הכדורגל משתנה כל הזמן, ואיתו גם הספורטאים. בעידן של 2026 והפמליות שמקיפות כל שחקן, כדורגלנים (או ספורטאים בכלל) לא צריכים רק לבעוט בכדור. הם אנשי עסקים לכל דבר, חברה שלמה שמתבססת על כישרון במשחק של 11 על 11. היוזמות העסקיות השונות של ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ולברון ג`יימס עולות לכותרות בתדירות גבוהה, לעתים אף יותר ממה שהם עושים על המגרש.בשבוע האחרון ראינו צעד מרתק וחסר תקדים בתחום מכיוונו של קיליאן אמבפה. השחקן הצרפתי בן ה-27 בשיאו המקצועי, בשונה מרונאלדו או מסי, ולאחרונה הוא בחר לעזוב את נייק כדי לחתום ב-On, חברת הנעליים איתה מזוהה רוג`ר פדרר שנכנסה לראשונה לעסקי הכדורגל. תיירי הנרי מונה ל"דירקטור אוף פוטבול" שלה, במה שמאחד אותו עם פדרר לראשונה מאז הפרסומת המיתולוגית ההיא לג`ילט, רק שהפעם השניים בעמדה אחרת - הם מקבלים את ההחלטות.לפי פורבס, פדרר מחזיק ב-2.5% מ-On, כשהוא השקיע בה 50 מיליון דולר ב-2019, עוד כטניסאי פעיל. הקריסה הזמנית במנייתה הורידה אותו מסטטוס המיליארדר ביוני האחרון. הנרי משמש בתפקיד ניהולי, לפחות כלפי חוץ, כשהוא עבד בה במשך שנה וסייע בפיתוח של נעלי הכדורגל החדשות של החברה. הוא לחץ על אמבפה, חלוץ צרפתי גדול אחר, להצטרף אחרי 20 שנה בנייק.פרטי העסקה המלאים של אמבפה עם חברת הנעליים הצעירה, שהוקמה ב-2010 ונכנסת לראשונה לכדורגל, לא פורסמו באופן רשמי. אך החברה הודיעה כי אמבפה קיבל מניות כחלק ממנה. קשה לדמיין סיטואציה בה זה היה קורה בנייק של היום. הצעד הזה עשוי להיות שווה לאמבפה, שחקן שמרוויח 31.25 מיליון יורו נטו לעונה בריאל מדריד ומוערך בכ-200 מיליון יורו, הון תועפות.בודדים השחקנים בעולם להם יש את הכישרון או את המעמד של אמבפה, שחקנים שיכולים למכור נעליים נטו בזכות שמם. בעידן שאחרי מסי ורונאלדו, היחידים שמתקרבים לאמבפה הם לאמין ימאל, ויניסיוס, ארלינג הלאנד, ג`וד בלינגהאם וראפיניה, כשהוא גדול יותר מחלקם.ההשראה, כנראה, מגיעה מהספורטאי שמזוהה עם נייק יותר מכל אחד אחר - מייקל ג`פרי ג`ורדן. הספורטאי העשיר בהיסטוריה עשה את הונו מאחוזים מכל נעל אייר ג`ורדן שנמכרה, עד שג`ורדן הפך למותג פרטי בתוך נייק שמחתים ספורטאים בעצמו. ראינו בעבר ספורטאים גדולים הולכים אחרי הכסף הגדול לחברות נעליים קטנות, למשל כמו דווין ווייד ששיחק שנים עם נעליים של חברת לי-נינג הסינית, אך לא היה מדובר באחוזי בעלות.סטף קרי וטום בריידי נקטו במנגנון דומה כחלק מאנדר ארמור, אך הערך של המניות בשלב הזה שונה. On נכנסת לשוק חדש בהובלת אמבפה, בשונה מאנדר ארמור שכבר מכרה נעליים לשחקני כדורגל או פוטבול. דוגמאות אחרות, כמו של הארי קיין, כוללות "תמלוגים" על כל נעל שנמכרת ולא מניות של ממש בחברה. אמבפה, באופן עקיף, מוכר את הנעליים שלו בעצמו.