טבלת מלך השערים של ליגת העל לנוער לעונת 2016/17 כוללת שמות מוכרים. במקום הראשון אוסאמה חלאילה מבני סכנין עם 24, במקום השני תאי בריבו ממכבי פתח תקווה עם 21, במקום השלישי פה עומר באבו מרמת השרון (19) ובמקום הרביעי רותם חטואל מהפועל ק"ש (18).
טוב, רובם מוכרים. מי שסיים שלישי על הפודיום לא יחתום לימים במכבי ת"א, לא יקח גביע עם הפועל ב"ש ולא ישמש כחלוץ הראשון של נבחרת ישראל עם חוזה שמן ב-MLS. למעשה, הגמבי לא השאיר זכר בישראל מלבד אותה עונה, בערך.
אלא שבקיץ שקדם לאותה עונה, הוא נבחן במכבי חיפה במטרה לחזק את הקבוצה הצעירה של המועדון. בכרמל בחרו לוותר עליו, ולבסוף הוא נחת ברמה"ש. לצד קייס גאנם, הוא הוביל אותה לחצי גמר גביע המדינה וכאמור כבש 19 שערי ליגה. כעת, בגיל 27, הוא נמצא אולי בתקופה הטובה בקריירה שלו. הפעם, בבוגרים. | לידיעה על המבחנים שלו במכבי חיפה לחצו כאן
באבו הוא כבר לא אותו שחקן צעיר שעבר מתחת לרדאר של הכדורגל הישראלי. בעונת 2025/26 הוא כבש 14 שערי ליגה והוסיף שבעה בישולים ב-16 הופעות במדי פורטיס מבנגלדש. כן, אמנם לא הליגה הטובה בעולם (בלשון המעטה), אבל 21 מעורבויות בשערים ב-16 הופעות זה לא רע בכלל.
הוא סיים במקום השני הן בטבלת מלך השערים והן בזו של הבישולים. פורטיס עצמה, בה משחק גם אקס בני יהודה ג'וף גארייה, סיימה במקום השלישי עם 35 נקודות והגיעה למוקדמות גביע האתגר של ה-AFC. אבל כדי להבין איך הוא הגיע לשם, צריך לחזור הרבה לאחור - ולסיפור שהתחיל עוד לפני ישראל.
14 שערים ו-7 בישולים ב-16 הופעות (Fortis FC Ltd)
באבו נולד בבנג'ול, בירת גמביה וגדל בבנג'ול יונייטד. כבר כנער היה ברור שמדובר בכישרון חריג ביחס לגילו. באוגוסט 2014, כשהיה בן 15 בלבד, הוא הפך לגיבור של המועדון. בגמר הגביע הגמבי באבו עבר את השוער בדקה ה-87 וכבש את השער היחיד במשחק, שהעניק לבנג'ול את הגביע הראשון בתולדותיה. כן, הביא גביע בגיל 15. דיימנו את זה קורה כאן בישראל...
שנתיים לאחר מכן הוא כבר נחשב לאחד השחקנים הצעירים הבולטים במדינה. בתחילת 2016 התקשורת בגמביה תיארה אותו כאחד הכובשים הבולטים בליגה המקומית, ובמרץ אותה שנה הוא הוביל את טבלת הכובשים עם חמישה שערים ב-12 משחקים. במקביל הוא ענד את סרט הקפטן של נבחרת גמביה עד גיל 20 ואף כבש במוקדמות אליפות אפריקה.
מרמת השרון להיידוק ספליט
אחרי עונת הפריצה בנוער הישראלי, באבו הפך לשחקן חופשי וחזר לגמביה לקבוצה בשם סופרסטארס (זו לא טעות). אלא שבאוגוסט 2017 היידוק ספליט (17 אליפויות ו-16 גביעים) הודיעה על השאלתו כשהצטרף לקבוצת המילואים. עוד לפני שחתם הוא הספיק לשחק במשחק הכנה ולכבוש. אחרי עונה שבה הבקיע בקצב גבוה בישראל, המעבר לאחד המועדונים הגדולים בקרואטיה נראה כמו הצעד הראשון בדרך לקריירה אירופית משמעותית.
באבו מוצג בספליט על רקע ארון התארים (hajduk)
אלא שהפריצה לא הגיעה. באבו לא הצליח לפלס את דרכו לקבוצה הראשונה של היידוק והמשיך ב-2018 לדילה גורי הגאורגית, גם כן בהשאלה. גם שם הוא לא השאיר חותם משמעותי, ובתחילת 2019 המסלול שלו עשה סיבוב שלם: הוא חזר למקום שבו הכול התחיל בישראל - רמת השרון, רק שהפעם כבר לא כנער, אלא לקבוצת הבוגרים.
