לאחר שבכל שלוש העונות הראשונות שלה בליגת העל לנשים סיימה כסגנית של מ.ס קרית גת, העונה הפועל קטמון ירושלים עשתה זאת ובגדול. קבוצת הנשים של המועדון מהבירה, שהוקמה רק בעונת 2020-21, דהרה כל הדרך לאליפות היסטורית, ומרשימה במיוחד. בראיון מיוחד לאתר הרשמי של המועדון, סיפר המנהל המקצועי ליאור חוג'ה על הדרך המיוחדת לצלחת הראשונה, וגם על התוכניות והמטרות לעתיד.
"האוהדים, חברי העמותה, רואים את התוצר הסופי: האם זכינו באליפות עם הנשים? האם עלינו ליגה בנוער?", פתח חוג'ה את דבריו. "אני מסתכל על זה כמובן בפרספקטיבה קצת יותר רחבה – פיתוח שחקנים ושחקניות, עבודה בהתאם לתוכניות שהגדרנו - ואני יכול להגיד שיש הרבה דברים שאנחנו צריכים לשנות ולשפר, גם אחרי ההישגים שרשמנו העונה. לא נסתפק עכשיו בקופי-פייסט וננוח על זרי הדפנה. בקבוצת הנשים למשל יש נהלי עבודה שאנחנו צריכים להדק, להתמודד יותר טוב עם משברים, ועוד. נשפר בהתאם".
מהצד זו באמת היתה עונה קרובה לשלמות. במה בעצם היא היתה שונה מאחורי הקלעים מעונות עברו?
"הצלחנו לשנות את הנרטיב של הקבוצה והליגה. זו ההצלחה של המאמן צח שמרוני והצוות. הקבוצה פיתחה העונה גאוות יחידה מטורפת, השחקניות התייחסו לכל משחק כמו למשימה לפיצוח. גם במשחקים קשים היה להן ביטחון שהכדור ייכנס בדקה ה-80, ואם לא - אז בדקה ה-90 או ה-95. שמנו דגש על אחריות אישית; למשל רחל כבר לא קפטנית חצי-חצי, היא ה-קפטנית. הגדרנו גבולות מאוד ברורים, השחקניות הפנימו וחשבו פעמיים לפני שהיו מתעצבנות בחילוף, או לא מתאמנות ב-100%.
הן שמו את הקבוצה והמטרה לפני האגו, לקחו אחריות בצורה יוצאת דופן וזה חולל שינוי. האימונים התנהלו אחרת לגמרי – רצינות, דיוק בכל תרגיל, הקשבה לכל פרט בוידאו, בלי עיגולי פינות. לא הסתכלנו על קרית גת או חדרה שבנו סגל שאמרו שירוץ לאליפות, הקפדנו על המדיניות שלנו - הקבוצה שמתאמנת הכי חזק ומתייחסת לכדורגל בצורה הכי מקצוענית".
על הסגל, שהיה דווקא קצר יותר מבעבר אמר: "נכון, לא היה עומק בסגל כמו שהורגלנו אליו, ולשחקניות נאמר בצורה ברורה ש'אין להן לאן לברוח'. לפני שנה היתה רוטציה עם 4-5 שחקניות על הספסל שיכלו לפתוח בכל קבוצה אחרת. השנה, שחקניות ידעו שהן לא יכולות לזייף אימונים ושלפעמים הן צריכות לעלות לשחק גם אם כואב. גם חברתית היה שינוי, בעיקר בגלל שינוי התמהיל של הזרות. הבאנו זרות שרוצות קריירה של מקצוענית באירופה, והן הביאו איתן מקצוענות שהשפיעה על השאר".
לא חששת ללכת על מאמן חסר ניסיון?
"כן, וגם השחקניות העלו חשש מסוים. אני אשקר אם אגיד שלא היו לנו עוד אופציות לפני שבחרנו בצח שמרוני להובלה. אבל מרגע שהסברנו לו לאן אנחנו רוצים לקחת את הקבוצה וראינו שהוא הבין את האחריות ואת השינויים הנדרשים, כבר לא חששתי".
חוג`ה, “הבאנו זרות שרוצות קריירה של מקצוענית באירופה“ (באדיבות הפועל ירושלים)
עד העונה סמדר כהן הבקיעה שני שערי ליגה בעונה, איך את 25/26 היא סיימה עם 28?
"זה היופי. סמדר היתה מאוד מתוסכלת בסוף העונה הקודמת ורצתה לצאת בהשאלה לרעננה. בשיחה איתה אמרתי לה: "תמשיכי לעבוד קשה, תהיי מפוקסת, את תתפוצצי". עם יד על הלב - לא האמנתי שזה יקרה ברמה כזו. מאז שהצטרפה אלינו בגיל 15 חיכינו לרגע בו תהיה החלוצה הטובה בארץ, היא תמיד היתה סקוררית בנערות, אבל בבוגרות זה משחק אחר. לא היה דבר יחיד שגרם לשינוי אצלה, אלא שילוב של עבודה עם הצוות המקצועי, בראשות צח ואלכס, על כל האספקטים של המשחק שלה - טקטית, טכנית, מנטלית ופיזית".
הימור נוסף היה ללכת על שתי בלמיות צעירות. "כשבנינו את הסגל, אחרי ירידת התקציב בקיץ שעבר, ידעתי שצריך לעשות ויתורים ואחת ההחלטות הקשות היתה לוותר על בלמית זרה, שינוי מהותי אצלנו", הוסיף חוג'ה. "הסגל נבנה עם רעיון להביא צעירות שיכולות להתפוצץ, ותמר ליפסיקס ומיה שביל הוכיחו עצמן כחלק מההגנה הטובה בליגה. זה מראה לי עד כמה הצוות עשה השנה עבודה טובה בקידום השחקניות. אגב, זה תקף גם לוותיקות. בכל מקרה, נמשיך להביא ישראליות לפני פריצה".
מה נדרש כדי שמחלקת הנערות תייצר שחקניות כאלה?
"יש לנו בעיה גיאוגרפית מאוד קשה, כי היצע השחקניות הצעירות בעיר מאוד מצומצם. אם רעננה מביאה ליום איתור מאה שחקניות אנחנו בקושי מצליחים להביא עשרות בודדות. אנחנו לא יכולים להביא נערה בת 14-15 מחוץ לעיר. הן כן יבואו אלינו בגיל 16.5."
על התוכניות לעונה הבאה: "קודם כל, היעדים יהיו לעבור סיבוב במוקדמות ליגת האלופות, ולהתמודד על כל התארים בארץ. התקציב שלנו יגדל, והשחקניות שעשו התקדמות גדולה העונה ישתדרגו. לכולן היו מענקי אליפות. כמו שכבר פורסם, החתמנו כבר את רוב הסגל. אם נצרף שחקניות מקומיות הן יהיו כאמור צעירות מבטיחות, מקצועניות, שהן ואנחנו רואים בהן פוטנציאל ארוך טווח. לא נפזר כספים".