כבר שש שנים עברו מאז שטאריק בלאק התעופף מעל לטבעות בשכונת יד אליהו, ועדיין, עד היום - נדמה שמכבי תל אביב מתגעגעת לסנטר כמוהו. האמריקאי האדיר בחר לעזוב את ה-NBA ולהגיע לראשונה לאירופה למדים הצהובים של התל אביבים, והפך בשנתיים שלו בישראל לבן בית אהוב במיוחד בהיכל, במה שהסתיים עם תחושת פספוס והחמצה אדירה עם קטיעתה של עונת הקורונה ב-2019/2020 ובזמן שהוא וחבריו מרכיבים את אחת החבורות הלוהטות ביבשת.
כעת, לאחר שאת העונה הנוכחית פתח ללא קבוצה אך עדיין לא הודיע בצורה רשמית על פרישה - בלאק התיישב לראיון מיוחד עם ערוץ הספורט. בחלק א' של הראיון, מספר בלאק על החיים החדשים והקריירה החדשה אליה יצא לדרך בהשראתו של קובי בראיינט. בנוסף, הוא נזכר בחוויה בארץ ומספר על היחס של העולם לישראל על פי ראות עיניו.
מה אתה עושה היום? מה המיקוד המרכזי שלך?
"אני מרוכז בלעבור מהפרקט לחיים שאחרי הכדורסל. עזבתי את וילרבאן בשנה שעברה, הייתה לנו עונה נהדרת ואהבתי להיות שם. עכשיו אני בתהליך מעבר לעולם הנדל״ן המסחרי, בעיקר בתחום המולטי פמילי, כלומר בנייני מגורים מרובי יחידות. באופן יותר ספציפי, אני בוחן פיתוח פרויקטים ואפשרות לפעול גם בלוס אנג'לס. אני עובד לקראת המטרה הזאת. בנוסף, יש לי גם קשרים עם סטארטאפים שנמצאים בשלב מוקדם של צמיחה, חיבורים לקרנות השקעה ולגורמים שפועלים בתחום הזה. אני מחלק את הזמן שלי בין העולמות האלה ומנסה לצמוח בהם".
למה בעצם לא הודעת רשמית שפרשת?
"כי אני עדיין מקבל שיחות. יש עדיין עניין מכמה מקומות. אני ואשתי מדברים על זה... אני עדיין יכול לשחק, לא מאוחר מדי לחתום. היו מקומות שפנו אלינו וישבנו ואמרנו 'אחי, זה יכול להיות ממש כיף'. בשלב הזה, עבורי ועבור אשתי, מה שמשנה זה גם החוויות שמסביב לכדורסל, וכשמקבלים הזדמנויות ברמה הגבוהה אז זה משפיע על החוויה מסביב, ואנחנו עדיין לא בטוחים אם הפרק הזה נגמר".
מה המילה 'מכבי' אומרת לך?
"הרבה מאוד. מוקדם יותר היום דיברתי עם קורי היגינס, על התקופה שהייתה לי במכבי. אני נזכר בתקופה ההיא עם חברים ומשפחה - אני תמיד מדבר על מכבי ועל כמה שהתקופה הזאת הייתה מיוחדת. זו אחת הקבוצות הכי טובות ששיחקתי בהן. גם אחרי שהקורונה עצרה את העונה ונפצעתי, הקשרים נשארו. אני עדיין מדבר עם סקוטי ווילבקין, עם אותלו האנטר, עם קווינסי אייסי. אנחנו בקשר, זה לא קורה תמיד בכדורסל. גם כשדני אבדיה נכנס לאולסטאר שלחתי לו הודעה לברך אותו. גם יצרתי איתו קשר בקיץ בעקבות הטרייד ששלח אותו לפורטלנד. אנחנו קהילה שלמה, הרבה אנשים שאני עדיין מחובר אליהם מהתקופה ההיא, זה מראה כמה הקבוצה הזאת הייתה מיוחדת".
היית אומר שישראל שינתה אותך כבן אדם?
"כן. יותר מכל המקומות שהייתי בהם - שבע שנים מעבר לים, שש מדינות, שתי קבוצות NBA, שני קולג'ים, מעולם לא חוויתי תחושת קהילה כמו בישראל. ארוחות שבת, חגיגות פסח, זה נגע בי ובמשפחה שלי עמוק. אנחנו עדיין מדברים על שבתות ומנסים לשחזר את התחושה הזאת גם היום. יש משהו עמוק מאוד בקהילתיות, לא רק בישראל אלא גם בקהילות יהודיות בעולם, זה ממש חלק מהתרבות שלכם".
