בזמן שרוב קבוצות ליגת העל כבר חזרו לשגרת כדורגל מלאה, הפועל קריית שמונה עדיין נמצאת במקום אחר. לצד ההכנה המקצועית והרכש המעניין שביצעה הקיץ, הקבוצה של שי ברדה תארח הערב (שלישי) את מכבי חיפה למשחקה הראשון בגביע הטוטו - אך מעל הכל קיימת שאלה שמלווה את המועדון כבר כמעט שלוש שנים: מתי חוזרים הביתה?
נכון לכתיבת שורות אלה: האצטדיון העירוני בקריית שמונה עובר עבודות שיקום לאחר שנפגע קשות במטחי הרקטות במהלך 2024. נזק משמעותי נגרם למתחם האצטדיון ולחדרי ההלבשה, והעבודות להחזרת המגרש לכשירות עדיין נמשכות. למרות שבחודשים האחרונים הצפון נהנה מתקופה שקטה יותר מבחינה ביטחונית, במועדון עדיין נודדים ולצד אירוח משחקי הבית בנתניה, גם האימונים מתקיימים הרחק מהצפון, בבית הנבחרות בשפיים, לשם העתיק המועדון את פעילותו בעקבות המלחמה. עבור קבוצה אחרת זו אולי הייתה אי נוחות זמנית, אבל עבור קריית שמונה מדובר במציאות שנמשכת כבר שנים. השהות הארוכה במרכז הארץ גובה מהמועדון מחיר כלכלי כבד - הוצאות אירוח, נסיעות ולוגיסטיקה.
במועדון מתוסכלים מאוד מכל שבוע שבו הם לא חוזרים לצפון הארץ, ומנגד העירייה, שאחראית על שיקום המתקן, עדיין לא יודעת להצביע על תאריך שבו תוכל הקבוצה העירונית סוף סוף לחזור לשחק ולהתאמן בבית. וזה אולי הדבר הקשה ביותר לעיכול - שהמגרש עומד שם, העיר עומדת שם, האוהדים מחכים שם, אבל הכדורגל עדיין לא חזר.
"צריך להבין - האצטדיון הזה ישן מאוד. הבנייה שלו החלה עוד בשנות ה-80, והקונספט שלו פשוט מאוד ישן ולא מתאים למקובל כיום בליגת העל. לקחתי על עצמי לא רק לשקם אותו מנזקי המלחמה, אלא לשדרג אותו מהיסוד", מספר שאול גולדשטיין, הפרויקטור המרכזי לשיקום העיר וטיפול בנזקי המלחמה: "הגענו למצב שבו אנחנו רצים סביב הזנב של עצמנו. אחרי תקופה של עבודות היינו מוכנים כבר בפברואר 2026 לחזרה לקריית שמונה אחרי שיפוץ מקומי של הליקויים החשובים ביותר, ואז במוצאי שבת פרצה מערכה מול איראן, זה היה מתסכל ברמות כי הבנו שהחזרה תתעכב. הפוקוס עבר לעונת 2026/27, עברנו לשיפוץ הגדול ואנחנו עובדים על כל האצטדיון כדי להשמיש אותו למשחקים ממש בקרוב".
מה היקף הנזק הישיר שנגרם לאצטדיון במהלך הלחימה, ואיך מתמודדים איתו?
"האצטדיון ספג פגיעות ישירות וקשות במלחמה, כשבין היתר היציע המערבי נפגע בצורה קשה מאוד. רק העבודות לאיטום של היציע המערבי שנפגע במלחמה עלו יותר מ-5 מיליון שקלים. מדובר בשיקום מורכב מאוד, כי אנחנו לא רק מתקנים את נזקי ההרס של הלחימה אלא מנצלים את ההזדמנות כדי לחדש תשתיות שהיו מיושנות עוד לפני כן. בסבב האחרון מול איראן נפלה עוד רקטה בסביבת האצטדיון ועשתה נזק לתשתיות החשמל, גם זה עיכב אותנו".
ובכל זאת, כל כך הרבה זמן עבר מאז שנגרמו הנזקים במלחמה, אנשים מאבדים סבלנות והמועדון ממשיך לארח מחוץ לבית. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
"אנשים מבקרים ושואלים 'למה זה לא מוכן?', ואני מבין את זה, אבל אנחנו לא רוצים לעשות רק תפאורה או טיפול נקודתי שלא יחזיק מעמד הרבה זמן, אנחנו רוצים שהאצטדיון יעבור מתיחת פנים ויהיה טוב. קיבלנו רק 4 מיליון שקלים מהמדינה, דרך קול קורא של משרד הספורט. כפי שציינתי, רק האיטום של היציע המערבי שנפגע עלה מעל 5 מיליון שקל, הושקעו במתחם הרבה כספים של העירייה והרשויות המקומיות - למרות שהעירייה לא אמורה לשלם שקל".
חלק מהנזק שנגרם בעקבות ירי חיזבאללה במרץ האחרון
מה בדיוק נעשה בשטח במסגרת השיפוץ המקיף ומתי הקבוצה צפויה לחזור?
"השיפוץ התחיל לפני שמונה חודשים. מדובר באצטדיון של 5,500 מקומות ישיבה, ואנחנו מחדשים פה כמעט הכל. אטמנו יציעים והזמנו כיסאות חדשים מחו"ל, הספסלים מוחלפים, ואנחנו עובדים עכשיו על שדרוג השירותים. בנוסף, אנחנו בונים חדר הלבשה חדש בצד השני של האצטדיון כדי שלא נפריע לקבוצה להתנהל ברגע שתוכל לחזור לכאן. לגבי כר הדשא, החלפנו אותו והוא יהיה מוכן באמצע אוגוסט. אנחנו מקווים שבאמצע אוגוסט הקבוצה כבר תוכל לחזור לאימונים, הדשא מאוד תלוי במזג האוויר ונסיבות שלא קשורות רק אלינו. אנחנו עושים את המקסימום שזה יקרה כמה שיותר מהר, ומקווים שבתוך חודשיים-שלושה הקבוצה תוכל לחזור לאצטדיון הביתי שלה".
ועכשיו: דעתי האישית. בעונה שעברה הקבוצה הבטיחה הישארות מוקדמת במיוחד, אחרי פלייאוף תחתון מרשים ובכלל, לאורך כל העונה הציגה כדורגל לא אופייני לקבוצת תחתית בצל כל הנסיבות. בקריית שמונה לא רוצים שנרגיש שהם "מחפשים תירוצים", עד כדי כך שבריאיון שערכתי עם מאמן הקבוצה שי ברדה בסיום עונת 2025/26 הוא התעקש שהסיפור של הקבוצה שלו בעונה האחרונה זה לא "סרט מלחמה", אלא סיפור על קבוצה צעירה ששיחקה כדורגל התקפי ומלהיב על אף ולמרות הכל - "אז שלא תעשה לי מזה כותרת" אמר.
קריית שמונה מעולם לא ביקשה הנחות. גם בעונות הקשות ביותר היא ידעה לייצר כדורגל, להצמיח שחקנים ולהוכיח שהמרחק מהמרכז לא חייב להיות מכשול. למרות הכל, אי אפשר להתעלם מכך שכדורגל בלי בית הוא כדורגל שחסר בו משהו בסיסי ואסור לנו להתרגל למציאות הזו.