שתי קבוצות יעלו עוד מעט על הדשא בבוקרשט, בחיפוש אחר היסטוריה: הפועל באר שבע וסבאח מוצאות את עצמן, בקיץ 2026, עם הזדמנות להגיע בפעם הראשונה לליגת האלופות - החלום הגדול של כל מי שמשחק כדורגל בעולם. אנחנו, כמובן, נתמקד בבאר שבע - המועדון שכבר היה בעומק הליגה הלאומית, ועכשיו קרוב מאי פעם לפסגת הפסגות.
אבל יש לב"ש יריבה לא קלה - בדמותה של סבאח האזרית. גם המועדון הצעיר יחסית יגיע רעב מאוד לצמד המשחקים הללו - אחרי שהדיחו את אורהוס הדנית, וכשהם מגיעים עם אליפות היסטורית על הגב. ובתוך הסגל שלהם, גם שם אחד מוכר - שמו של קסנדר סברינה, ששיחק לפני שנתיים במכבי חיפה.
סברינה הגיע למכבי חיפה עם ציפיות גדולות בקיץ 2024. מיליון וחצי יורו שילמו הירוקים על שחקן הכנף הימני מקורסאו, שהגיע מפרטיזן בלגרד מסרביה. הוא אמור היה להיות זר בכיר, אבל מהר מאוד הוגדר כאכזבה - סברינה איבד את המקום בסגל כבר בדצמבר, סבל מפציעה וכשחזר לשחק - זה כבר היה אחרי שחיפה איבדה את הסיכוי להישגיות (ודווקא אז, בפלייאוף, הוא כבש ארבעה שערים והוסיף עוד בישול).
מאז, חיפה בעיקר חיפשה איך להיפטר ממנו. בעונה שעברה הוא הושאל לקאסה פיה מפורטוגל (ושם נדחק לחלוטין מהרוטציה - רק 11 הופעות ו-404 דקות בכל המסגרות, כולל 17 דקות בליגת העל במשחק של מכבי חיפה נגד ריינה לפני ששוחרר). סברינה מיעט לשחק בתחילת עונת 2025/26, והערך שלו ב"טרנספרמרקט" צנח - מ-1.2 מיליון יורו בקיץ 2025 - ל-600 אלף יורו בלבד כיום.
ואז, הגיע המעבר לסבאח. לכאורה, עוד חותמת על הצלילה העמוקה במעמד - אבל דווקא בנקודה הנמוכה הזו, סברינה החל להראות ניצוצות. הוא לא פתח בהרכב, ושיחק מעט מאוד בהתחלה - אבל לאט לאט ייצב לעצמו מקום של "סופר סאב"; שחקן שעולה מהספסל ויכול לשנות את המשחק.
סברינה. כישרון שהתממש (אלן שיבר)
מתוך ארבעת המשחקים האחרונים, סברינה היה מעורב בשער בשלושה; בישול נגד קופס במוקדמות הצ'מפיונס, שער נגד אורהוס ב-0:4 בסיבוב הקודם ושער נוסף ב-0:2 נגד קפאז בליגה. אנחנו בקושי באמצע אוגוסט, וסברינה כבר הספיק לעקוף את כמות השערים שכבש בכל העונה שעברה.
אז מה סוד הקסם? אולי דווקא ביכולת הצמצום. סברינה במכבי חיפה היה שחקן הרכב, אך בסבאח המאמן, ולאדס דמבראוסקאס, בחר לשנות לו תפקוד בתוך הקבוצה - אצלו הוא עלה בעיקר מהספסל, בחצי השעה האחרונה. ובאמת, בעיתונות באזרבייג'ן ציינו את המהירות שלו. בכתבה שנערכה לפני המשחק מול ב"ש, ציינו שם את סברינה בתור אחד השחקנים המהירים בקבוצה - ושהמהירות שלו תהווה יתרון מול ההגנה האיטית (לדבריהם) של ב"ש. כלומר, העובדה שסברינה נכנס מאוחר היא דווקא יתרון - כשהוא נכנס רענן מול הגנות עייפות, הוא יוכל להיות קלף סודי עבור האזרים.
ובעיקר, ההצלחה היחסית והשקטה של סברינה אולי גם אומרת משהו על האקלים הישראלי. בסופו של דבר, הוא שיחק כאן עונה אחת בלבד - ולא זכה לאורך רוח אמיתי. כבר מתחילת הדרך שלו במכבי חיפה, כמעט כל מהלך לא טוב נתקל בנחרות בוז. כל משחק לא טוב, כבר גרם לאנשים לשלוח אותו הביתה - וכך אכן קרה, בתום עונה אחת בלבד. הקלות שבה נהוג להספיד כאן שחקנים שהקליטה שלהם יותר איטית, ולא מביאים תוצאות מיידיות - גרמה לקבוצות להפסיד לא מעט שחקנים. לא ברור אם סברינה יהיה אחד מהם, אבל בהחלט ברור שהוא היה ראוי לקצת יותר הזדמנויות.
כי ההיסטוריה מלמדת שדווקא יכולת לקחת נשימה ולהמתין בשיפוטיות כלפי זרים, מוכיחה את עצמה. ווסלי פטאצ'י הוא הדוגמא הקלאסית והמדוברת - שחקן שאכזב בפתיחת העונה שלו במכבי תל אביב, עד שנמצא הרגע שבו הוא התחבר וזה נגמר בפריחה אדירה ובמכירה יוקרתית לאלקמאר. גם בריאן קרבאלי או ג'ונבוסקו קאלו בעונה החולפת בבית"ר ירושלים כבר הוגדרו כ"כישלון" באוגוסט - אבל במאי הם נחשבו להצלחה. לפעמים, היכולת של מערכת להכיל חוסר הצלחה רגעית בטווח הקצר, יכולה להביא הצלחה בטווח הארוך.
בטוויסט מוזר של ההיסטוריה, שחקן שלפני חודשים ספורים היה מנייה בצניחה - עשוי למצוא את עצמו בפסגת הכדורגל העולמי. זה היופי של הכדורגל - המשחק הכי מקרי והפכפך בעולם, יכול לקחת דמויות שנראו שוליות ולהפוך אותן למרכז העלילה. ברוכים הבאים למשחק של המקרה והטעות.
"איתי באמיתי אל תחפש מאה אחוז
בשבילי הכול נמצא או במקרה או בטעות
סיכוי שתגלה לפתע ים של משמעות
אם רק תקבל את המקרה והטעות"