“תמיד מדבר על מכבי“ (אלן שיבר)
מה ידעת על ישראל לפני שהגעת לכאן?
"זו אולי לא התשובה הכי נכונה, אבל הייתי די בור לגבי באזור. ברור שידעתי משהו, אבל מעט מאוד. בראש שלי זה לא היה כזה: 'אוקיי, יש שם סכסוכים שקורים כל הזמן וצריך לפחד על הביטחון האישי שלך', אבל זה לא היה ככה בכלל. זה היה יותר: 'אני רוצה לנסוע לישראל, בנאדם!'. ובמיוחד עם האמונה שלי, ישראל זה המקום ללכת אליו. כמו שאתה לומד על רומא ואז נוסע לרומא, אתה לומד על היוונים ואז נוסע לאתונה, אז אני קורא את התנ״ך, ואני יכול באמת לנסוע לישראל. בשלב מסוים במסע שלי זה פשוט התחבר לי ואמרתי שאני הולך לראות בעיניים שלי, ללכת במקומות שאני קורא עליהם, להעריך את האנשים, להעריך את הארץ. בשבילי זה היה כל כך פשוט".
כאחד שהיה כאן, מה אנשים מחוץ לישראל לא מבינים על ישראל?
"זו שאלה מאוד עמוקה, יש לה שני צדדים - יש את מה שהיה לפני ה-7 באוקטובר ויש את מה שהיה אחרי. אלו שתי שיחות שונות לגמרי. לפני שזה קרה, אף פעם לא שמעתי מישהו אומר לא ללכת לישראל, אבל אחרי זה הכל נעשה מאוד פוליטי. זה כבר לא עניין של ביטחון, אלא שאלה של איפה אתה עומד בסכסוך ובאיזה צד אתה".
אתה לא מסתיר את האהבה שלך לישראל, זה סיבך אותך בעבר?
"אני לא יודע אם אנשים מפחדים ממני בגלל הגודל והנוכחות שלי, או שפשוט מעריכים את הכנות שלי, אבל אני תומך בישראל בצורה בלתי מתנצלת. אני אומר את זה לאנשים בצורה ברורה: אני אוהב את ישראל, בלי להתנצל ובלי הסתייגויות. אני כן מבין שיש סכסוך. אני מבין שזו תקופה קשה, שיש כאן מורכבות וכובד. אני לא מתעלם מזה. אבל אני גם חושב שהרבה אנשים מדברים על דברים שאין להם מושג בהם. יש פה היסטוריה עמוקה, עם נרטיבים שונים, שרוב האנשים לא חיו אותם ולא היו חלק מהם".
"אני גם מספר לאנשים על דברים שקרו בעבר שישראל לא הגיבה עליהם כמו שהיא מגיבה היום, סיפורים שרוב האנשים בכלל לא שמעו. יש פה הקשר רחב יותר. ישבתי גם בשולחנות ערב בישראל עם אנשי צה"ל ואנשים שהיו חלק מהצבא בהיסטוריה הזו. שמעתי שיחות פנימיות על הקמת המדינה, על התהליכים שקרו אז, ואפילו אנשים מתוך המערכת אמרו: 'אולי היינו יכולים לעשות את זה אחרת, אולי משהו היה יכול להתבצע בצורה טובה יותר'. הדברים האלה מורכבים ורב־שכבתיים. הייתי בישראל שנתיים, אבל זו לא ההיסטוריה שלי ולא אוכל להבין אותה עד הסוף, אני גם מבין שזה לא נכון לצפות בחדשות ולהתחיל לדבר. אני חושב שבעולם של היום אנשים מרגישים יותר מדי בנוח לדבר על דברים מהר ולא לחשוב מעבר על המורכבויות והקונפליקטים של ישראל והמדינות מסביבה. בחלקים שונים בעולם דברים כאלה קורים בגלל התקשורת, מוכרים נרטיביים וכותרות. התרגלנו לרשתות החברתיות ואנחנו פשוט מדברים מהר, הופכים משהו לסיפור".
