ערן זהבי, ללא צנזורה. הפרק השלישי בסדרה "זהבי" המשודרת בערוץ הספורט תספק הצצה בלתי רגילה לתקופת המעבר שלו לסין, החיים במדינה האסיאתית, על הניסיון של אבא שלו לחד עימו את הקשר ועל גולת הכותרת - נבחרת ישראל. הנה חלק ממה שנאמר, לקראת הפרק המלא הלילה, לאחר מהדורת 'חדשות הספורט' >>>
היחסים עם אבא
שי: "ערן חותם את החוזה הכי מטורף שלו בסין, פתאום אבא שלו יוצר איתו קשר. הוא קרא בתקשורת, והוא רצה לחזור להיות בקשר".
זהבי: "הוא שולח לי הודעה - הוא בבית החולים והוא קיבל איזה חיידק, זה היה כבר אחרי כמה פעמים שהוא ביקש ממני כסף וכל מיני דברים. לא הרגשתי אף פעם נוח לעזור לו בכסף.
אבי: "הוא תמיד היה נחמד כדי להשיג משהו".
זהבי: "הוא ביקש ממני 500 דולר, העברתי לו 5,000 דולר. ישבתי עם אמא בבריכה, ואמרתי לה - היא אמרה: 'תעשה מה שאתה רוצה. אתה יכול לעזור לו, זה אבא שלך', אבל אמרה לי משפט - 'הוא לא יעזוב אותך עד שהוא לא ייקח בדיוק מה שהוא רוצה'. אחרי שבועיים-שלושה ביקש ממני עוד ועוד, הבנתי את המשפט - אם זה הקשר, אז לא מעוניין. לא מרגיש שאני צריך לעשות את זה".
"אחרי כמה ימים ראיתי כתבה בתקשורת - כמה הוא מסכן וכמה אני מרוויח מיליונים ואיך אני לא עוזר לו. מאוד נפגעתי מזה, כי לך עוד יש זכות לדבר, כאילו? אתה שהלכת שלא עניין אותך שום דבר, לא הילדים ולא כלום, אתה תחליט אם אני בנאדם טוב או לא? זה פגע בי האמת, הוא ידע מה עשיתי ומה כל הדרך שעברתי כדי להיות קפטן נבחרת ישראל. זו חתיכת דרך. ולהגיד דבר כזה מול כל העולם ולהגיד - הוא בנאדם חרא, הוא זבל של בנאדם. בזמן שאתה בתכלס לא מכיר אותי בכלל. הוא לא הכיר את הבן שלי לא את הבנות שלי. עד היום הוא לא מכיר אותם".
"הבנות שאלו אותי הרבה שאלות - ולמה וכמה ולמה אבא עזב אותך? אתה יכול לעשות את זה? אתה יכול לעזוב? שאלות קשות שהילדים שואלים, וואו. לא שאלות פשוטות. גם אבא שלו עזב אותו, כן. בגלל זה אני לא שופט אותו, קשה לי לשפוט אותו. כשאת שואלת - אתה רואה את עצמך עושה את זה לילדים שלך? יש לי חלחלה מזה, לא רוצה לחשוב על זה. אבל בטוח שגם הוא לא חשב על זה. אני בטוח שהוא לא חשב על זה. לא יודע אם הוא חשב על זה".
הקשיים סביב המעבר לסין
זהבי: "המו"מ עם מכבי פשוט עולה על שרטון. מיץ' גולדהאר חי בקנדה, יש לנו קשר מאוד מאוד טוב - נולדנו באותו יום גם. הוא מבין את הראש שלי ואני מבין את הראש שלו. יש לנו הסכמה שבארבע עיניים אפשר להגיד הכל. מיץ' התקשר אליי: 'המועדון לא יכול להסתדר בלעדיך, אנחנו לא בנינו תכנית לזה, לא חשבנו שתעזוב, רק עכשיו ביטלנו סעיף שחרור, קיבלת חוזה חדש'. ואני בראש - לא מעניין אותי - הסכומים שמדברים עליהם משנים חיים, לי לנו כולם. מתחילים מו"מ עיקש - אני בתאילנד, מיץ' בקנדה ג'ורדי בספרד והסינים בסין. אני יוצא בתאילנד בשתיים בלילה מהחדר ומדבר עם מיץ', לפעמים הוא עונה לפעמים לא ועד שהוא חוזר אליי והוא צריך לקבל החלטה. סיוט, היה בתאילנד סיוט".
