גיא ששון, אלוף הרולאן גרוס בכיסאות גלגלים בקטגוריית הקוואד בראיון בלעדי לערוץ הספורט, לאחר הזכייה השנייה ברציפות בתואר, בניצחון 4:6, 5:7 בגמר על המדורג ראשון בעולם, נילס וינק ההולנדי.

זו זכייה שנייה ברציפות בתואר, התחלת מסורת.
״לגמרי, ואני חייב לומר שהפעם זה היה הרבה יותר קשה מהפעם הראשונה. לא יודע למה זה תמיד צריך להיות כזה קשה אצלי. בגדול השבוע לא שיחקתי טוב, וגם לגמר לא באתי בשיא מבחינת הטניס. באתי מוכן אבל לא הרגשתי בטוב, באמת. המשחק הראשון בתחרות היה מאוד טוב, אחר כך במשחק השני נגד סאם שרוּדר ההולנדי הייתי חלש מאוד ואיכשהו הפכתי את זה וניצחתי. בטורניר זוגות בו שיחקתי יחד עם נילס וינק הייתי נורא ואיום. אז לסיים את הטורניר עם משחק טוב ולהצליח להשיג את התואר? זה פשוט סיפוק אדיר״.

למה זה באמת תמיד הולך לך מאוד קשה?
״אני באמת לא יודע לומר. כנראה זה האופי של הסגנון משחק שלי, לעשות קשה תמיד. אף פעם לא ילך לי קל, אבל בסופו של דבר זה עושה את הניצחון ואת הזכייה להרבה יותר מתוקים״.

איך אתה מסכם את המשחק?
״פתחתי את המשחק טוב, הרגשתי שוינק בא לחוץ מאוד. שיחקתי נגדו לפני שבועיים בגמר בברצלונה, שם הוא היה משוחרר לגמרי ושיחק ברמה מאוד גבוהה, ואני הייתי לחוץ, ממש ההיפך מאיך שהמשחק היום התחיל. בברצלונה הוא שלט לגמרי במשחק, למרות שזה נגמר צמוד. הפעם ידעתי שזה יהיה טיפה אחרת, בכל זאת זה הרולאן גארוס, זה אירוע אחר לגמרי. ידעתי שהוא יהיה תפוס קצת בהתחלה, ושזה יהיה מאוד משמעותי מי מבינינו ישתחרר ראשון. פתחתי את המשחק באמת טוב, הרגשתי שאני משתחרר עם כל נקודה, ופתחתי את המשחק בצורה חיובית ומאוד טובה. הצלחתי לעקוב בצורה מושלמת אחרי תכנית המשחק שלי, מה שלא היה לי נגדו בברצלונה״.

“קשה יותר מהגמר הקודם“. ששון (GETTY)

עלית ליתרון משמעותי יחסית מאוד מהר. כמה זה הפתיע אותך שזה הולך ככה בגמר?
״אני חושב שהוא היה מופתע מהיתרון. אחרי שהובלתי משמעותית הגיע הגשם שגרם להפסקה. זה שינה את המומנטום לטובתו, אבל הצלחתי לשמור על פוקוס. הוא התחיל לחזור למשחק וכל הסרטים מהעבר שהיו לי איתו התחילו להציף אותי. במשחקון האחרון של המערכה הראשונה הובלתי, ואז הוא חזר. אני זוכר שהייתה לי חבטת החזרה לפורהנד, ואמרתי לעצמי שאני הולך על הפורהנד שלו. זה הפתיע אותו ולקחתי את הסט״.

כשאתה עם מערכה אחת בכיס, איך הרגשת ככל שהתפתח המשחק?
״זה היה מאוד משמעותי שלקחתי את המערכה הראשונה, כי במהלך כל השנה האחרונה לא לקחתי לו מערכה אחת, והפסדתי לו בכל המפגשים בינינו. פשוט לא הצלחתי לקחת לו מערכה. אז זה שלקחתי את המערכה הראשונה, זה נתן לי הרבה אוויר. אבל מצד שני ידעתי שהוא יחזור למשחק ויחזור אחרת למערכה השנייה. היה לי חשוב להיצמד אליו בתוצאה כי ידעתי שהוא ישחק מאוד אגרסיבי. מההיכרות שלי איתו, אם אני נשאר צמוד אליו בתוצאה זה יבוא לטובתי בסופו של דבר. באמת הצלחתי לקחת משחקון על חבטות ההגשה שלי, כשיש לו יתרון מאוד משמעותי בזה עליי. ב5:4 במערכה השנייה, כשהוא היה בטוח שהוא לוקח את הסט על חבטות ההגשה שלי ושזה ילך למערכה מכרעת, ראיתי והרגשתי שזה מתהפך לכיוון שלי, שמח שהצלחתי בסוף לסיים את זה למרות שזה לא היה פשוט״.

הרגע שבו הוא מבקש טיפול רפואי ליד בעקבות כאבים, בתזמון מאוד קריטי במשחק, השפיע עליך והאם זה משהו שידעת שהוא סובל ממנו?
״אתמול לא היה לו כלום, כנראה שזה התפתח במהלך המשחק. מי שהיה חולה ולא בפוקוס זה דווקא הייתי אני, אני הייתי חולה בימים האחרונים ולקחתי לא מעט תרופות כדי להיות כשיר לשחק. בטורניר הזוגות שיתפתי איתו פעולה, והוא זה שהוביל על המגרש וניצח את המשחק. הפסקה כזאת היא גם חלק מהמשחק, בין אם זה פסיכולוגי או לא, בסוף זה חלק מהמשחק״.