“תומך בישראל בצורה בלתי מתנצלת“ (אלן שיבר)
בוא נחזור לקריירה הנוכחית שלך בהשקעות ובנדל"ן - הבנתי שבדיעבד גם לקובי בראיינט היה חלק מסוים בזה
"הוא השפיע עליי כן זה לא רק בכדורסל, זה גם בתחומים אחרים - הוא השפיע עליי. הוא לימד אותי להבין איך כסף עובד, איך הוא נע בעולם הפיננסים, בתעשיות השונות... דיברנו על איך לעבוד עם יועצים פיננסים, להבין השקעות, מה זה אומר בכלל ללמוד על זה. זה משהו שחוויתי איתו, כשהייתי איתו באירועים. פעם היינו בלאס וגאס, הוא בא ואמר לי להביא חליפה. הגענו לאולם גדול ופגשנו את סגן הנשיא של פפסי ואנשים אחרים. הוא הסביר לי על פיתוח המותג BodyArmor (שבו השקיע בראיינט), פשוט ישבתי וצפיתי איך הוא מנהל את האירוע ואיך הוא עובד עם האנשים. זה היה מדהים".
"מהמסע הזה התחלתי את המסע שלי בעולם ההשקעות. למדתי על השקעות, תהליכי בדיקת נאותות, מה עושה השקעה טובה או רעה. אז קניתי את הבית הראשון שלי, מכרתי והשקעתי בכמה בתים, למדתי לבדוק את המספרים והחישובים. אחר כך התחלתי כבר להשקיע בסטארטאפים ואז גם בקרנות. עד היום אני ממשיך ללמוד מהיזמים, לראות את ההיגיון בהשקעות שלהן ולבחון את הבחירות שלי. כך התחיל המסע שלי בתחום הזה".
איך היה הקשר שלך ושל קובי?
"היה לנו קשר נהדר, לא באמת הצלחנו לבנות הרבה ביחד בשנה הראשונה שלי בלייקרס, הוא היה פצוע ועבר ניתוח קצת אחרי שהגעתי, אבל בשנה השנייה בילינו הרבה זמן איכות ביחד. שאלתי אותו דברים אישיים, רק רציתי שילמד אותי דברים. הוא כנראה העריך את האומץ שלי. כשנסענו ביחד בילינו הרבה זמן זה עם זה. הוא לימד אותי גם על המגרש וגם איך להסתכל על המשחק. נפצעתי במהלך התקופה במכבי וקיבלתי הזדמנות לראות אותו בעקבות זאת. חזרתי לארצות הברית להחלמה ונפגשתי איתו שבוע לפני שהוא נפטר, זו הייתה מתנה. זו הייתה הזדמנות חד פעמית בצורה הכי מפורשת של המילה, כי שבוע לאחר מכן הוא כבר לא היה איתנו. אם זה לא היה קורה כך, לא הייתי מקבל את ההזדמנות הזו. זה רגע שאקח איתי לנצח".
“קובי השפיע עליי לא רק בכדורסל“ (GETTY)
איפה נפגשתם? השלמתם פערים?
"ב-Mamba's Academy, הוא התאמן איתי שם. אני החלמתי ועבדתי שם, ולא ידעתי שהוא גם יגיע. פשוט הלכתי לראות מה קורה, ואז המאמן שלי אמר לי שקובי נמצא בצד השני אז הלכתי אליו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו מאז הפרישה, וזו הפכה להיות הפעם האחרונה שאראה אותו. הוא עקב אחרי מה שאני עושה, הוא אמר לי: 'אני גאה בך, אני רואה אותך עכשיו, אני גם יודע שיש לך ילד'. זה היה מרגש, הוא עקב אחרי חיי גם אחרי שעזבתי את הלייקרס. הוא היה גאה בי, בגישה שלי, ובדרך שעשיתי בקריירה שלי. אני בניתי קריירה ממקום שלא היה בו דבר, וקובי העריך את זה, הוא אמר לי את זה. קיבלתי הזדמנות להגיד לו פנים אל פנים שאני מעריך אותו על כל מה שלימד אותי ועל ההשראה שהוא היה בשבילי".
התאונה בה מצא את מותו תפסה את מכבי באמצע דרבי, איפה היא תפסה אותך?
"הייתי בבית של אמא שלי, היה מפגש משפחתי והתחלתי לקבל הודעות על זה - בהתחלה פשוט לא האמנתי. אחרי בערך שעה הטלפון צלצל כבר בלי הפסקה עם שיחות והודעות, אז הבנתי שזה נכון, זה היה קשה מאוד. לא רציתי לדבר על זה עם אחרים, רק רציתי להתאבל בפרטיות בבית שלי".
*בחלק ב' של הראיון, שיפורסם ביום חמישי הקרוב, נזכר בלאק בתקופה במכבי תל אביב, סיפר על השיחה שלא ישכח עם דני אבדיה הצעיר על ה-NBA, חזה כמה רחוק הישראלי יכול להגיע במסע שלו והתייחס להפיכת שותפו לשעבר במכבי תל אביב, אלייז'ה בראיינט, לכוכב יורוליג במדי הפועל תל אביב*