יש רגעים שבהם הספורט הוא הרבה יותר ממשחק. מפגש נשימה ולפעמים גם דרך להתחיל לחזור לחיים. מאז ה-7.10 אלפי צעירים וצעירות מתמודדים עם השלכות הטראומה בדרכים שונות. עמותת הנובה מלווה רבים מהם במסע הזה, ויש גם יוזמה מיוחדת עם אחד מענפי הספורט הצומחים בעולם - פאדל.יוסף חיים אוחנה, שורד השבי וחבר עמותת הנובה, סיפר: "אני עצבני במשחק, אני מוציא הרבה. זה אחד המקומות הבודדים שאני יכול לצעוק בהם וקורה משהו טוב. לקח לי כמה חודשים מאז שהשתחררתי שהבנתי שאני צריך לטפל בגוף שלי. התחלתי לרוץ ואחרי 200 מטר הרגשתי כאבים בכל הגב והתנשפות לא הגיונית. ניסיתי כמה ענפי ספורט ואז נחשפתי לפאדל. פעמיים, שלוש ניסיתי, נכנסתי למשחק ויצאתי עם חיוך".עוד אמר אוחנה: "אני מתמודד עם פוסט טראומה לא קלה מאז ה-7.10. כשאני הולך לעשות פאדל, זה עושה לי טוב. עשיתי המון טיפולים וכל דבר כזה חשוב, אבל כשאתה הולך לפאדל, זה משהו אחר. יש סיכוי שהספורט הזה יעזור לך. אף אחד לא מבטיח לך את זה אבל שווה לנסות".אביר אברהם בן אבי שורד מסיבת הנובה: "זה בראש סדר העדיפויות ולפעמים יבוא לפני מפגש עם חברים או שעת איכות עם החברה. כמו שהפסיכולוג קדוש בטיפול, ככה גם הפאדל. ספורט הוא החיים שלי, השיקום שלי. כמה חודשים אחרי האירוע הייתי שבר כלי. חזרתי לישון אצל ההורים. הייתי מאוד תלותי. הלכתי לטיפול בלי שום אמונה שאני הולך לצאת מזה. הבנתי שכל השהייה הממושכת בבית לא תעזור לי ורק 10 חודשים אחרי האירוע, הצלחתי למלא את השבוע ואני מרגיש בעשיה. זה הדבר הכי חשוב לצאת מפוסט טראומה".לצפייה בסרט המלא, באתר העמותות המטפלות באמצעות ספורט בתמיכת הפיס