הפילוסוף הצרפתי הדגול ז`אן-פול סארטר טען לפני כמעט 100 שנים כי האדם הוא זה שקובע את גורלו, ולא הסביבה מכתיבה לו. אם היה סארטר עדיין חי, ורואה איך התנהל המשחק של נבחרת הטריקולור שלו אתמול (שישי) מול נורבגיה, אולי היה משליך לפח את כל התיאוריה האקזיסטנציאליסטית שלו ומגבש דעות אחרות.כי צרפת ממש לא קבעה את גורלה שלה. במשך כמעט שמונה חודשים, מאז הגרלת שלב הבתים של המונדיאל אי שם בדצמבר 2025, כל אוהד כדורגל הקיף בעיגול את המפגש המבטיח בין סגנית אלופת העולם לכוח העולה מסקנדינביה ובין שניים מהשחקנים הטובים והקטלניים בעולם היום, קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד. ואז, שעה קלה לפני המשחק, נורבגיה החליטה לקבוע גורלות, את שלה ואת של צרפת. ההרכב של המאמן סטאלה סולבאקן, שכלל עשרה שינויים מתוך ה-11 שגברו על סנגל בתחילת השבוע, כולל השארתו של הולאנד על הספסל, הבהיר שהנורבגים, שכבר הבטיחו עלייה, מוותרים מראש על ההתמודדות בבוסטון ושולחים את צרפת לראשות הבית. המשמעות המרכזית הייתה שבמקום להילחם על המקום הראשון, נורבגיה בחרה במסלול שיפגיש אותה עם חוף השנהב ואז אולי עם ברזיל בשמינית הגמר, ושלחה את צרפת להתמודד נגד שבדיה ואחריה כנראה גרמניה.המשמעות המיידית יותר הייתה שהנורבגים לא רק קבעו את הגורל של עצמם ושל צרפת עם ההרכב הזה שנשלח לחטוף 4:1, אלא בעיקר מנעו מאיתנו הזדמנות אמיתית להבין עד כמה חזקה כרגע הנבחרת של דידייה דשאן (שבכלל לא היה על הקווים אתמול בגלל מות אימו). יש להודות, צרפת כנראה הייתה מתמודדת בהצלחה גם עם ההרכב החזק ביותר של נורבגיה. הולאנד אמר את זה כבר אחרי הניצחון על סנגל, והסטטיסטיקה המופרעת של אמבפה: 14 ניצחונות ב-15 משחקי מונדיאל בהם עלה בהרכב (פלוס התיקו בגמר הקודם מול ארגנטינה) אומרת הכל ועדיין, קשה היה שלא להביט על ההצגה הצרפתית בניצוחו של עוסמאן דמבלה ולא להתבאס קצת על מה שנמנע מאיתנו. ומה יגיד מי ששילם 2,000 דולר על כרטיס למשחק הזה... אז כדי להבין מה צרפת, ששיחקה בהילוך שני כל שלב הבתים ועדיין פירקה שלוש יריבות עם מאזן מושלם ויחס שערים 2:10, יכולה לספק כשהיא כן תעלה הילוך, נצטרך לחכות עוד כמה ימים, עד למפגש מול שבדיה. לעומת זאת, זה ממש לא המצב אצל אלופת אירופה ספרד, שלפחות כרגע צריכה להיות מאוד מודאגת.הגליץ` במשחק הראשון מול כף ורדה היה נורת האזהרה הראשונה, אבל לאור העובדה שלה רוחה עלתה למשחק ההוא בלי לאמין ימאל ובלי ניקו וויליאמס, עוד אפשר היה לסלוח. ביום ראשון זה כבר נראה קצת יותר טוב עם ה-0:4 על ערב הסעודית, אך קשה לומר שמדובר במשוכה גבוהה מדי. בלילה בין שישי לשבת, ספרד חזרה שני צעדים אחורה.המשחק מול אורוגוואי היה קשה לצפייה (ופה הוא התחיל בשמונה בערב. רחמים על מי שקם בישראל בשלוש בלילה). נכון, הספרדים ידעו מה הם צריכים להשיג, והם עשו את המינימום הנדרש כדי להשיג את זה. ונכון, האצטדיון בגוואדלחרה מאתגר (6 שערים ב-4 המשחקים שנערכו שם, ותודה לאל שסיימנו איתו), אבל כל זה לא מצדיק הופעה אנמית שכללה בעיטה אחת למסגרת, בעיטה של אלכס באנה, שבלי עזרתו האדיבה פלוס של פרננדו מוסלרה בטורניר אימים לא הייתה נכנסת בחיים. לצד צרפת, שכאמור עוד לא נתקלה ביריבה שהכריחה אותה להוציא מעצמה את המיטב, ספרד הייתה לפני המונדיאל המועמדת הגדולה השנייה לזכייה. לפי סכנויות ההימורים, היא עדיין כזו, קצת מעל ארגנטינה ואנגליה, אבל לפחות כרגע היא לא מזכירה בכלום את הנבחרת שגברה בזו אחר זו אחר זו על גרמניה, צרפת ואנגליה כדי לזכות ביורו האחרון.אז מה צריך להיות רף הפאניקה? קיים, אבל לא בשמיים. ספרד השיגה את המקום הראשון בבית די בקלות, והמאני טיים שלה מתחיל רק עכשיו. היא גם קיבלה הגרלה די נוחה – אוסטריה או אלג`יריה בשלב הבא, ואז גאנה, קרואטיה או קולומביה (אלא אם פורטוגל/אנגליה יפלו למקום השני בבית שלהן). מצד שני, בטוח שבנבחרת עוד זוכרים היטב איך נפלו בשני המונדיאלים האחרונים כבר במשחק הנוקאאוט הראשון שלהם אחרי הופעות מזעזעות נגד רוסיה ומרוקו, כך שזה הרגע להתעורר.השלב הראשון, בגלל הגדלת המונדיאל, התנהל די בעצלתיים והנבחרות קיבלו לא מעט ימי מנוחה בין משחקים. עכשיו הקצב מתחיל לעלות וצרפת תפתח את הנוקאאוט שלה כבר ביום שלישי (ספרד בכל זאת קיבלה עוד כמה ימי מנוחה). זו הנקודה בה הסגלים העמוקים של הנבחרות האלו אמורים להתחיל להשפיע. לצרפת יש כמות בלתי סבירה של שחקנים איכותיים שיכולים לעלות מהספסל וספרד רק מעט מאחוריה, אבל בשורה התחתונה הכל יהיה תלוי כמו תמיד בכוכבים: אמבפה שעשה מספרים נהדרים בשלב הבתים כמעט בלי להתאמץ (4 שערים ו-2 בישולים) וימאל, שעוד לא ממש הופיע לטורניר הזה.אם הכל יסתדר, השניים האלו במסלול התנגשות לחצי הגמר בדאלאס. ותודה לנורבגיה, שהחליטה על זה עבור כולנו.