יורוליג 2025/2026
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 אולימפיאקוס 37 25 12 253
2 ולנסיה 37 24 13 165
3 ריאל מדריד 37 23 14 165
4 הפועל תל אביב 37 23 14 138
5 פנרבחצ`ה 37 23 14 48
6 ז`לגיריס 37 22 15 173
7 הכוכב האדום בלגרד 37 21 16 63
8 פנאתינייקוס 37 21 16 51
9 מונאקו 37 21 16 115
10 ברצלונה 37 20 17 -6
11 דובאי 37 19 18 9
12 מכבי תל אביב 37 18 19 -96
13 באיירן מינכן 37 17 20 -79
14 ארמאני מילאנו 37 17 20 -39
15 פריז 37 15 22 -28
16 פרטיזן בלגרד 37 15 22 -202
17 באסקוניה 37 13 24 -150
18 וירטוס בולוניה 37 13 24 -179
19 אנדולו אפס 37 12 25 -125
20 וילרבאן 37 8 29 -276
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

העונה הטובה ביותר של ישראלי ביורוליג

רומן סורקין ומכבי ת"א עומדים לעלות למשחק ה-38 והאחרון של העונה מול וירטוס, כשהישראלי עם 13.6 נק' למשחק ביעילות נאה. מההשוואה להלפרין ואליהו, דרך היעילות ועד החוליה החסרה

רועי ויינברג
רועי ויינברג   16.04.26 - 15:00
Getting your Trinity Audio player ready...
מכבי תל אביב תעלה היום (חמישי) למשחק ה-38 והאחרון של עונת היורוליג שלה. עוד יגיע הזמן לסיכומים המקיפים על כל העונה, עונה מורכבת מצד הצהובים. מצד אחד, היא מסתיימת בתחושת החמצה. מצד שני, מי חלם בכלל שהיא תגיע עד לכאן? הצהובים היו במאזן 10:3 בתחילת העונה, במה שהוביל לכך שעודד קטש כמעט ופוטר מתפקידו. בסופו של דבר הקבוצה חיברה רצף ניצחונות ובנתה מומנטום נדיר, אך שלושה הפסדים רצופים הובילו לכך שהיא נשארה מחוץ ליורוליג.

הצהובים עומדים לסיים עונה בת 38 משחקים עם שורה ארוכה של פציעות, שחקנים שלא הטביעו חותם (זוכרים את אורוש טריפונוביץ'?) ובעיקר שינויי ביתיות. הם היו במאזן 0:6 בהיכל מנורה מבטחים, 6:5 ב'בית' בסרביה ו-12:7 בחוץ. אם איפה לונדברג היה שם מתחילת העונה, אם הם היו בהיכל מתחילת העונה, יכול להיות שזה היה נראה אחרת. "אם" לא מעניין אותנו במיוחד. מה שכן מעניין הוא המספרים בפועל, ולפחות במקרה של שחקן אחד - מדובר בעונה יוצאת דופן.

זהו לא אחר מרומן סורקין, שעומד לסיים הערב (חמישי) את אחת העונות האישיות הטובות ביותר של ישראלי ביורוליג. סורקין פוגש את וירטוס בולוניה הקורסת, קבוצה שהפסידה בשמונת המשחקים האחרונים שלה במפעל ופיטרה לאחרונה את דושקו איבנוביץ' האגדי. המספרים מוכיחים - מדובר באחת העונות הטובות ביותר, אם לא הטובה ביותר, אי פעם.
הישראלי הטוב בתולדות היורוליג?
סורקין קלע 13.6 נקודות למשחק (57.2% ל-2 ב-7.7 ניסיונות, 34.1% ל-2.5 ניסיונות ל-3, 81.6% מהעונשין) עם 4.3 ריבאונדי התקפה, 1.7 בהתקפה ו-1.8 אסיסטים. הוא פתח ב-34 משחקים, וקלע בספרות כפולות ב-29 מתוכם, עקביות מרשימה בטח בעונה כל כך ארוכה. שיאן הנקודות לעונה אחת היה ונשאר ליאור אליהו, פרשן ערוץ הספורט שקלע 14 נקודות למשחק ב-62.4% מהשדה ב-2009/10.

