בכל עונה עוברים, באים, הולכים וחוזרים לכדורסל הישראלי זרים בכמות בלתי נתפסת. חלקם טובים, חלקם הופכים לחלק בלתי נפרד מישראל וחלקם, המעטים שבמעטים, תופסים מקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי. אחד מבין יחידי הסגולה הוא דונטה סמית`, הזר היחיד בתולדות הליגה שזכה בשתי אליפויות עם שתי קבוצות שאינן מכבי תל אביב - מכבי חיפה גרסת 2013, והפועל ירושלים בשנת 2015. סמית` חקק את שמו בתולדות הענף בישראל לפני יותר מעשור, ומאז הוא גם דאג להפוך לאגדה בוונצואלה שם השנה, בגיל 42, הוא לקח את האליפות השלישית שלו במדינה. "הוא הערפד של ונצואלה", הוכתר בתקשורת המקומית שם מגדירים אותו כאחד השחקנים הגדולים שאי פעם שיחקו בליגה המקומית. "דונטה סמית` הוא אגדה שעדיין בחיים מבחינתנו", מספר לערוץ הספורט העיתונאי הוונצואלני חורחה גונסאלס, "הוא ענק בוונצואלה, האישיות שלו, הכדורסל שלו והגישה שלו הפכו אותו לכזה. הוא אחד הגדולים שידענו".למעשה, הרומן של סמית` עם ונצואלה התחיל עוד לפני הרומן שלו עם ישראל, כאשר ב-2011 הוא הגיע למרינוס והוביל אותה לזכייה באליפות תוך שהוא מוכתר ל-MVP של הגמר. ב-2013 הוא גם קיבל דרכון ונצואלני ושיחק עם הנבחרת באליפות אמריקה ובהמשך הוא זכה באליפות גם עם טרוטמונדוס ב-2021. כעת כאמור, הוא הניף את התואר השלישי, והשני שלו עם מרינוס. הפעם, בניגוד לפעמיים הקודמות, הוא עשה את זה תוך שהוא נושא טייטל אחר לחלוטין - לא עוד הכוכב הגדול, דונטה סמית` הפך לדמות של כבוד שאמנם לא באמת בולטת על הפרקט, אבל בעלת משמעות גדולה בכל זאת. "כל אחד צריך לראות את עצמו ככוכב בתפקיד שלו", סיפר סמית` לאחרונה, "בין אם אתה רק מוחא כפיים, משחק 4 דקות, 10 דקות או 20 דקות. בשביל זה אני כאן ואני מודה על כך שסמכו עליי להגיע לכאן. אני הגעתי כדי לעזור לצעירים, להראות להם את הדרך, להראות להם איך להיות מקצוענים. התפקיד של הצעירים זה להיות צעירים ואנרגטיים, התפקיד של המבוגרים זה לשלוט במשחק וככה המשחק פשוט יותר". לאחר שרשם ממוצעים של 6.5 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים במהלך העונה הסדירה עם טרוטמונדוס, אליה הוא שייך, קיווה סמית` להמשיך עם קבוצתו כל הדרך אל התואר. אלא שבמהלך רבע הגמר נכנעה הקבוצה לגווקורייס, ובהתאם לחוקים המשונים של הליגה הוונצואלנית קיבל סמית` צ`אנס גדול לזכות באליפות בכל זאת. על פי תקנון הליגה, אחרי העונה הסדירה, אחרי רבע הגמר ואחרי חצי הגמר נערך "דראפט חיזוקים", ובמסגרתו כל אחת מהקבוצות שעדיין בחיים יכולה לבחור כל שחקן מבין אלו שכבר הודחו עם קבוצותיהם. אותם שחקנים, גם אם תחת חוזה, מצטרפים לקבוצה שבחרה בהם לתקופת הפלייאוף בלבד, וכך מרינוס (בה משחק גרגורי ורגאס, אקס אחר של מכבי חיפה) בחרה להשיב אליה את סמית` וזאת על אף שמשקלו המקצועי בשנים האחרונות רק הלך ופחת. בסך הכל, סמית` הספיק לשחק חמישה משחקים בפלייאוף עם מרינוס, וסיים עם ממוצעים של 2.6 נקודות, 1.4 ריבאונדים ו-0.8 אסיסטים ב-8:33 דקות בדרך לגביע."זה כל כך מיוחד עבורי. עברו 15 שנים מאז האליפות הקודמת שלי עם מרינוס, ואני משחק עם המספר 15", התרגש סמית` בחגיגות התואר בגיל 42, "אני מניח שאלוהים אומר לי כאן משהו. אני באמת לא יודע אם זה הסוף של הקריירה שלי, אבל אני אקח את האליפות הזאת איתי עד לקבר - אין לי בכלל ספק בזה". בניגוד לאישיות המוקצנת ולעתים קרובות לא ברורה שאנחנו זוכרים מתקופתו בישראל, בוונצואלה מחזיק סמית` בתדמית שונה לחלוטין. "הוא מנהיג ושחקן שעושה דברים שלא תמיד רואים בסטטיסטיקה", מספר שחקן העבר והעיתונאי בהווה גורה גרסיה לערוץ הספורט, "כשהוא הגיע לכאן לפני 15 שנה הוא היה כמו שחקן NBA, האוהדים ישר התאהבו בו. כיום הוא כבר לא בשיאו, אבל עדיין יכול לתרום המון גם על המגרש וגם מחוצה לו. הוא אחד הזרים הכי אהובים שהיו כאן מאז ומעולם".סמית` הפך את עצמו למותג של ממש בוונצואלה, ובזמן שהוא לא נעשה צעיר יותר, בתקשורת המקומית עסוקים רבות בשאלה האם ימשיך לשחק גם בגיל 43, או שינעל את הקריירה לאחר סגירת המעגל עם מרינוס. "ברור שאני חושב על הסוף", הודה בראיון במהלך חגיגות האליפות האחרונה, "מי שרוצה להשיג אותי כמאמן פשוט שיפנה אליי - יש לכם את המספר שלי, את האינסטגרם שלי, פשוט דברו איתי. רוצים שאהיה עוזר מאמן? דברו איתי".