אחרי ההפסד הכואב לפולין ולפני המשחק נגד בלגיה, המשחק של נבחרת ישראל מול צרפת נראה כמו משחק "שאפשר להקריב". כזה שבו המאמן אריאל בית הלחמי יכול לשתף את הסגל הרחב, לתת לכוכבים הגדולים - אבדיה, מדר, גינת וסורקין - לנוח, לקראת המשחק שיכריע את גורל השלב הבא. וכך אכן היה - עד שמשהו השתנה.
כי לפתע, נבחרת ישראל גילתה שאפשר לעשות משהו גדול יותר. הפער מול הצרפתים הצטמצם, בית הלחמי זיהה את ההזדמנות - ואז זה היה הזמן של הכוכבים לזרוח. אבדיה התעופף, מדר צלף, גינת נתן את הנשמה - והנבחרת רשמה את אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה. על סיפור המשחק שייחרט לעד (וקצת על קריוקי) - בכתבה מתוך "חדשות הספורט"