הפועל ניר רמת השרון חווה עונה משונה, זה נפתח בהצלחה מרשימה והתברגות בצמרת, אך נמשך עם מתיחת פנים משמעותית בשחרורם של רוב השחקנים המובילים בחלון ינואר, בדרך לתחתית. מי שמכל הכישרונות הצעירים כן נשאר בקבוצה והיה לנקודת האור היציבה ביותר שלה, הוא בן הדדי, הקשר הצעיר שכבש 21 שערים בכל המסגרות. היום (חמישי), התפנה הקשר לראיון מקיף בחמש באוויר, על ההצעות שכבר קיבל מליגת העל, ההתמודדות עם השינויים הקיצוניים בקבוצה והדרך שעבר מאז הטרגדיה האישית שחווה.
צפו בראיון המלא בנגן הוידאו למעלה
עם הבטחת הישארותה באופן מעשי בליגה, רמה"ש שחררה בינואר 12 שחקנים. אך למרות הביקוש בליגת העל אתה לא היית אחד מהם
"זו הייתה החלטה שלי", הצהיר הדדי. "ראיתי הזדמנות להוביל קבוצה, רציתי יותר להשתפשף, כי לבוא לליגת העל ככה בלי כלום זה לא קל. רציתי להמשיך את קצב הכיבושים ולסיים את העונה, ובעונה הבאה להגיע לליגת העל. אני לא אשקר, כשאורי עזו הלך חשבתי אם אולי גם אני צריך לעזוב, כי אתה צריך שחקנים טובים לצידך.
היו הצעות בינואר מליגת העל, הפועל ירושלים, מכבי פתח תקוה. גם מהפועל ת"א, לא מעט קבוצות, אבל זה יותר הסוכנים שלי התעסקו בזה. בליגת העל אני אגיד על הכל אחלה, זו זכות מבחינתי, הליגה הראשונה בארץ וכל קבוצה שתציע זה כבוד. לא הייתה לי קבוצה מסוימת להגיד עליה 'לשם אני רוצה ללכת', כל קבוצה שתדבר איתי אני אשקול בכובד ראש, עכשיו אני גם שחקן חופשי.
בשלושת שנותיו בגילאי הנערים שיחק הדדי בהפועל ת"א ואף כבש מספר דו ספרתי של שערים בכל עונה, אך בנוער חצה את הכביש לרמה"ש. "הגעתי לנוער של הפעול באותה תקופה בו שיחקו שם גם שחקנים שהיו בקבוצת הבוגרים", סיפר הדדי. "פחות קיבלתי דקות ולא מצאתי את עצמי שם. אמרתי לעצמי בו נעשה ירידה לצורך עליה".
ואיך אתה מסביר את השינוי ביכולת שלך השנה?
"גם בשנה שעברה הייתי מגיע למלא מצבים, בסוף הם נכנסים ואז אף אחד לא יכול לדבר. השנה כבר יש לי יותר ביטחון וניסיון, הבנתי שניסיון בבוגרים זה דבר מאוד חשוב, וקיבלתי את זה בשנה שעברה. זו גם עבודה קשה בפגרה וכמובן שחקנים שעזרו לי".
כמה מאכזב ששיחררו את רוב הקבוצה וירדם לתחתית?
"המספרים שלי יותר טובים דוקא בחצי השני של העונה. ברור שרצינו לרוץ בצמרת, לדעתי גם יכולנו להתחרות על עלייה".
עד כמה אותם שינויים בקבוצה משפיעים?
"בסוף זה השפיע עלינו, ראו את זה בתוצאות והפכנו לקבוצה פחות טובה. אבל בסוף אנחנו כדורגלנים, עשינו את הכי טוב שיכולנו, אבל אין מה לעשות, זה היה קשה אבל לא הייתה לנו ברירה. ברור שזה השפיע עליי, בסופו של דבר אתה מתרגל למשהו ואז מגיע משהו אחר, זה משפיע על המשחק וגומר אותך מנטלית, אבל אנחנו לא יכולים לעצור לרגע".
בעלי הקבוצה מאיר הוא דוד שלך, זה משהו שמשפיע בתוך המועדון?
"ברור, בסופו של דבר יש דיבורים בחדר ההלבשה לפה ולשם ולא נעים שלמוע דיבורים על דוד שלך, לטוב ולרע".
למועדון יש שיתוף פעולה עם מכבי ת"א, איך זה משפיע בחדר הלבשה?
"אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה לרמה"ש העונה, בסופו של דבר צמחו שחקנים כמו אורי עזו ואוראל באייה, שחקנים מצוינים שיגיעו רחוק. כשכולם עוד היו בקבוצה ראיתם לאן הגענו".
מאז 2018 מתמודד הדדי עם טרגדיה אישית עצומה ותעלומה בלתי פתורה. מזל הדדי ז"ל, אימו של השחקן, נמצאה ללא רוח חיים מתחת לבניין בו עבדה, "בית נועם" בבורת היהלומים ברמת גן.
"אני חושב שזה הדבר היחיד שהשפיע עליי כשחקן, חשבתי לפרוש באותה תקופה", שיתף הדדי בכנות. "אבל החלטתי שאני אשחק כדורגל רק בשבילה, לא בשבילי. כל גול שאני כובש אני מרים ידיים לשמיים. אמא שלי תמיד הייתה הולכת איתי לכל משחק, אימונים הכל. זה שעד היום לא בדיוק יודעים מה קרה זה הרבה יותר קשה לעיכול, אב אין ברירה ואלו החיים. ברור שאני רוצה לדעת את האמת, זה לא המקום שלי להתחיל לחקור, זה מלווה אותי בכל דבר שאני עושה בחיים, בכל יום, זה לא יוצא מהראש לעולם.
זה היה החלום של אמא שלי, זו הסיבה שאני משחק כדורגל, רק היא. בשנה הראשונה לא ראיתי את עצמי ממשיך בכדורגל, לא בגלל שהייתי שחקן פחות טוב פשוט היה לי כבד מדי. מה החזיק אותי? רק המחשבה של להיות שחקן טוב כמו שהיא חלמה.