באבו השתלב בקבוצה הבוגרת בליגה הלאומית לצד שמות כמו שמעון אבוחצירא, בן רייכרט ואביב סלם תחת המאמן ירון הוכנבוים. בקדנציה השניה שלו שם הוא כבש שבעה שערים ובישל ארבעה נוספים ב-29 הופעות. אחד המשחקים הבולטים שלו היה מול הפועל פתח תקווה בעונת 2019/20, אז כבש פעמיים בדרך ל-1:4 לפני שהמלאבסים חזרו ל-4:4 עם 3 שערים מהדקה ה-82.
באבו חוגג עם רייכרט ואבוחצירא (נמרוד גליקמן)
כבש צמד (נמרוד גליקמן)
הרגע הגדול בישראל (נמרוד גליקמן)
בינואר 2020 הגיעה הזדמנות נוספת באירופה. לומל מהליגה השנייה בבלגיה צירפה אותו מרמת השרון, וכבר בתחילת הדרך כבש מול אוניון סן ז'ילואז. "אני מאוד שמח לכבוש את השער הראשון שלי בלומל", אמר לאחר המשחק לתקשורת בגמביה, "עכשיו אני מצפה לכבוש כמה שיותר עד לסיום העונה".
אלא שגם בלגיה לא הפכה לתחנה שבה הקריירה שלו התרוממה. הוא רשם 139 דקות ב-4 הופעות בלומל, ולאחר מכן המשיך לשבאב מוחמדיה במרוקו. בשלב הזה, אחרי היידוק, דילה גורי, רמת השרון, לומל ומרוקו, באבו כבר היה רחוק מאוד מהמעמד של אחד הכישרונות הבולטים בגמביה.
ואז הגיעה בנגלדש
באפריל 2023 הצטרף באבו לפורטיס, מועדון צעיר מדאקה שהוקם רק ב-2020. זו הייתה תחנה שאולי לא נראתה כמו שדרוג נוצץ בקריירה של שחקן שכבר עבר בקרואטיה ובבלגיה, אבל בפועל היא הפכה למקום שבו הצליח לבסס את עצמו יותר מבכל נקודה אחרת בקריירת הבוגרים שלו.
בעונת 2023/24 הוא כבש שישה שערי ליגה. בעונה שלאחר מכן כבר הגיע לשמונה והיה מלך השערים של הקבוצה. ואז הגיעה 2025/26. כבר במחזור הפתיחה של העונה הוא כבש צמד ב-0:2 על האלופה המכהנת מוחמדאן. הוא סיים את העונה כאמור עם 14 שערים ו-7 בישולים ב-16 הופעות בליגה.
מצא בית (Fortis FC Ltd)
לא מעט תארים אישיים (Fortis FC Ltd)
אבל ההשפעה שלו הייתה גדולה יותר מהמספרים האישיים. באבו הפך למספר 10 ולקפטן של הקבוצה והיה אחראי על רגע היסטורי. בחודש שעבר פורטיס עלתה למשחק מול מוראס יונייטד מקירגיזסטן במסגרת שלב המוקדמות של ליגת האתגר האסייתית. עבור המועדון הבנגלדשי זו הייתה הזדמנות לכתוב פרק חדש בתולדותיו.
בדקה ה-52 הגיע המהלך המכריע. באבו הכין את הכדור למוחמד איברהים, שכבש את ה-0:1. התוצאה נשמרה עד הסיום, ופורטיס העפילה לשלב הבתים של המפעל לראשונה בהיסטוריה שלה. הקריירה של פה עומר באבו כנראה לא התפתחה לכיוון שאנשים סביבו דמיינו. הוא לא הפך לכוכב בליגת העל, לא פרץ במדי היידוק ספליט וגם ההזדמנות בבלגיה הייתה קצרה.
במקרה שלו, המסלול עבר מגמר גביע בגמביה למבחנים במכבי חיפה, מ-19 שערים ברמת השרון לקרואטיה, מגאורגיה בחזרה לליגה הלאומית, משם לבלגיה, מרוקו ולבסוף לבנגלדש. דווקא שם, אלפי קילומטרים מהמקום שבו ניסה לראשונה להפוך לכדורגלן באירופה, הוא הפך לקפטן, לכוכב מקומי ולאחד השחקנים הבולטים בליגה, 10 שנים אחרי שנבחן בכרמל.