שי: "נסענו כזוג וביליתי לבד כל תאילנד. כל היום הוא בטלפונים ואני לבד".
זהבי: "ג'ורדי הציע שאני אטוס למיץ' לקנדה".
שי: "אנחנו בתאילנד, מזוודה של קיץ כפכפים גופיות בגדי ים. נוסעים לקנדה - קור חורף. הגענו לקנדה, מיץ' נתן לנו לישון בדירה שלו. קמנו בבוקר, הוא שלח לערן נהג - בוא למשרדים שלי. מה אני אעשה בינתיים? תוריד אותי בקניון. אני עם כפכפים, מכנס קצר ומעיל בשלג בגשם מטיילת בקניון".
זהבי: "אני מגיע למשרד, יש לו לוח הוא כותב את המספרים במכבי ת"א שהוא הציע לי. אמרתי לו: 'מיץ' זה לא המספר, זה לא ככה'. הוא אומר לי - 'אבל זה ככה וזה, מסביר כל מיני דברים'. אמרתי לו - 'אלה המספרים. זה לא שאתם לא מקבלים, אתם מקבלים הרבה מאוד כסף - 5 מיליון דולר על שחקן בן 29 שלפני שנה היה לו סעיף של שני מיליון יורו'. הוא אמר - 'נראה לך נורמלי שתרוויח כמו שהמועדון מרוויח?' אמרתי לו: 'ברור'. אמרנו: נעצור, נתקשר לג'ורדי".
ג'ורדי קרויף: "אני חושב שזה היה אחד הרגעים הכי קשים שלי במכבי. ידעתי שזה לא ששחקן אחד עוזב ואחר מגיע, יש השלכות להחלטה כזו. ויהיו השלכות שליליות, ידעתי שזה יקרה. כשאתה מאבד שחקן שכובש 30-40 בעונה, זה קשה להחליף. בלתי אפשרי להחליף עם שחקן אחד".
זהבי: "הגענו לטונים לא נעימים - 'אתה לא יכול להחזיק אותי, אני לא אשחק פה ואני לא אשים נעליים. אתם תתנו לי לעזוב'. הוא אמר - 'אתה אומר שאם אתה לא נשאר במכבי ת"א, אתה לא רוצה לשחק?' אמרתי: 'לא'. הוא אמר - 'או שאני מקבל שמונה מיליון, או שאתה נשאר על החוזה הישן במכבי ת"א ואתה תישאר פה'. שי בצ'ק אין שולחת הודעות - 'איפה אתה?' אמרתי - 'אני תכף מגיע, תעשי צ'ק אין, שלחי את המזוודות, אני בא'. אני לוחץ לו יד, אומר לו - 'קח אותי לשדה'. הוא מרים את הטלפון, נכנס לחדר טייס - מדים, דרגות, מה הלו"ז פה?".
שי: "ערן אומר לי 'אל תשאלי, אנחנו בפיצוץ חבל"ז. אנחנו במסוק, נגיע לשדה התעופה'. ערן מגיע לשדה התעופה עצבני, אף פעם לא ראיתי אותו ככה.
זהבי: "שלחתי לרונן הודעה, לך תביא שמונה מיליון מהסינים".
קצב: "אני שולח לו הודעה, 'עד שאתה נוחת בארץ, העסקה סגורה'. לא יודע מאיפה זה יצא לי. אולי ניסיתי לשדר לו סוג של ביטחון".
