אל הלא נודע: המותגים הסיניים יישארו או ייעלמו?

שיטפון הרכבים הסיניים הגיע לחיינו בפועל רק בשנים האחרונות, כשג'ילי הגיעה לכאן בסוף 2021 והייתה הראשונה שמכרה כאן כמויות מרשימות. כן, לפניה היו כאן GAC עם ה-GE3 שהגיע בתקינה מוגבלת ב-,2020 ואם נלך אחורה יותר ניזכר גם ב"גרייט וול" עם הטנדר סטיד מ-2011. שניהם אגב כבר לא איתנו, לפחות באופן רשמי (GAC משווקת כאן את מותג AION שחזר בשנה שעברה וגרייט וול עשתה פה ניסיון יחסית מוצלח עם מותג WEY שגם כן עזב אותנו).

אבל את זכות הראשונים ומי שעשתה זאת באופן רשמי, היא MG שנחתה כאן כבר 2009, עם פתיחה די צולעת ודגמים שהתבססו עוד על דגמי רובר קודמים. את הקפיצה שלה היא עשתה רק אחרי עשור, עם הגעתו של ה-MG ZS החשמלי, ומאז מצליחה לשפר את קצה המכירות באופן עקבי למדי.

כיום יש בישראל 30 מותגים סיניים רשומים, חלקם לא מכרו השנה ולו יחידה אחת (. חלקם עזבו אותנו, חלקם ממתינים לדגמים חדשים וחלקם הגיעו לשם בירור היתכנות שיווק בלבד. כך או אחרת, בעשירייה הפותחת בסיום 2025 ניצבו ארבעה מותגים – צ'רי (3), אומודה-ג'אקו (6), BYD (7) ו-MG (8), לפני מותגים וותיקים ומוערכים כמו מאזדה, סיאט וניסאן למשל.

ובכן, מה יהיה עתידם של המותגים הסיניים בישראל? הנה הערכות זהירות של חברי מערכת "עולם הרכב" של ערוץ הספורט:

המון המון מותגים. כמה יישארו?

כפיר כשריאן, עורך ראשי "עולם הרכב": הכל יקום וייפול על סבסוד הממשל הסיני! אחד המנכ"לים הבכירים באירופה אמר לי, יחד עם כמה עיתונאים מאירופה בשולחן עגול "הסינים מפסידים סביב 10,000 דולר בממוצע על כל מכונית שהם מוכרים". מהיכן הכסף הזה מגיע? נכון, הממשל הסיני שתומך בתעשייה שלו בצורה חסרת פשרות בעשור האחרון אחרי שהסיט את התמיכה הכלכלית מחברות ענק שעסקו בשיווק רשתי כמו עליבאבא, אלי אקספרס ועוד.

בין השנים 2005 ל-2010, שנת השיא, קצב הצמיחה של הכלכלה הסינית היה דו-ספרתי, לשם השוואה קצב הצמיחה של האיחוד האירופי באותן השנים נע סביב 3 אחוזים במקרה הטוב. היכולת של הסינים לתדלק את תעשיית הרכב כמנוע הצמיחה של המדינה הולך ודועך עם קצב צמיחה שינוע השנה סביב חמישה אחוזים.

לאור האמור, יש סיכוי לא קטן שהממשל בבייג'ין יחליט לסיים את התמיכה היקרה שלו בשוק הרכב ולעבור לדבר הבא כמו IA, תעופת רחפניים ורובוטיקה. במקרה כזה אנחנו צפויים לראות את מחירי המכוניות מסין מיישרים קו עם אירופה ואז תתחיל התחרות האמיתית, וזה לפני שאני מדבר על הקמת מפעלים באירופה ותנאי העסקה של הפועל האירופאי על פני הסיני.

לאור כך, לדעתי אנחנו צפויים לראות מיזוגים ודילול משמעותי של המותגים הסיניים בישראל שיתכנס סביב 15 מותגים חזקים.