שני המשחקונים האחרונים היו מותחים, בוודאי האחרון עם כל כך הרבה נקודות משחק ואופציות שבירה של ההולנדי.
״הרגשתי שמשהו קורה בשני המשחקונים האחרונים. הרגשתי שבאמת יש סדק אצלו, וזה היה מאוד חשוב לנעוץ את זה ולקחת את המשחק. אם לא הייתי נועץ את זה וסוגר עניין, הוא היה בא חזק לשובר שוויון, וזה היה יכול להיגרר למערכה שלישית. תוך כדי המערכה השנייה לא הרגשתי שהמשחק יושב אצלי בכיס, אבל במשחקונים האחרונים הכל ממש עבר אליי ולידיים שלי. ראיתי כבר את המבט שלו שהיה נפול, הוא היה פחות ״קילר״ שזה מה שמאפיין אותו תמיד, והרגשתי שזה יכול להסתיים לטובתי. כשהתוצאה הייתה 5:6 לי במערכה השנייה, ואחרי שעליתי ל-15:40 ראיתי אותו כבר כמו עם הפרצוף מתחת לכיסא. אבל אין ״זהו״ איתו, ועד שזה נגמר לגמרי יצא לי המיץ. בסוף, בנקודת משחק החמישית אמרתי שדי, אני מקבל את הכדור, מפוצץ אותו, ושאחריו לא יהיה כדור נוסף״.

הוציא לו את המיץ. ששון ו-וינק (GETTY)

התחלת לעבוד עם מאמן חדש, דמיאן מרטיניק מבלגיה. מאמן מוכח בסבב באופן בעקיר, שליווה את המדורג ראשון בעולם. ספר קצת על הדרך איתו.
״דמיאן אחלה. הוא מאוד מקצוען, הכל מאוד חשוב לו. הוא היה באירועים האלה, במעמדים האלה. הוא מלווה שחקן בלגי בכיר כבר הרבה שנים והם זכו יחד בווימבלדון, באוסטרליה, במאסטרס. ככה שהוא מכיר את הסבב, את השחקנים, את הטקטיקה, את הטכניקה. יש לו הרבה רצון והרבה מוטיבציה. הוא מתייחס בצורה ראויה לדרך ולתהליך. הוא היה אצלי ביוסטון במחנה אימון שעשינו, והאמת שאני יכול להגיד שהרגשתי טוב בעיקר עם איך שהוא מתכונן לקראת התחרות הזאת. מתחרות לתחרות העלינו את את הרמה, את החשיבות. הוא בנה את זה נכון, ומגיע לו הרבה קרדיט על זה. בחצי גמר הייתי כבר עם רגל וחצי בדרך לשדה תעופה, ולפעמים משהו קטן שאומרים לך משנה הכל. הוא זרק את המשפט הנכון ברגע הנכון, ובסוף הצלחתי לקחת את המשחק הזה״.

כמה הניסיון שלו עזר לך בתחרות?
״לכל מאמן יש את הדרך שלו, לכל אחד יש את הדברים שהוא מביא איתו. השינוי כשינוי באופן כללי מביא איתו איזשהו ערך מוסף. הכל ביחד גם מצידי וגם מצידו, והרבה מאוד ניסיון שלו במעמדים שלו, הביאו להישג הזה יחד עם היכולות שלי והאנרגיות״.

הביאו לך את דגל ישראל בסיום המשחק, נישקת אותו, אבל מישהו מהתחרות הגיע אליך ולקח לך אותו. למה?
״בשנה שעברה לא היה צפוי שאני אזכה. והם פשוט לא קלטו מה אני עושה אחרי שצעקתי ושמחתי כל כך מהזכייה, תפסתי את הדגל, את הדסקית, את הסיכה של החטופים, והכל היה שם. הפעם הם באו מוכנים לאירוע הזה, אמרו לי שהשנה לא יהיה מה שהיה, שלא עולים עם הדגל, עם סיכות ועם דברים כאלה. הם הזהירו אותי לא לעשות את זה. אבל זה בסדר. כשקיבלתי את הבמה לדבר, אמרתי את כל מה שחשוב״.

הקדשת את הניצחון לסמ״ר יואב רוור ז״ל, שנפל אתמול בעזה יחד עם עוד שלושה חיילים.
״כן. אני לא הכרתי אותו באופן אישי, וגם לא את המשפחה. יש לנו זוג חברים ביוסטון, האישה היא הקונסולית הראשית ביוסטון, ואיתי בעלה, שהוא חבר מאוד טוב שלי, כתב לי בבוקר שאישתו בדרך לארץ כי הבן של החברה הכי טובה שלה נהרג בעזה. ביקשתי ממנו שישלח לי תמונה, שם, שאוכל לקרוא ולראות מי היה החייל. לפעמים כשמסתכלים על השם ואז רואים תמונה, זה נותן לך איזשהו ערך מוסף לרצות להצליח יותר ולהילחם יותר, ולהביא את מה שאולי ביום רגיל לא היית מצליח להביא. וממש לפני המשחק ראיתי את התמונה שלו. רציתי לעשות טוב למישהו אחר במידה ואני מצליח לנצח. אני לא יודע אם זה עשה להם טוב או שמח, אבל רציתי שהם לפחות שידעו שחושבים עליהם״.

"סיפוק אדיר, הזהירו שלא אעלה עם הדגל"