קשה להשוות. המספרים של אליהו היו מרשימים יותר בכמות דקות גבוהה יותר (26:48 לעומת 22:54), אך זה היה לפני עידן הליגה. אליהו שיחק ב-16 משחקי יורוליג באותה עונה, כולל שניים מול אבלינו, שניים מול ציבונה זאגרב ושניים מול לה מאן. היו לו משחקים גדולים מאוד, כולל 20 נקודות מול ריאל מדריד. 

העונה הגדולה באמת של אליהו כשחקן מכבי ת"א הייתה כנראה 2010/11, בה קלע 10.9 נקודות למשחק בקבוצה שהגיעה עד לגמר, כולל 12 נקודות ב-12 דקות מול פנאתינייקוס בהפסד 78:70 לפנאתינייקוס של ז'ליקו אוברדוביץ' ודימטריס איטודיס. במבחן ההצלחה הקבוצתית מדובר בעונה טובה יותר, וכך גם 2013/14 של דיוויד בלו, המתאזרח שקלע 10.1 נקודות עם 40.6% מחוץ לקשת בעונת הזכייה ביורוליג. נציין כמובם גם את יותם הלפרין, שקלע 13.9 נקודות למשחק ביורוליג ב-2005/06

העונה של סורקין שונה, כאמור בשל ההבדל החד בשיטת היורוליג. הוא פגש כל אחת ואחת מ-19 הקבוצות האחרות במפעל, שיחק בכל המשחקים של מכבי ת"א עד כה והציג עקביות מרשימה במיוחד. הוא קלע בספרות כפולות ב-11 משחקים (ו-14 מ-15), עד לתצוגה המזעזעת של הצהובים מול פריז בה סיים עם אפס נקודות בלבד. בעיקר, סורקין נראה כמו שחקן שמסוגל לעשות הכל על הפרקט.
יעילות, יעילות, יעילות
נכון לעת כתיבת שורות אלה, לפני המחזור ה-38 והאחרון, סורקין במקום ה-29 ביורוליג בנקודות למשחק עם 13.6. הוא עושה את זה ביעילות מרשימה, מה שמתבטא במדד הטרו שוטינג - המדד שמחשב זריקות מ-2 בתור כאלה ששוות שתי נקודות, שלשות ככאלה ששוות שלוש וגם זריקות עונשין. סורקין עושה כן ב-59.6% משוקלל, מעל 13 מ-29 השחקנים שלפניו.

זה לא רק שסורקין מגיע לכמות נקודות נאה, הוא עושה את זה בצורה יעילה (ויציבה) באופן משכנע. 13.6 נקודות למשחק עשויות להרגיש בתור כמות כמעט ממוצעת למי שרגילים לעולם ה-NBA, אבל בתוך עולם היורוליג והמעמד המשתנה המעמד שלו כמעט קונצנזוס. גם כשהוא פתח כפאוור פורוורד לצד מרסיו סנטוס, גם כשהוא עלה מהספסל - סורקין עשה את שלו.

סורקין קיבל לא מעט דקות לצד תמיר בלאט, שבעצמו רשם עונה לא רעה בכלל, אבל היה מעניין לראות לאן הוא היה מגיע לצד רכז מוכח נוסף, לצד או במקום בלאט. הגיוון של סורקין כבר עכשיו בולט, בטח בהשוואה לעונה הקודמת. זה מתחבר בין היתר לקליעה של סורקין, מה שהוביל לביקורת בשנה שעברה על "רכות" ויותר מדי זריקות מחוץ לקשת.

כ-24% מהזריקות של סורקין השנה הגיעו מחוץ לקשת, כשראינו לא מעט מהלכים של פיק-נ'-פופ (חסימה ויציאה לזריקה) או קאץ' אנד שוט. ברגע שסורקין יכול להתרומם בנוחות לזריקה מהמיד ריינג' או מקשת השלוש, אחרי פעולה טובה וכשהוא נשאר פנוי, זה מוביל לזריקות טובות. 

במקביל, נשאר הנשק המרכזי ביותר של סורקין - הפוסט-אפ. הגבוה של מכבי ת"א לא מפחד לקחת את הכדור עם הגב לסל מול שחקנים נמוכים ממנו או לאחר ריבאונד התקפה, אלמנט נוסף במשחק ההתקפי של סורקין ואחד שלא מוערך דיו. ראינו אותו קולע ב-3 מ-4 מהשלוש בהפסד המרגיז לבאסקוניה, ולוקח ארבעה ריבאונדי התקפה מול פנאתינייקוס. מכבי כקבוצה מאמינה בתנועה של הגבוהים וביכולת לקחת ריבאונד התקפה, ומדובר בשני דברים שסורקין עושה ברמה הגבוהה ביותר.

