סוף עצוב. בגיל 68, חורחה מסי, אביו של ליונל מסי, הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלה קשה. בתקשורת הארגנטינאית סיפרו והסבירו על מצבו של אביו של הפרעוש בימים האחרונים.
מותו של חורחה מסי נקבע אמש בשעה 22:00 בלילה בבית חולים ברוסאריו, ארגנטינה, וכאמור הגיע לאחר מחלה ממושכת ממנה סבל בשנים האחרונות. הוא הותיר אחריו אישה וארבעה בנים.
על פי ה-DiarioOle, מצבו הבריאותי התדרדר במשך תקופה ארוכה. הוא נאבק במחלתו גם במהלך המונדיאל האחרון וכמובן גם אחריו, בזמן שהוא צופה בבנו שניסה להביא את גביע העולם לארגנטינה בפעם השנייה ברציפות.
כזכור, מיד לאחר משחק הגמר מול ספרד, בו האלביסלסטה הפסידו בתום דרמה גדולה, לאו מסי טס באופן מיידי כדי לשהות לצד אביו - אותו לא ראה כמעט חודשיים. הדמעות של מסי לאחר שכבש את השער הראשון שלו נגד אלג'יריה היו הרמז הראשון למצב הקשה שאביו התמודד איתו. בשלב מסוים במהלך הטורניר, ליאו אפילו שקל לעזוב כדי לנסוע לראות אותו.
חורחה שהה לסירוגין באשפוז ובביתו שברוסריו, כשהוא תמיד מלווה על ידי אשתו, שגם היא לא נסעה לטורניר, וילדיו הגיעו כדי להיות לצידו ולתמוך בו. ליונל שמר על קשר רציף כדי להתעדכן במצבו של אביו, שלעיתים נראה היה כמשתפר, למרות שהמצב הכללי נותר רע.
סיפורו של חורחה מסי
אביו של הפרעוש הוא דמות מפתח בחייו ובקריירה של בנו. הוא נולד ברוסאריו ב-1 בינואר 1958, עבד במשך שנים במפעל מתכת וניהל חיים פשוטים עם משפחתו, הרחק מאור הזרקורים התקשורתי שעתיד היה להקיף אותו מאוחר יותר. לאורך השנים, כל המשפחה שמרה על פרופיל נמוך יחסית, למרות שמילאו תפקידים קרובים לליאו, במיוחד בכל הנוגע לקריירה ולחיי היום-יום שלו.
כאשר ליונל אובחן עם חוסר בהורמון גדילה, חורחה קיבל את אחת ההחלטות הגורליות בחייהם - לעבור לברצלונה בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. הוא היה זה שניהל את המשא ומתן מול ברצלונה כדי שהמועדון יממן את הטיפול הרפואי. משמעות ההימור היתיה לעזוב מאחור את עבודתו, את סביבתו המוכרת ואת רוב היציבות שלו, כשהוא מהמר על כל הקופה על הכישרון של בנו.
לאחר מספר שנים בהן לאו כבש אינספור שערים באקדמיית הנוער של ברצלונה, תחילה ככישרון מבטיח ולאחר מכן כטוב בעולם, חורחה עשה את המעבר מדמות אב תומכת לסוכן הראשי של הקריירה של ליאו. ללא הכשרה מוקדמת כסוכן, הוא למד תוך כדי תנועה כיצד לטפל בחוזים, משא ומתן, ומערכות יחסים עם מועדונים ונותני חסות. סגנונו היה תמיד דיסקרטי: תוך הימנעות מאור הזרקורים התקשורתי, הוא נתן עדיפות להגנה על משפחתו ולשליטה על כל צעד בקריירה של בנו.
במהלך שנותיו בברצלונה, הוא היה דמות מפתח בחידושי החוזים של לאו, כשהוא מגן על האינטרסים שלו. בראיונות שונים הוא הבהיר את הפילוסופיה שלו: להשאיר את ליאו ממוקד בכדורגל והרחק מהסחות דעת חיצוניות. "אנחנו מנסים להבטיח שהוא יקדיש את עצמו אך ורק למשחק", היה אחד הרעיונות שעליו חזר יותר מפעם אחת, מה ששיקף את תפקידו כמערכת תמיכה מחוץ למגרש.
סיפורו הוא, בסופו של דבר, סיפורו של אדם שמעולם לא חיפש את אור הזרקורים, אך סיים כחלק בסיסי בקריירה של השחקן הטוב ביותר בדורו. מנהל מאולתר שלמד תוך כדי תנועה, קיבל החלטות מסוכנות, ועזר לבנות, מהצללים, את מסלול חייו של אחד מהסמלים הגדולים בתולדות הכדורגל.