עצם הנוכחות הזאת עשויה למשוך כוכבי על אחרים, במה שעשוי להיות שווה הון עתק ל-On על המגרש ומחוצה לו בתור חברה שנסחרת בבורסה. נייק החתימה את אמבפה בגיל תשע והעניקה לו מעמד לו זכו ספורטאים בודדים בעולם, כשמדובר באחת מחברות הנעליים הגדולות בתבל, והוא בכל זאת בחר לעזוב אותה לבנות משהו אחר. השינוי הזה, אגב, יכול להיות רלוונטי גם בפן הספורטיבי. הסיפורים על כך שקובי בראיינט התעקש על נעליים נמוכות משיקולי נוחות ושינה את תעשיית הסניקרס הפכו למיתוס, וכאן אמבפה הצהיר שהוא יעבוד כחלק מצוות פיתוח המוצר של On על נעלי הכדורגל. החברה עצמה דאגה לשתף תמונות שלו במפעל נעלי ספורט כחלק מההודעה על שיתוף הפעולה.אמבפה עצמו אמר ש"מה שמשך אותי היה ההזדמנות לבנות משהו חדש לחלוטין יחד, משהו שיעזור לעצב את המשחק של המחר. אני רוצה להביא את הניסיון והפרספקטיבה שלי, לייצר נעלי כדורגל חדשניות. זאת רק ההתחלה". אמנם סביר שאמבפה לא ימציא מחדש את נעלי הכדורגל, אך עצם המעורבות השוטפת של שחקן בכיר אמורה להפוך את הנעליים לנוחות יותר עבור אמבפה (ובהתאם עבור שחקנים). ההצהרה הזאת מפתחת את ההשפעה של השחקן בתוך הקבוצה, בטח אמבפה ספציפית.אמבפה למעשה לא הצטרף כפרזנטור, אלא כחלק ממהלך של התרחבות עסקית כשהחברה בחרה להכנס לתחום נעלי הכדורגל יחד איתו. אפשר להגיד אותו דבר על הנרי, כיום אחד הפרשנים הבכירים והדמויות המזוהות בעולם יותר מעשור לאחר שפרש מכדורגל. ההופעות באולפן האלופות של CBS עשויות להשפיע גם על המעמד של On ובטח על הדרך בה אמבפה מסוקר. יש כאן שאלה של ניגוד עניינים, אך עבור שניהם מדובר בהזדמנות עסקית. ימים לפני פרסום העסקה, למשל, הנרי טען שאמבפה צריך לזכות בכדור הזהב. בסופו של דבר, כולם יתעשרו. אמבפה עשוי להגדיל את הונו משמעותית לאורך השנים כתוצאה מהמניות שקיבל בחברה, וכך גם הנרי ופדרר. הסיפור הגדול כאן לא קשור לכך שנייק איבדה טאלנט, וכנראה גם לא להשפעה של הנעליים החדשות על המשחק של אמבפה, אלא לנושא אחר וחמקמק - מעמד השחקן. אמבפה, יותר מכל שחקן אחר, מייצג את העלייה במעמד השחקן בכדורגל המודרני. אחרי שנרכש ב-180 מיליון יורו ואחרי סאגת מעבר ארוכה ומתישה הוא עזב את פריז סן ז`רמן כשחקן חופשי, חרף מסכת לחצים שכללה את התערבות נשיא צרפת עמנואל מקרון. עכשיו הוא יצא מהחממה של נייק בשביל לייצר משהו חדש מאפס, מתוך אמונה שזה שווה סכום דמיוני עבורו. בהתאם, אגב, אין לאמבפה סוכן קלאסי. משפחתו מנהלת את המגעים מול הקבוצות השונות, ומחוץ למגרש הוא חתום בסוכנות ההוליוודית WME.הכדורגל המודרני הופך לעשיר יותר מרגע לרגע. המשכורות של השחקנים אמנם עולות, אבל מהצד נדמה שהחגיגה הזאת רלוונטית יותר למועדונים, בעלים ועסקנים כאלה ואחרים. אמבפה, אחד השחקנים הכי טובים שראינו במאה ה-21, בועט את דרכו לתוך השולחן שלהם. העקשנות הזאת שווה עבורו באופן אישי הון עתק. בטווח הארוך, היא תהיה שווה לא מעט כסף ללאמין ימאל, מקס דאומן והכישרונות הצעירים שיבואו בעקבותיהם.