ב-26 ביוני 2016, לפני קצת יותר מ-10 שנים, ליאו מסי חווה את אחד הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלו. וזה קרה באצטדיון מט לייף בניו ג'רזי, שבו הוא ישחק הערב (ראשון) בגמר המונדיאל מול ספרד.
ארגנטינה הפסידה באותו יום בגמר הקופה אמריקה לצ'ילה בדו קרב פנדלים – כשמסי הוא זה שמחמיץ את הפנדל הראשון. זה היה גמר שלישי ברציפות בתוך שנתיים שמסי וארגנטינה מפסידים, אחרי ההפסד לגרמניה בגמר מונדיאל 2014 ולצ'ילה בגמר קופה אמריקה 2015.
כמה דקות לאחר סיום המשחק, וכשהדמעות עדיין בעיניו, מסי התייצב בפני המצלמות והמיקרופונים והדהים כשאמר: "הדבר הראשון שעולה לי לראש – שזה נגמר, דרכי בנבחרת הסתיימה. היו לי ארבעה גמרים. ניסיתי. זה מה שרציתי יותר מכל, אבל זה לא הסתדר. אני חושב שזה נגמר. כך אני מרגיש עכשיו. זה עצוב מאוד. החמצתי את הפנדל וזהו. זה הכי טוב לכולם, בשבילי ובשביל כולם. הרבה אנשים רוצים בזה. הם לא מסתפקים בהגעה לגמר וכך גם אנחנו. הפסדנו שוב בפנדלים. אני מאוד מתוסכל מזה כי הפנדל שלי יכול היה לשנות הכל".
מסי היה אז יומיים אחרי יום ההולדת ה-29 שלו. בברצלונה הוא היה בשיאו, אבל מבחינת נבחרת ארגנטינה הוא נחשב לאכזבה ענקית, אחרי שבעה כישלונות רצופים. מסי היה אז אחרי שלושה מונדיאלים לא מוצלחים (2006, 2010 ו-2014) ועוד ארבעה טורנירים של קופה אמריקה, שבשלושה מהם הפסיד בגמר – ב-2007 מול ברזיל, ב-2015 ו-2016 לצ'ילה. בנוסף היה הכישלון הצורב ב-2011, כשארגנטינה אירחה את הטורניר.
מסי הרגיש אז, לפני 10 שנים ב"מיקס-זון" של האצטדיון בניו ג'רזי, שאחרי כל כך הרבה כישלונות ואכזבות, שגורלו נחרץ: בברצלונה הוא יזכה בכל התארים האפשריים וייחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם, אם לא הטוב ביותר – אבל בנבחרת הלאומית אין לו סיכוי. למזלו האישי ולמזלה של נבחרת ארגנטינה, הלחץ הציבורי שהופעל עליו לחזור בו מהפרישה, עבד.
ב-12 באוגוסט, כשבועיים לאחר ההצהרה שהוא לא ישחק יותר במדי האלביסלסטה, מסי אישר שהוא התחרט. "מחשבות רבות עברו בראשי ביום הגמר ושקלתי ברצינות לפרוש. אבל אני אוהב את המדינה שלי ואת החולצה הזאת יותר מדי. אני מודע לבעיות שקיימות בכדורגל הארגנטינאי ואני לא רוצה ליצור עוד. אני לא רוצה לגרום נזק. תמיד ניסיתי לתרום ולעזור בכל דרך אפשרית, צריך לתקן דברים רבים בכדורגל הארגנטינאי, אבל אני מעדיף לעשות זאת על המגרש ולא למתוח ביקורת מבחוץ".
מסי חזר לנבחרת לקראת מוקדמות מונדיאל 2018 – שגם הוא כזכור הסתיים באכזבה, עם ההפסד בשמינית הגמר לצרפת. אבל השנים הבאות הביאו את השינוי, את ההצלחות ואת הגאולה. ארגנטינה ניצחה את ברזיל בגמר קופה 2021 במרקאנה, התואר הראשון מזה 28 שנה. ואחרי שהקרח נשבר, ארגנטינה ומסי לא עצרו. הם זכו בגביע העולם ב-2022, בקופה אמריקה 2024 וכעת הם רחוקים 90 או 120 דקות מזכייה בתואר רביעי ברציפות – וגביע עולם שני "בק טו בק" – מה שלא קרה מאז שברזיל זכתה במונדיאל ב-1958 וב-1962 – לפני 64 שנים.
אז נכון, אצטדיון מט לייף זכור בהקשר של מסי בעיקר בשל הודעת הפרישה הדרמטית לפני 10 שנים. אבל באצטדיון הזה הוא גם רשם את אחד ממשחקיו הגדולים ביותר, בקריירה שכוללת 206 משחקים ו-125 שערים במדים הלאומיים. זה קרה ב-9 ביוני 2012, במשחק ידידות בין ארגנטינה וברזיל, שתי היריבות הגדולות. מסי כבש שלושער מרהיב, כולל שער ניצחון מדהים בדקה ה-84, אחרי סלאלום מחצי המגרש. זה היה השלושער השני שלו במדי הנבחרת (הראשון היה מול שוייץ כשלושה חודשים קודם לכן). במונדיאל 2026 מול אלג'יריה הוא רשם שלושער מספר 11.
ועכשיו מסי חוזר לאותו אצטדיון שממנו יש לו גם זיכרון נפלא ומרגש, אבל גם זיכרון אחד קשה וכואב. כל שנותר לראות זה איך יסתיים הביקור הנוכחי שלו באצטדיון מט לייף – והפעם במשחק הכי גדול שיש, גמר המונדיאל.