מותג אחד יעלם, יבוא אחר במקומו?

בועז קורפל, בוחן ומגיש "עולם הרכב": מספר המותגים בסין גדול יותר מכל המותגים גם יחד שמגיעים לישראל מכל העולם. אם יהיה איזה מותג שלא ישרוד, מיד הוא יוחלף במותג אחר. התעשייה הסינית רק מעלה הילוכים בעולם כולו ומי שראה את התחזיות שלהם יודע שאנחנו רק בפרולוג. השוק הישראלי משווע למכוניות מאירופה, יפן וקוריאה וגם ארה"ב, אבל דלות החומר משאירה את המגרש ליצרנים הסינים וליבואנים המקומיים אין אופציות זמינות אחרות, שלא לדבר על קרבות מחיר ואבזור. בשורה התחתונה, הם יישארו כאן עד להודעה חדשה.

שוק תחרותי ולא פראייר. היצרניות הוותיקות והחדשות פשוט יאלצו להסתגל למצב החדש

רן סגל, עורך הדיגיטל: תעשיית הרכב הסינית, זו הגלובלית, לא המקומית, היא חדשה, מה זה חדשה, צעירה מאוד, כזו שנהנתה מתמיכה ממשלתית כזו או אחרת, כדי להתברג בטופ העולמי, וזה אכן קורה ומאיים על המותגים הוותיקים מאירופה, אמריקה וקוריאה כאחד. חלק מאותם מותגים וותיקים פועל בזהירות יתרה, טוען שהדבר לא יוכל להחזיק כל כך הרבה שנים עד כדי מחיקת המותגים הוותיקים, או לפחות הקונצרנים אליהם הם שייכים.

אין ספק שכל הצדדים יצטרכו לעשות אדפטציה למצב החדש. כמו בכל שוק, נכנס שחקן חדש, ספציפית באופן אגרסיבי מאוד. היצרניות הוותיקות אולי ישפרו תהליכי ייצור, יצמצמו דגמים או יסגרו מותגים – מהלכים שכבר קרו בעבר כשמותגים קוריאנים נכנסו לשוק האירופאי למשל. זה יהיה המצב גם כיום, אבל רגע, אנחנו לא מדברים על התעשייה הוותיקה, אלא על המותגים הסיניים כמובן.

כן, גם הצד האגרסיבי יצטרך לעשות התאמות לשוק הגלובלי החדש. אין ספק שלא כל המותגים ישרדו, ובכלל לא ברמה המקומית, אלא שם בסין (מי אמר אייווייז?). מותגים יתמזגו או יסגרו, בדיוק באותו הקצב שבו הם נוצרו. מי שלא מצליח למכור כמצופה, אל הגרדום! כמה שנים ספורות וגם המצב בשוק הישראלי יתאזן, במקום 30, אולי נישאר עם 15, בדומה לכמות המותגים היפנים והקוריאנים.

כסף מגלגל ת`עולם

אייל אברהמי, האיש למשימות מיוחדות: ידיעה קטנה שפורסמה בשבוע שעבר הסתירה בתוכה דרמה גדולה: הממשל הסיני אוסר על מותגי הרכב שלו למכור במחיר הפסד. מה אכפת לו? החשש נוגע לא רק לאיתנות של יצרני הרכב ולהשקעות האדירות בהן (סובסידיות לכל מכונית?), אלא גם ל״הדבקה״ של כל שרשרת הייצור העצומה - מצמיגים ועד סוללות. מה שאנחנו לומדים מזה, הוא שלמרות המומנטום האדיר של התעשייה הסינית יש גם צרות וגם חשש אמיתי לחלק מהיצרנים. בשלולית הקטנה שלנו תוסיפו למשוואה גם דיווחים על בעיות אמינות וקריסת ערך המשומשות ותקבלו את הניחוש הסביר: חלק מהמותגים הסינים ישרדו, אחרים לא. סעו בזהירות.

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לדיון בתגובות!