הוריו ברחו מהנאצים והניף את גביע האלופות

רינוס ישראל, אגדת פיינורד, נולד ב-1942. סבו היהודי נרצח בשואה, אך הוריו סירבו לדבר על מה שעבר עליהם במהלך השנים האלה. מתוך הטראומה הזאת צמח אחד השחקנים הקשוחים בתולדות המדינה, קפטן של מועדון עם קהל אנטישמי. זהו סיפורו

Getting your Trinity Audio player ready...

Rolls Press/Popperfoto via Getty Images/Getty Images

מי שמכיר את ההיסטוריה של הכדורגל ההולנדי מכיר את רינוס ישראל. "איירון רינוס" נחשב לאחד הסמלים הגדולים ביותר של פיינורד, מי שהניף את גביע אירופה לאלופות ב-1970. בשנים הגדולות ביותר שידע הכדורגל ההולנדי מעולם הוא נבחר פעמיים לשחקן השנה, בדיוק באמצע השיא של יוהאן קרויף.

ישראל, שנפטר אשתקד בגיל 83, עבר הרבה. היו לו לא פחות מ-219 הופעות במדי פיינורד, 47 הופעות במדי נבחרת הולנד הגדולה וקריירה מרשימה שהמשיכה עד גיל 40, נתון בלתי נתפס למי שנולד בתקופה בה הולנד כונתה "ממלכת ארצות השפלה".

למרות שמו, ישראל לא היה יהודי. סביו היה יהודי, אך אמו ויתרה על יהדותה. למרות זאת, זה לא מנע מהנאצים לרדוף את הוריו ואף את רינוס עצמו, בתור מי שנולד ב-1942 מעט לאחר נקודת האמצע של מלחמת העולם השנייה.

רינוס ישראל נולד בתור מרינוס דויד ישראל ב-1942, בנם של עובד הבניין אנדראס ישראל ורבקה ישראל-רנס. שני הוריו שרדו את השואה, כאשר משני הצדדים סביו היו יהודיים. "כמעט ולא דיברו על השואה בבית", סיפרו בהולנד. "ההורים של רינוס ניסו להסתיר את הרקע היהודי שלהם".

במשך ימיו הגדולים של ישראל כשחקן שורשיו היהודיים נשארו אנונימיים, ייתכן שבהשפעת הקהל הקשה של פיינורד באותן שנים. הוא עצמו גדל בפלורדרופ, שכונת פועלים באמסטרדם שהוקמה בתחילת המאה ה-20. לשם ההשוואה, השכונה נמצאת במרחק של כ-7 קילומטרים מביתה של אנה פרנק ז"ל.

מעל 105 אלף מיהודי הולנד נרצחו במלחמת העולם השנייה. לפי חוקי הגזע הנאציים, כל אדם שהוא דור שני או שלישי ליהודי נתפס ככזה, במה שהוביל לסכנת חיים מיידית גם למשפחתו של ישראל. כ-80 אלף יהודים חיו באמסטרדם, והיא הייתה הראשונה שנכבשה בידי השלטון הנאצי אחרי קרבות של ארבעה מים. עשרות יהודים התאבדו לאחר מכן. מה עבר על משפחת ישראל? לא ברור.

שני הוריו שרדו את השואה, אך סירבו לדבר במשך שנים על מה שקרה בתקופת השלטון הנאצי או על מעשיהם. הרבה לאחר פרישתו, ישראל סיפר ש"קראו לי על שם סבי היהודי. שמי האמצעי הוא דויד. סבי ואחיו סבלו במלחמה, הוא מת במהלכה אך לא נרצח בשואה. לא הכרתי אותו את את אחיו. ביקרתי נציגים מהקהילה היודית, ואמרתי להם שאני לא יהודי. אמרתי להם שאם הייתי יהודי, לא הייתי מתבייש בזה". לפי המידע הקיים באתר יד ושם, מרכז המידע המקיף על השואה, אדם בשם דויד ריינס ישראל נשלח לאושוויץ במהלך 1942.

קריירה מרשימה כמאמן (VI Images via Getty Images)

הוריו של ישראל כמעט ולא סיפרו על סבו או על אחיו. השואה הייתה טאבו גדול, וזה עבר גם לישראל עצמו. הוא נתפס כאדם קשוח וקשה כמאמן בהולנד הצעירה, פיינורד, נבחרת גאנה ואינספור תחנות אחרות בקריירה מרשימה של 30 שנה. השקט של הוריו רחוק מסיפורי הגבורה שאנחנו מכירים מהשואה, ואולי עיצב את חייו. ישראל עצמו, ככל הנראה, ברח גם כן מהשלטון הנאצי כילד.

ישראל נתפס כאחד השחקנים הקשוחים בתולדות הכדורגל ההולנדי, זה שנכנס בשחקנים באגרסיביות. הוא פרץ דווקא במדי פיינורד, קבוצה שמתמודדת במשך שנים עם סטיגמה של קהל אנטישמי (אך זאת בה שיחק במשך מספר עונות אופיר מרציאנו הישראלי). כשנשאלו על כך מספר פעמים, האוהדים של פיינורד ניסו להסביר שהם לא בעד אנטישמיות, אלא נגד אייאקס ה"היהודית". האנטישמיות היא פועל יוצא.

אפשר להאמין להסבר הזה? תלוי את מי אתם שואלים. הסתירה הזאת אולי מתחברת לקריירה המופרעת של ישראל, קריירה מלאת סתירות. כדורגלן יהודי שנולד באמסטרדם, הוסלל לעבודות בכביש והצליח למצוא את עצמו דווקא אצל היריבה הגדולה פיינורד. "גרזן" עם משחק אגרסיבי שנבחר פעמיים לכדורגלן השנה דווקא בשנים של יוהאן קרויף, יוהאן ניסקנס ופיט קייזר. מי שהוריו ברחו מהנאצים, ניסו להסתיר את שמם ועדיין התגאו בשם "ישראל".

אין תשובה אחת לסתירות האלה, וכבר לא נוכל לשאול את "איירון רינוס" עצמו שנפטר בשנה שעברה. אפשר אולי למצוא בסיפור החיים המופרע שלו, מי שעבר כל כך הרבה ויצא מזה מנצח פעם אחר פעם, עדות לסיפור של כולנו אחרי השואה או אחרי טבח השבעה באוקטובר - מנסים לפגוע בנו פעם אחר פעם, אבל החיים ממשיכים. ככל שיענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.