עונת הטניס בשיאה. לאחר הגמר הבלתי נשכח ברולאן גארוס בין קרלוס אלקרס ליאניק סינר, נפתח לו טורניר ווימבלדון שצובר תאוצה כששמינית הגמר כבר באופק. התפקיד שנחשב לאחת מהיותר קשים בתחרויות הללו הוא של מביאי הכדורים, שנאלצים לעמוד, להתכופף ולהתרוצץ במשך שעות, לעיתים רבות תחת השמש הקופחת. אז האם הם נחשבים למתנדבים או לעובדים, וכמה הם מרוויחים? התשובות, מכל אחד מארבעת הגרנד סלאמים, לפניכם.ווימבלדוןלפי ה`אס` הספרדי, כ-1,000 נערים מנסים להתקבל למשרה בכל שנה, כאשר רק 250 מהם, בעיקר בין גילאי 14-17, נבחרים לתפקיד.השכר שהם מקבלים הוא סמלי, כ- 250 ליש"ט על הטורניר כולו. סכום שנחשב יותר לדמי כיס, ומכיוון שילדים עד גיל 16 בבריטניה לא זכאים לשכר מינימום. בנוסף, הם זוכים לשמור את הציוד היוקרתי אותו הם מקבלים.רולאן גארוסהנערים שעובדים בטורניר שנערך בפריז למעשה לא זוכים לאף תשלום משום שהם נחשבים למתנדבים. מדובר בעיקר בנערים בין גילאי 11-16, כשרובם חברים במועדוני הטניס המקומיים מערי האורות.לפי המגזין המקומי "סורטיר א פריז" המתנדבים מקבלים פרסים סמליים ומתנות כאות הערכה. למרות שאינם מקבלים תשלום, תהליך הבחירה קפדני ודורש מהמועמדים לעבור בדיקות פיזיות ומספר ימי אימונים לפני תחילת הטורניר. אליפות ארה"ב הפתוחהה-`A People` האמריקאי חשף מספר פרטים מעניינים על מביאי הכדורים, ביניהם כי הנערים מקבלים לא פחות מ-17 דולר לשעה, כ-56 שקלים. סכום לא רע בכלל לעבודת קיץ לצעירים.מדי שנה מנסים להתקבל לתפקיד כ-1,500 מועמדים, ורק 400 מתוכם עוברים את המבחנים הראשוניים. כבר בתחילת הטורניר, הם עוברים תהליך רב-שלבי הכולל מבחנים מקוונים ותרגילים פיזיים בשטח.אליפות אוסטרליה הפתוחההמתנדבים בטורניר אינם מקבלים שכר כלשהו. במקום זאת, הם זוכים לדמי כיס יומיים עבור ארוחות בסך 27 דולר. לפי העיתונאית האוסטרלית קיילי אור, סכום זה לרוב אינו מספיק, בהתחשב בכך שעלות ארוחה אחת במתחם הטורניר יכולה להגיע ל-18 דולר.