר אירופי, כשאף קבוצה סקנדינבית לא עשתה זאת במאה ה-21. באותו לילה בו הם העפילו, גם יורגודן השבדית עשתה זאת בקונפרנס ליג.
העיר בודו היא מקום קטן, כשכל 42,831 התושבים שלה (לפי ויקיפדיה) יכולים להיכנס באצטדיון של טוטנהאם שיארח את ההתמודדות (62,850). אם החבורה של חאייקין תלך עד הסוף, היא תהפוך לעיר הקטנה ביותר שזוכה בתואר אירופי. מי שמחזיקה בהישג הזה היא ויאריאל, לה 52,523 תושבים.
ויש לקהל מסורת משונה. אוהדי הקבוצה מביאים למשחקים מברשות שיניים צהובות ענקיות. המסורת החלה בשנות ה-70 כאשר מנהיג ארגון האוהדים חיפש דרך להוביל את השירה ביציע ואחד מהאוהדים שלף מברשת שיניים צהובה, שהפכה סמל. בנוסף, המועדון מעסיק טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הנורבגי כמאמן מנטלי. הוא הכניס שיטות מדיטציה ומיינדפולנס במטרה להביא את השחקנים למצב מנטלי אופטימלי. עובד לא רע עד עכשיו.
ועובדת בונוס לגבי חאייקין. מי שנולד בנתניה הוא אוהד רומא, שעצר שני פנדלים בדו קרב באולימפיקו והדיח את היריבה העירונית המרה.