ליאור אליהו עצמו הגדיר את סורקין בתור ה-4.5-5 הגדול ביותר שהיה כאן, עם מספרים שאינם מובנים מאליהם. "הוא לקח צעד קדימה בכל הקשור לאיום מחצי מרחק ומהשלוש", אמר לעמית ניר שלנו. "יש לו כל כך הרבה דרכים לייצר נקודות". לפחות בפן ההתקפי, מדובר באחד הסנטרים השלמים ביורוליג. אחד שרק מפינודו קבנגלה קלע יותר נקודות ממנו ערב המחזור ה-38.
החוליה החסרה
העניין סביב סורקין מהליגה הטובה בעולם, ה-NBA, עלה וירד בשנים האחרונות. גם אם יש ביקורת על ההגנה שלו, הפוטנציאל כ"עוגן" התקפי ובעיקר כגבוה שיכול לקלוע מהשלוש הופך אותו לשחקן התקפה מוכן, כזה שיכול להוביל חמישיות שניות או לתת דקות משמעותיות מהספסל. בזמנו דווח כי נציגים מפילדלפיה וסקרמנטו, שתי קבוצות שהחתימו שחקנים בינלאומיים בשנים האחרונות, התלהבו ממנו אחרי אליפות אירופה בה קלע 31 נקודות (4 מ-7 מהשלוש) מול איסלנד ו-15 ב-2 מ-4 מחוץ לקשת מול יוון.

בכל זאת, נראה שיש חתיכה חסרה אחת במשחק של הסנטר בן ה-29 שלא מפסיק להתקדם משנה לשנה - מסירה, ובפרט מסירה ב"שורט-רול". אחד המונחים הטרנדיים ביותר בדיוני הכדורסל היום למעשה מתאר מצב בו הגבוה מתגלגל אחרי חסימה, יורד לאזור קו העונשין, תופס את הכדור ומשם מוסר לשחקן אחר שב"תנופה" פנימה. בהתחשב ביכולת של סורקין לשנות את הדרך בה הגנה מתגוננת מולו, דגש על יכולת המסירה יפתח אפשרויות חדשות למכבי ת"א.

הוא לא מוסר רע. 1.8 אס' על 1.1 איב' לשחקן שלוקח כל כך הרבה בהתקפה הם לא נתון רע, וקיבלנו הצצה לזה בשני המשחקים מול קובאן ומול וירטוס בולוניה בתחילת העונה, כשבכל אחד מהם הוא מסר שישה אסיסטים ואיבד פעם אחת. נגד באיירן, בניצחון הדרמטי בהיכל, היו לו שבעה אסיסטים על איבוד אחד.

זאת אחת הנקודות המעניינות במשחק מול וירטוס בולוניה, "משחק לפרוטוקול" מבחינת משמעות טבלאית וכזה בו מכבי ת"א תוכל לעבוד על עוד אלמנטים לפני המשך העונה בליגה. ברגע שהכדור גם בידיים של סורקין, דבר לא טיפוסי בשיטה של עודד קטש אליה התרגלנו בשנים האחרונות, יהיה יותר קל לשחקנים כמו איפה לונדברג, לוני ווקר וג'ף דאוטין המושמץ לנוע בלעדיו ולתפוס את ההגנה לא מוכנה. 

זה לא אומר שסורקין צריך בהכרח להפוך לניקולה יוקיץ' או אלפרן שנגון, סנטרים שמניעים את ההתקפה, וגם לא לניקולה וויצ'יץ'. מצב בו יש לו 3-4 אסיסטים למשחק ובעיקר את היכולת לאיים כמניע כדור מהנקודה הזאת תפתח עוד אפשרויות להתקפה המרתקת של מכבי. הבעיות של הצהובים לא היו בצד ההתקפי לכל אורך העונה, וכאן עלולים לעלות סימני שאלה בקשר לתקרה של קבוצה לה אין סנטר הגנתי אמיתי (עם כל הכבוד לסורקין, מרסיו סנטוס ולדקות המועטות של זאק הנקינס), אך שינוי קטן יכול להעלות את התקרה של הקבוצה לרמה אחרת.
-->