אחד הסיפורים הגדולים של המונדיאל הזה הוא האמריקאים: נבחרת ארצות הברית, אחת המארחות, היא גם אחת מנבחרות הכדורגל המרשימות שמשחקות במונדיאל 2026. הבחורים של מאוריסיו פוצ'טינו ניצחו את פרגוואי ואוסטרליה, והבטיחו את מקומם בשלב הנוק אאוט - אליו הם יגיעו מהמקום הראשון בבית.
ואחת הסיבות לכך היא גם הקהל האמריקאי - שממלא את היציעים ודוחף את הנבחרת שלו בהתלהבות גדולה. רגע גדול שלהם קרה בסיום המשחק ביום שישי נגד אוסטרליה, כאשר למעלה מ-60 אלף איש שאגו שיר שהפך להמנון של הנבחרת - "Country Roads, Take Me Home, To The Place I Belong".
"זה היה אחד מרגעי השיא של הטורניר הזה", ציין הקשר סבסטיאן ברהאלטר, בראיון ל"SI". לשיר את זה יחד, זה הרגיש כל כך אמריקאי וכשהחבר'ה בקבוצה שרו, זה היה ממש מגניב".
מדובר בשיר שכתב זמר הפולק האמריקני ג'ון דנבר ב-1971 - שהוציא לאור 33 אלבומי אולפן במשך יותר מ-31 שנות קריירה. "Country Roads, Take Me Home" נחשב על ידי רבים ללהיט הגדול בקריירה שלו - וגם לשיר שמנוגן רבות באירועי ספורט, בין היתר באוניברסיטת מערב וירג'יניה (המדינה שמוזכרת בשיר).
אגב, זו חלק מיוזמה של פיפ"א - שביקשה מכל נבחרת במונדיאל לבחור "שיר ניצחון משלה". אגב, ארה"ב שקלה להשתמש ב"Sweet Caroline" של הזמר ניל דיימונד - אך בסופו של דבר בחרה אחרת, מכיוון שאנגליה כבר מאוד מזוהה עם השיר הזה. אגב, לאנגלים היה שיר נוסף שאותו הם ניגנו לאחר הניצחון מול קרואטיה - "Wonderwall" של להקת "אואזיס", שהוביל לאחד הרגעים המרגשים בטורניר.
בכל מקרה, השיר המרגש של דנבר - 55 שנים לאחר שנכתב, קיבל חיים חדשים ביציעי המונדיאל - והאמריקאים יקוו לשיר אותו עוד פעמים רבות. עד שאולי, הגביע יישאר בבית.