"הרגשתי שאין לי למה לחיות אחרי מות אמי"

תאי בריבו על הטרגדיה בגיל 11: "ביקשה שאמשיך לשחק"

יגאל גולדשטיין
יגאל גולדשטיין  14.11.19 - 15:04
תחילת כתבה

אחרי שמכרה את מנור סולומון לשחטאר דונייצק בשישה מיליון יורו, מכבי פתח תקווה כבר סימנה את הכישרון הבא מפס הייצור הבלתי נגמר של המועדון. בגיל 21, תאי בריבו מוביל את הדהירה של המועדון חזרה לליגת העל עם שבעה שערים אחרי 13 מחזורים וגם במדי הנבחרת הצעירה הוא מראה את הפוטנציאל הגלום בו וכבש צמד במשחק האחרון מול איי פארו.

  • ב-19:30 ב-5SPORT: ישראל הצעירה מול מונטנגרו

"אני לא אחד שמסתפק במה שיש", הוא מספר בראיון לערוץ הספורט, "אני רוצה לשאוף לעוד. אני לוקח דוגמא מערן זהבי. הוא תמיד דוחף, תמיד רעב. שום דבר לא מספיק, אף פעם. החלום שלי הוא לעלות עם מכבי פ"ת ליגה, להיות מלך השערים של הליגה הלאומית ולהמשיך להתקדם - לשחק באירופה".

ומה לגבי החבר הטוב באוקראינה? "סולומון זה שחקן שיש פה אחד בדור. הוא כוכב כדורגל. הייתי מתחלף איתו, אבל אני כ"כ אוהב אותו שאני מפרגן לו. כשהוא כובש, אני שמח כאילו אני שם. בעזרת השם אולי עוד נשחק ביחד".

אבל הדרך של בריבו לצמרת הכדורגל הישראלי לא הייתה פשוטה. הוא גדל באילת ונאלץ לטוס כל יום לראשל"צ בגלל שלא הייתה קבוצה מסודרת בעיר. "הייתי אוכל ועושה שיעורי בית במטוס. זה היה כמו הבית השני שלי", הוא מעיד. אבל כל זה מתגמד לעומת המשבר שחווה בגיל 11. אימו נפטרה ממחלת הסרטן ולבריבו לקח הרבה זמן כדי להתגבר על המשבר.

"הייתי ילד בעייתי ואת הילדים הבעייתיים בדרך כלל הכי אוהבים. היא אהבה את כל האחים כמובן, אבל היה לי קשר מאוד טוב איתה. הוא נתנה לי את השם. המשמעות שלו היא 'תורת ארץ ישראל'. כשהיא נפטרה, הרגשתי כאילו אין לי מה להמשיך לחיות. כילד, אתה לא מבין אפילו את הכאב עד הסוף. מגיל 11 אין לך יותר למי לקרוא אמא".

דרך הכדורגל, בריבו מממש את הצוואה של אמו: "לפני שהיא נפטרה היא אמרה לי שהדבר הכי חשוב בשבילה זה שאני אמשיך בכדורגל. היא לא ביקשה שאהיה אדם טוב או תלמיד טוב, זה מובן מאליו, היא תמיד רצתה שאמשיך בכדורגל כי היא ידעה שזה מה שעושה אותי מאושר".

הדפס