פעם מאמן כדורגל עמד בצד המגרש עם מחברת ביד, ותיעד את המשחק מהזיכרון בלבד. היום כמעט אין צורך במחברת: המשחק מצולם, הנתונים נאספים, המהלכים מתועדים ומפות החום נבנות אוטומטית, ואפשר לחזור לכל רגע שרוצים. בשנים האחרונות נכנס לתמונה גם ה-AI, שהפך את המצלמה מכלי צילום לעוזר מאמן וירטואלי. זהו הסיפור של VEO – הטכנולוגיה ששינתה בישראל את הדרך שבה מצלמים, מנתחים ומלמדים כדורגל.המהפכה הגדולה של VEO בישראל לא נמצאת דווקא במגרשי הבוגרים, אלא אצל הילדים, הנערים והנוער – שם כל משחק הוא שיעור. שחקן צעיר עדיין לומד איפה לעמוד, מתי למסור ואיך לקבל החלטות, והיכולת להראות לו זאת בווידאו משנה את תהליך הלמידה: במקום שהמאמן רק יגיד “כאן היית צריך למסור”, הוא יכול לעצור את התמונה ולשאול “מה אתה רואה כאן? מה היית עושה עכשיו?” – וכשהשחקן מבין את הטעות בעצמו, הלמידה הופכת משמעותית הרבה יותר.המערכת עוקבת ומנתחת מגוון רחב של נתונים: בעיטות למסגרת ומחוצה לה, מסירות, איבודי כדור, החזקת כדור, אזורי פעילות ומפות חום. אפשר לראות היכן הקבוצה החזיקה יותר בכדור, מאיפה ניסתה להתקדם ואיפה איבדה אותו, ולחזור לרגעים ספציפיים ולנתח אותם במקום להסתמך על הזיכרון. הווידאו הופך את התחושה לעובדה.לפני כשמונה שנים עיקר הסיפור היה צילום בלבד. מאז המערכת התפתחה: היא לא רק מצלמת אלא גם מנתחת, וה-AI הופך אותה למעין עוזר מאמן וירטואלי. לא כזה שמחליף את המאמן, אלא כזה שנותן לו עוד זוג עיניים. במקום לשבת שעות מול משחק שלם, המאמן יכול לשאול את המערכת שאלות כמו “איפה איבדנו הכי הרבה כדורים?”, “כמה פעמים חזרנו על אותה טעות?” או “באיזה אזור אנחנו מתקשים?” והמערכת מסייעת לו להגיע במהירות לרגעים הרלוונטיים, ולפרק בעיה לגורמים: לא רק מה קרה, אלא איפה, כמה פעמים והאם מדובר בדפוס חוזר.כיום פועלות בישראל כ-280 מצלמות VEO, בעלות של כ-10 אלף שקלים בשנה הכוללת מצלמה, מנוי שנתי, חצובה ושירות בארץ והמחיר השנתי לכל מועדון 1,200 ש"ח עונתי. המספר החשוב באמת הוא שהטכנולוגיה נכנסה בעיקר למגרשים שבהם גדל הדור הבא של הכדורגל הישראלי – מחלקות ילדים, נערים ונוער, שבהם כל אימון וכל משחק יכולים להיות שיעור. בימים האחרונים הוכנס פיצ׳ר חדש שנקרא אנאליטיקס 2 שמודד את הפרמטרים של השחקנים באופן אישי, כגון מסת ריצה, מהירות השחקן, מפות חום של שחקנים לפי דקות משחק, מדידת מרחק בין שחקנים ובין חוליות ועוד. כלומר היום כבר לא צריך גופיות GPS, היום יש Veo. מאחורי הכניסה של VEO לישראל עומד סיפורו של אורי כהן, איש כדורגל שאימן בבית"ר ירושלים, בני יהודה, הפועל רמת גן, מרמורק, אדומים אשדוד, מכבי יבנה ונורדיה. לצד הכדורגל הייתה לו קריירה בעולם התמונות התלת־ממדיות. כעשר שנים בחו"ל, מהן שש שנים בצ'ילה שם הפך למומחה מבוקש בעולם, ולאחר מכן בארצות הברית. כשאשתו החליטה לחזור לישראל, כהן בחר לוותר על הקריירה בחו"ל ולחזור לעשות את מה שהוא אוהב: כדורגל וילדים ובדרך התחבר גם לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, והבין עד כמה הכדורגל יכול להיות הרבה מעבר למשחק. כך התחברו שני העולמות שלו.עוד לפני ש-VEO יצאה לשוק באופן רחב, כהן זיהה את הפוטנציאל ורכש שתי מצלמות כדי לבחון את הטכנולוגיה. החברה הדנית זיהתה את הידע והניסיון שלו, וכך הפך לנציגה בישראל. הוא רכש 20 מצלמות נוספות וקיבל מהחברה גב, תמיכה ומחירים טובים. גם השירות הפך ליתרון. ברוב המקרים כהן פותר תקלות בעצמו, ורק במקרים חריגים המצלמה נשלחת לדנמרק לטיפול. מה שהתחיל בשתי מצלמות, הפך בהדרגה לנציגות שהביאה את הטכנולוגיה למאות מגרשים בישראל.בכדורגל ילדים המטרה אינה רק לנצח, אלא לגדל שחקן שמבין למה הוא צריך להיות במקום מסוים, למה למסור או לרוץ לעומק ולפעמים גם למה עשה משהו מצוין. הילד לא צריך לדמיין, הוא רואה את עצמו. המאמן לא צריך רק להסביר; הוא יכול להראות וה-AI מוסיף שכבה נוספת. הוא מסייע למצוא רגעים, לזהות דפוסים ולחסוך למאמן שעות עבודה, וכך הופכת הטכנולוגיה לכלי חינוכי של ממש.זהו השינוי הגדול שהתרחש בשמונה השנים האחרונות: המצלמה הייתה רק ההתחלה, הנתונים הגיעו אחריה, והיום ה-AI מחבר הכול יחד. המאמן עדיין מקבל את ההחלטה – הוא מכיר את הילד, את האופי שלו ואת הדרך שבה צריך ללמד אותו אבל עכשיו יש לו עוד זוג עיניים, ואולי אפילו עוזר מאמן וירטואלי. כי אחרי שריקת הסיום המשחק אולי נגמר, אבל עבור השחקן הצעיר – שם מתחיל השיעור האמיתי.