מחוץ לתחרות: לאן נעלם אריאל הרוש?

בגיל 37, שוער העבר לא פרש רשמית - אבל בונה את היום שאחרי הקריירה. פותח קריירה עסקית, עובד רבות על הגוף שלו - ונכון לעכשיו, לא רואה דרך חזרה לכדורגל. מבט פנימה

Getting your Trinity Audio player ready...

(מתוך חשבון האינסטגרם של אריאל הרוש)

הקריירה של אריאל הרוש, כמעט תמיד, התקיימה בתוך רעש. השוער שגדל בבית"ר ירושלים והפך לשוער הבכיר שלה, עבר דרך פרשת הצ'צ'נים והמחלוקת עם חלקים מהקהל - ומשם המשיך לקריירה ארוכה ורצופת נדודים, שהגיעה עד ארבע קבוצות מחו"ל, כולל ספרטה רוטרדם והירנביין מהולנד.

אבל בגיל 37, הרעש הגדול נקטע. הרוש אמנם לא הודיע רשמית על פרישה מכדורגל, אבל כרגע נמצא מחוץ למשחק. אחרי ששוחרר ממ.ס. אשדוד בסוף העונה שעברה, הרוש זכה למספר הצעות - אך נכון לעכשיו, מסרב לכולן - וגם הסיכוי שיחזור בעתיד לכדורגל, נראה היום רחוק מאוד.

המיקוד העיקרי של הרוש היום נמצא בעולם העסקים. הוא פתח חברת השקעות בשוק ההון, יחד עם חבר שלימד אותו השקעות לפני שש שנים. השניים התחברו, ומאז עובדים יחד. "פתחתי קרן גידור", הוא אמר בראיון ל"5 באוויר" באוגוסט 2025. "אני עובד על זה חמש שנים, גם על השקעות בנדל"ן. תמיד רציתי את זה, הסתכלתי על היום שלאחר הכדורגל".

"רציתי תמיד לדעת מה אעשה אחר כך, לשם כרגע אני הולך. שחקנים עושים הרבה כסף בגיל צעיר ולא חושבים על זה, חיים את חיי התהילה ומבזבזים הון על מותגים, מכוניות, בילויים, כל הדברים האלה. בסופו של דבר בסוף הקריירה אתה מנסה להבין מה עכשיו. כשאתה מגיע ליום שאחרי הפרישה אתה מתחיל לחשוב. צריך לחסוך, להשקיע בצורה חכמה ונבונה כי הקריירה נגמרת מהר".

חוץ מזה, הרוש עובד רבות על הגוף שלו - בעונה שעברה הוא השתקם מפציעה בכתף, מה שגרם לו לא לשחק מאז סוף ינואר. הרוש מתאמן רבות בחדר הכושר, ולדעת חבריו עלה רבות במסת השריר - דבר שמשתלב היטב עם הגנים שלו. "עברתי הרבה פציעות - גב, ברך, שתי כתפיים", אמר הרוש בראיון על מצבו הפיזי. "יש דברים שלא תלויים בנו. עשיתי הכל בקריירה שלי, הייתי הכי מקצוען שאפשר. יש דברים שגדולים וחזקים מאיתנו, זה מה שקרה".

"כנגד כל זה, קמתי, התעשתתי ולא ויתרתי אף פעם. המשכתי להילחם, לפעמים הגוף אומר שקשה לו. היום אני בסדר גמור, אבל כמעט חצי שנה לא התאמנתי אימון כדורגל. אני לא מרגיש מה שהרגשתי כששיחקתי באופן רציף".

לא התאמן כבר חודשים. אריאל הרוש (מאור אלקסלסי)

באותו ראיון בתחילת העונה, הרוש גם רמז על סוף הדרך: "הסיכוי שאחזור לכדורגל לא גבוה במיוחד. התחלתי את מחנה האימונים עם שלוש קופסאות קטאפלאם, כדור חזק מאוד. גמרתי אותו בעשרה ימים. אף אחד לא ידע את זה. עברתי הרבה זריקות בכתף, הרבה מאוד הליכים רפואיים. הייתה טעות, ועוד טעות, ועוד טעות. לא זיהיתי את עצמי".

"עבדתי קשה באימונים, היו אימונים שנאלצתי להחמיץ. הבנתי את זה ואמרתי לאלון חזן: 'תקשיב. אני לא יודע אם אצליח למשוך ברמה שאני שווה עד סוף העונה. אולי תביאו עוד שוער בכיר'. הם הביאו את (קארול) נימצ'יסקי, שוער מקצוען שעזר לנו (למ.ס. אשדוד) להישאר בליגה. אמרתי לעצמי שאני צריך לטפל בעצמי". וכך, הוא אכן עשה.

ההחלטה לפרוש, כידוע, היא החלטה קשה מנשוא - והרוש בשלב זה לא מקבל החלטות נמהרות וגם נוח לו אחרי קריירה ארוכה במקומות הכי גדולים שיש, להיות רחוק מאור הזרקורים. אבל בינתיים, הוא בונה את היום שאחרי הקריירה - ונותר רק לראות מתי והאם תהיה גם שורה תחתונה לקריירה המפוארת והסוערת שלו.