בקיץ 2007 עלה מיגל ויטור עלה לקבוצת הבוגרים של בנפיקה. כמה שבועות לאחר מכן הבלם בן ה-18 הופתע כשקיבל את חולצת ההרכב, כאשר קבוצת הפאר הפורטוגלית התארחה אצל מילאן באצטדיון סן סירו במחזור הראשון של ליגת האלופות.
מיגל כבר היה בהרכב עוד לפני כן, בגומלין של הסיבוב המוקדם השלישי מול פ.צ. קופנהאגן, (כן, זה היה כל כך מזמן, עוד לפני שאופ"א הכניסה את סיבוב הפלייאוף...), אותה בנפיקה עברה עם שני נצחונות.
אבל עם כל הכבוד לקופנהאגן, מילאן הייתה אז אלופת אירופה, וזו הייתה ליגת האלופות, ולא המוקדמות. בהרכב של המאמן הצעיר קרלו אנצ'לוטי שיחקו בין היתר אלסנדרו נסטה, קלארנס סיידורף, אנדראה פירלו, ג'נארו גאטוזו, קאקה ופיליפו אינזאגי, מי שכבש כמה חודשים קודם לכן את שני השערים של מילאן בגמר ליגת האלופות מול ליברפול.
מיגל ויטור בן ה-18 היטיב לשחק, לצידם של הקפטן הוותיק רוי קושטה (היום נשיא בנפיקה) ואנחל די מריה, הכשרון הארגנטיני בן ה-19. אבל זה לא היה מספיק מול מילאן האימתנית, שניצחה 1:2. פירלו הבקיע בבעיטה חופשית נהדרת וקאקה כבש בבעיטת יעף וירטואוזית, אחרי בישול של המאסטרו פירלו.
19 שנים לאחר הבכורה המרגשת ההיא בסן סירו – האצטדיון שבו הבקיע שנים רבות לאחר מכן מול אינטר - מיגל ויטור רוצה לחזור לליגת האלופות, והפעם כשחקן הוותיק והמנוסה ביותר של הפועל באר שבע, כקפטן הקבוצה וכשחקן היחיד שיודע איך זה מרגיש באמת.
ויטור התחיל לא מכבר את העונה ה-11 שלו בהפועל באר שבע. הוא כבר מזמן הפך לאגדה מקומית, אחד מגדולי השחקנים ב-77 שנות המועדון הדרומי. הוא היה שם בהפסדים הכואבים מול סלטיק ומאריבור בפליי אוף, לפני 10 ו-9 שנים, ומקווה שהערב יצליח לעשות את התיקון ואת סגירת המעגל.
ויטור שיחק בליגת האלופות בחמישה משחקים. אחרי אותו משחק מול מילאן הוא רשם עוד ארבע הופעות בצ'מפיונס ליג, לפני 15 שנה.
המשחק הזכור ביותר מאותה תקופה היה ב-22 בנובמבר 2011, כשבנפיקה התארחה אצל מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. הקבוצה של המאמן ז'ורז'ה ז'זוס הייתה צריכה תיקו כדי להבטיח את העלייה לשמינית הגמר.
התוצאה הייתה 1:1 כאשר בדקה 58 הבלם והקפטן הברזילאי לואיזאו נפצע ובמקומו נכנס מיגל ויטור בן ה-22. דקה לאחר מכן הקבוצה של אלכס פרגוסון עלתה ליתרון 1:2 משער של דארן פלטשר. אבל כעבור שתי דקות פבלו איימאר הישווה ל-2:2.
מיגל רשם באותה עונה ארבע הופעות בליגת האלופות, כולן כמחליף, כאשר אלופת פורטוגל נעצרה רק ברבע הגמר מול צ'לסי (הוא לא שותף באותם שני משחקים). שנתיים לאחר מכן הוא עבר לפאוק סלוניקי היוונית, שלא הצליחה להעפיל לשלב הבתים, וב-2016 נחת בבאר שבע.
אגדה מקומית. ויטור חוגג את האליפות האחרונה עם ב“ש (צילום: דני מרון)
מיגל ויטור הוא שיאן ההופעות של הפועל באר שבע בגביעי אירופה: 58 משחקים וגם שלושה שערים – שכולם סייעו לרשום נצחונות. הראשון היה בסן סירו בניצחון 0:2 על אינטר ב-15 בספטמבר 2016, שהיה גם שערו הראשון במדי הקבוצה.
הבלם בן ה-37, שעבר כל כך הרבה פציעות, שכבר נראה היה שנמצא עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה, אחרי שאיבד בתחילת העונה שעברה את מקומו בהרכב, ואפילו שקל לעזוב, נראה במשחקים האחרונים כאילו הוריד שלוש או ארבע שנים מגילו הביולוגי.
ויטור הוא כבר מזמן "אחד משלנו", אחרי שהחליט לייצג את נבחרת ישראל. הוא ומשפחתו מרגישים הרבה יותר בבית בישראל מאשר בפורטוגל, מולדתו. כשהגיע לישראל היו לו שתי בנות קטנות. כאן נולדו לו ולאשתו טניה עוד שתי בנו ובן "ישראלים".
יש לו שלוש אליפויות ושלושה גביעים עם הפועל באר שבע. ושערו האחרון היה, כמה סמלי, בניצחון על מכבי ת"א בשלהי העונה שעברה, שהבטיח לקבוצה אליפות שישית בהיסטוריה, וראשונה אחרי בצורת של 8 שנים.
אז נכון, הוא כבר לא מהיר כפי שהיה בעבר, אבל הניסיון העצום שלו מחפה על כך בדרך כלל. ההשפעה שלו על הקבוצה היא עצומה, מעבר למנהיגות הטבעית.
זה לא מקרה שרבים משחקני הרכש שהצטרפו להפועל באר שבע בשנים האחרונות היו פורטוגלים או שהגיעו מהליגה בפורטוגל. כשהם יודעים שדמות כמו מיגל ויטור נמצאת בקבוצה, הרבה יותר קל להם להסכים להגיע לבירת הנגב. וכמה שיחות שכנוע שלו מעולם לא הזיקו.
זמן לסגור מעגל בבאקו. ויטור (צילום: אלן שיבר, באקו)
הערב הקפטן מיגל ויטור ישמע שוב את המנון ליגת האלופות מתנגן, הפעם באצטדיון טופיק בחראמוב בבאקו. הוא שמע אותו יותר מכל שחקן אחר בקבוצה, גם באותם ארבעה מפגשים לפני כעשור מול סלטיק ומאריבור כשכבר היה שחקן הפועל באר שבע, וגם שנים לפני כן, כשהיה בלם צעיר בתחילת הקריירה.
ובתור השחקן היחיד בקבוצה שכבר זכה לשחק בליגת האלופות האמיתית, מיגל ויטור ודאי יאמר היום לחבריו הצעירים בחדר ההלבשה, לפני העלייה למגרש בבאקו, שאת החוויה הזו אסור להם להחמיץ.