זהבי: "נרדמתי, קמתי, פתחתי את הטלפון בישראל, הודעה ראשונה של רונן - הצעה של הסינים - שמונה מיליון. לא אמרתי כלום, לא עניתי, ישר שלחתי לג'ורדי, למיץ' - כתבתי: ביי ביי".
רונן קצב: "פה התחיל הסיפור השני, שמכבי ת"א עמדה בשמונה מיליון והתחילה להילחם על ערן שיישאר. יש לך הצעה, אנחנו מבינים - קח את השנה הראשונה שלך בסין, שלושה מיליון אנחנו שמים לך. סכום שמעולם לא היה בכדורגל".
זהבי: "אני שם את שני החוזים מולי, ואני אומר - פה בשנתיים וחצי אני מרוויח את הסכום הזה, פה בארבע חמש שנים. מה הפלוסים מה המינוסים. צריך לקחת החלטה, מה אני עושה? מגיע היום שאני צריך לטוס, ואני עדיין יושב עם שני החוזים ועם טבלת הפלוסים והמינוסים. אני אומר: 'אנחנו נשארים במכבי תל אביב'".
שי: "החלטנו שלא נוסעים. נשארים בארץ, נשארים במכבי".
קצב: "היה דבר אחד שקצת הפריע, לא קצת, הרבה, מיץ' אמר 'אתה מקבל את כל הכסף הגדול - אבל את הביטוח, אתה משלם'. 400 אלף יורו עולה לך לבטח את עצמך, את החוזה שאני נותן לך. לא. לא נהוג".
שי: "מתקשר אחרי שעתיים - תחזרי מהר, אני עולה על טיסה אני טס. אני אומרת לו - מה לא הבנתי. תחזרי תחזרי, אני עולה על טיסה, אני טס עכשיו לסין".
זהבי: "לקחתי מזוודה, פתחתי אותה, התחלתי לזרוק דברים מהארון, סגרתי את המזוודה - שי הגיעה אמרתי לאמא שלי: בואי תגידי שלום, תגיעי לשדה. אני נוסע לסין".
רונן קצב: "מגיעים לסין. אני שבוע שם בסין איתו, הוא לא ממהר לחתום. בודקים, מראים, אני יושב למו"מ - מעלה את החוזה עוד ועוד, הוא מקבל 20 אלף יורו לגול, הוא מקבל כל הופעה. הסינים אומרים: 'רונן, מה אתה רוצה מאיתנו? למה אתם לא חותמים? והוא במקביל מחכה למיץ'.
זהבי: "רציתי איפשהו שהוא יתקשר, יחייג, או ישלח הודעה - בוא נסדר את זה, עזוב".
קצב: "ירדנו ללובי, מיץ' מתקשר ואומר לו - 'ערן, חשבתי על הכל, אני לא מבטל את הביטוח'".
זהבי: "היתה לנו שיחה מאוד מאוד קשה, שלימים אני מתחרט עליה בעיקרון כי אנחנו חברים מאוד מאוד טובים. היה בינינו קשר, הייתי יכול להגיד הכל והם היו יודעים להכיל אותי, ואני ידעתי להכיל וידענו שזה ביזנס. מבין אותו מצד אחד, מצד שני היה לי מאוד מאוד קשה לקבל את זה".
רונן קצב: "ערן באותו רגע קיבל עצבים, קדימה עולים - איפה הדף? טק טק טק - חתם. ואז הוא נעלם. חתמנו הכל, תמונות, ערן נעלם. מתחיל ללכת בין החדרים, נכנס לחדר - ערן ממרר בבכי, קרוע. בכי של כאב, שמחה, של שחרור של תסכול של הכל ביחד.
זהבי: "היו שלושה שבועות של אפ אנד דאון, הפרידה ממכבי היתה מאוד מאוד קשה. אני יודע שלמיץ' יש מערך שיקולים שלוקח בחשבון מועדון שלם, לא רק שחקן ספציפי. כן, היה גם את עניין הביטוח, אבל האמת היא שזו היתה הצעה שקשה מאוד לסרב לה".