בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז תחילת המלחמה, רבים מאיתנו מתמודדים עם סטרס, חרדה ועומס רגשי. ברגעים קשים אלו, עולה הצורך למצוא תחושת הקלה. עבור חלקנו הפתרון נמצא בשיחה עם חבר, בצפייה בסדרה בנטפליקס או בטיול בטבע, אך אצל רבים המענה מתבטא בשתיית אלכוהול מרובה, בשימוש מוגבר בקנאביס, בנטילת תרופות הרגעה תכופות או בהתנהגויות אחרות. אמצעים אלו אמנם מספקים הקלה רגעית, אך הם עלולים להפוך עם הזמן להרגל מזיק. כאן בדיוק נכנס ספורט ופעילות גופנית.
פעילות גופנית היא הרבה יותר מאמצעי לשמור על הכושר. היא מספקת דרך בריאה להתמודד עם לחץ ומצוקה, מחזקת את החוסן הנפשי ומפחיתה את הסיכון לשימוש מזיק בחומרים ולהתנהגויות ממכרות. לא משום שהיא "מחליפה" אותם, אלא משום שהיא נותנת מענה לרבים מהצרכים שבגללם אנשים פונים אליהם מלכתחילה: צורך בהקלה, בשייכות, במשמעות ובתחושת שליטה.
אז איך ספורט ופעילות גופנית מחזקים את הנפש ומגינים עלינו מפני הסיכון להתמכרות? הנה שמונת הגורמים המגנים:
1. שגרה וסדר יום
פעילות ספורטיבית קבועה מייצרת עוגן להתנהלות יציבה ובריאה בתוך היומיום. היא מחייבת התארגנות, התמדה ניהול זמן וסדר יום ידוע מראש ובכך מפחיתה מצבים של חוסר יציבות או "זמן ריק", שידועים כאחד הגורמים המגבירים את הסיכון לשימוש מוגבר בחומרים ממכרים.
2. הקפדה על שינה ותזונה
ספורט מעודד אורח חיים מאוזן: הקשבה לגוף, שמירה על זמני שינה ותזונה נכונה. מחקרים מראים כי תחושת המצוקה הרגשית מתגברת בעת עייפות או רעב. איזון פיזיולוגי המגיע משגרת שינה ואכילה (שינה איכותית ומספקת בזמנים קבועים ואכילה בריאה ומגוונת בזמנים קבועים) תומך ביציבות רגשית ובהפחתת פגיעות למצבי סטרס. כאשר אנחנו אוכלים וישנים טוב - הצורך בהקלה מיידית דרך חומרים או התנהגויות ממכרות פוחת משמעותית.
3. השתייכות לקהילה
אימונים קבוצתיים או השתייכות למועדון ספורטיבי מספקים תחושת שייכות ומשמעות. ומפיגים תחושת בדידות שידועה כאחת הגורמים המשמעותיים בהתפתחות של התמכרות. הקבוצה מספקת תמיכה, מחויבות הדדית, תחומי עניין וזהות משותפת - כל אלו הם גורמים שמפחיתים בדידות ומחזקים חוסן. כמו כן קבוצות ספורט מקדמות גם נורמות חברתיות חיוביות ומעודדות אורח חיים מיטיב. ומחליפות לעיתים מפגשים חברתיים בהם שימוש מוגבר הוא מקובל או מנורמל.
4. חיזוק תחושת מסוגלות עצמית
תפיסת המסוגלות האישית, תחושת ה- "אני יכול/ה להתמודד עם זה” היא גורם מגן מרכזי בהתמודדות עם מציאות רווית סטרס וחוסר וודאות. עיסוק בספורט מזמן לאדם התמודדות עם אתגרים פיזיים, התמדה והתקדמות מדידה - כל אלו מחזקים את האמונה ביכולת האישית להתמודד עם קושי. תחושת מסוגלות זו מקרינה גם לתחומי חיים נוספים. ככל שתחושה זו מתחזקת, המציאות נתפסת כפחות מאיימת וכך פוחת הצורך לפנות לחומרים ממכרים כדי להימנע או לברוח.
5. שהייה בטבע
ענפי ספורט רבים מתקיימים במרחבים פתוחים (ים, פארקים, שבילים). השהייה בטבע נמצאה כמפחיתה סטרס, משפרת מצב רוח ומעודדת תחושת רוגע וחיבור. בכך הוא מהווה חלופה בריאה למנגנוני "הרגעה” חיצוניים כמו אלכוהול או חומרים אחרים.
6. מפגש חברתי בלתי אמצעי
ספורט מאפשר אינטראקציה חברתית טבעית, לא פורמלית ולא מתווכת - בניגוד לקשרים דיגיטליים. מפגשים כאלה מחזקים קשרים בין-אישיים ותורמים לתחושת חיבור אנושי. קשרים חברתיים משמעותיים מפחיתים בדידות - אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתמכרות. ספורט יוצר חיבור אנושי ישיר שאינו מבוסס על שימוש.
7. הפרשת אנדורפינים
פעילות גופנית מתונה מייצרת "מנגנון תגמול” באופן טבעי ובריא דרך שחרור אנדורפינים וחומרים נוספים במוח. המשפרים מצב רוח, מפחיתים חרדה ותורמים לתחושת רווחה כללית. כך היא מפחיתה את הצורך בחיפוש אחר חוויות עונג דומה דרך חומרים והתנהגויות ממכרות.
8. משמעות ותחושת ערך
מחקרים מראים שככול שאדם תופס את חייו כבעלי משמעות כך גדלה רווחתו הנפשית וקטן הסיכון לשימוש מוגבר בחומרים ממכרים. עיסוק בספורט מעניק מטרה, אתגרים ותחושת התקדמות. עבור רבים, הוא הופך לחלק מהזהות האישית ומספק מקור נוסף לתחושת משמעות. עיסוק המספק לנו משמעות, מטרה וזהות — מקטין את הסיכוי שנחפש דרך למלא את החסר ע"י שימוש מזיק. ספורט לא פותר הכול, אבל הוא בהחלט עשוי להיות חלק מהפתרון.
חשוב לומר: ספורט אינו טיפול רפואי או נפשי, והוא לא מחליף טיפול מקצועי כאשר יש בו צורך. יחד עם זאת, הידע המחקרי והניסיון הקליני המצטבר מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהוא יכול להיות אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בבניית חוסן ובהפחתת הסיכון לשימוש מזיק בחומרים ולהתנהגויות ממכרות.
הוא יוצר שגרה, מחזק קשרים חברתיים, בונה תחושת מסוגלות, מעניק משמעות ומאפשר לגוף ולנפש להתמודד טוב יותר עם סטרס, טראומה ואתגרי החיים. ואולי זו התזכורת החשובה ביותר: לפעמים הדרך לשינוי לא מתחילה בצעד גדול. לפעמים היא מתחילה פשוט בלשרוך את נעלי הספורט ולצאת לאימון הראשון.
רוני רוקח, מנהלת מרכז ICA
הכותבת הינה מנהלת המערך הקליני ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש.
לחצו לאתר ריסטארט בשיתוף ומפעל הפיס ו-ICA.